שמנו מכשיר הקלטה בגן של הילדה והשמיים נפלו
הצעת החוק שהוגשה בנוגע להכנסת מצלמות לגני הילדים - מבורכת, אך לוקה בחסר. מצלמה ללא שמע אמנם תמנע אלימות פיזית, אבל איומים, השפלות וקללות יוכלו עדיין להיות מנת חלקם של ילדינו - גם כשהאור האדום יהבהב. הגיע הזמן לחוקק חוש שיגן עליהם לחלוטין
דמינו לעצמכם את הסיפור הבא: הילד שלכם, ילד שיודע להעסיק את עצמו שעות עם המשחקים שקניתם לו לאחרונה, אוכל יפה בבית ובאופן כללי בדרך כלל הוא ילד חייכן ורגוע. פתאום אתם מוצאים את עצמכם מנסים להבין למה הוא צורח על הבובה שקניתם לו, או למה הוא מחייך חיוך שטני וגוער בה שהיא בעונש. אתם מתעלמים מזה, אומרים לעצמכם "העיקר שהוא משחק".לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- ותודה למדינה: אלו היו 15 השניות המפחידות בחיי
- שי חי הוא ערס: די עם קלישאת 'כל האמת בפרצוף'
- לא צריך להפוך את עונשו של קצב למסע התעללות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ואז הוא מתחיל לעשות פיפי על הרצפה למרות שהוא גמול כבר שנה, ושוב אותו צחוק מוזר שלא ברור מאיפה הגיע. בבוקר שלמחרת הילד מחליט שהוא לא רוצה להיכנס לגן. אתם נפרדים ממנו בבכי קורע לב, אתם הרי ממהרים לעבודה, אתם מרגיעים את עצמכם ואומרים בלב הוא בטח יירגע עוד כמה דקות. ביום המחרת, שוב הילד בוכה ושוב ממהרים לעבודה והדבר נהפך לשגרה.
שבוע לאחר מכן, הילד מפסיק לאכול והוא רוצה להיות רק על הידיים, הוא בעצם מחפש מישהו שיחבק אותו ויראה לו שאוהבים אותו כל כך. אתם נלחצים ולוקחים אותו לרופא והבדיקות תקינות. הימים עוברים וחולפים, חוסר האונים של הילד קורע אתכם מבפנים. זה כבר ברור - הילד שלכם לא כמו שהיה.
ואז בשיחה בין ההורים, נזרק בחלל האוויר, חצי בצחוק חצי ברצינות, שאולי כדאי לבדוק מה קורה בגן. אתם מחליטים לעשות מעשה שגורם לכם לחשוש, מה יקרה אם תיתפסו? מה יקרה לילד שלכם? אבל אין לכם ברירה. אתם מבינים שזהו המוצא האחרון.
הכנסתם מכשיר הקלטה והנה, בא הבום. הגננת מאיימת בצרחות על הילדים שמי שלא יסדר את המשחקים לא יאכל, מסתבר שכינויי גנאי הפכו לדבר שבשגרה, צעקות ללא הפסקה על הילדים "שמעצבנים" וצרחות שיפסיקו לבכות כי לגננת אין כח ואת כל זה אתם שומעים במשך שלוש שעות של הקלטה, ללא רגע אחד של רוגע, צחוק או סתם משחק של ילדים.
הסיפור הזה הוא לא פרי הדמיון הפורה שלי, הסיפור הזה קרה לילדה שלנו.
בשבוע שעבר פורסם בכל התקשורת כי סוף כל סוף מונחת הצעת חוק על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה שתשפיע על הילדים של כולנו. הצעת החוק של ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני הנוגעת להתקנת מצלמות בגני הילדים.
יש גננות שיאמרו כי מדובר בעלויות גבוהות וימצאו תירוצים מדוע לא להכניס את המצלמות לפעולה, יש שיאמרו שמדובר ב"אח הגדול" - אך אין ספק שהגיע הזמן לעצור את תופעת האלימות בגנים, הגיע זמן שיחוקק החוק החשוב הזה שיגן על ילדינו.
הצעת החוק מבורכת, אבל נכון לעכשיו נראה כי במתכונתה הנוכחית היא עלולה רק להגביר את האלימות המילולית בגנים, שכן מדובר על התקנת מצלמות ללא שמע. במצב כזה גננות אלימות תוכלנה למצוא מפלט ופורקן לכעסיהן באלימות מילולית. כולם יודעים שלהכות אפשר גם במילים, שלצרחות והשפלות מילוליות ישנה השפעה רבה, ולעיתים הן יכולות להזיק אף יותר מאלימות פיזית.
מצלמות ללא שמע, לא ישמרו על הילדים שלנו מפני איומים ש"מי שלא יסדר - לא יאכל", לא ימנעו גערה או קללה. מצלמה מונעת אלימות פיזית, אבל איומים, השפלות וקללות יוכלו עדיין להיות מנת חלקם של הילדים שלנו - גם כשהאור האדום של המצלמה יהבהב.
לא צריך להיות מבינים גדולים בחינוך ובפסיכולוגיה כדי לדעת שהילדים סופגים הכל, מעתיקים כל תנועה, כל אמירה מהמבוגר "האחראי" שנמצא איתם שעות רבות. הם אינם יודעים להבחין בין טוב לרע ומאמצים את התנהגותם של המבוגרים בסביבתם. אז האם לא כדאי שהמצלמות יעבדו עם הקלטת אודיו? לא כדאי שגם נשמע איך מדברות המטפלות והגננות?
כולי תקווה כי 80 חברי הכנסת שחתמו על החוק, ישדרגו את ההצעה ויבינו כי החוק מתעלם מאלימות מילולית על סוגיה - ויפה שעה אחת קודם. שנו את הצעת החוק, לפני שנספק בלי סוף עבודה לפסיכולוגים שינסו למזער את הנזקים הנפשיים העתידיים של הילדים בעקבות התנהגות כושלת של מטפלות. חוקקו חוק למען הגנה על חסרי הישע - אבל באופן שיגן על כל הילדים מפני כל סוגי האלימות.
הכותב הינו סמנכ"ל משרד יחסי הציבור והאסטרטגיה "לרנרקום" תקשורת
אקו"ם