הזיהום בחיפה: המפעלים נגד ארגוני הסביבה
בכנס סביבה האשימו בכירים במפעלי התעשייה את ארגוני הסביבה כי "נוח להיטפל לתעשייה. אבל אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי"
חודש לאחר פרסום נתוני תחלואת הילדים והיקפי הראשים במפרץ חיפה והמפעלים הפטרו-כימיים, במפרץ חיפה מגיבים ותוקפים את ארגוני הסביבה הירוקים על מידע מסולף ועל חוסר נכונות לשתף פעולה. "יש תחרות כזו בין ארגוני הסביבה מי הכי קיצוני וכי אסור לדבר איתנו, כי מי שמדבר הוא משת"פ וחבל", אומר דני חן, משנה למנכ"ל כי"ל.עוד כותרות ב-nrg:
- עובר למליאה: ועדת החוקה אישרה את חוק ההשעיה
- הסתובבה עם ראש של ילדה וצעקה 'אללה אכבר'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך פאנל בנושא: "חזון איכות הסביבה בישראל בהיבט התעשייה הישראלית", בכנס סביבה 2050 תחת העיסוק בשיח הציבורי והתקשורתי נגד המפעלים התעשייתיים בישראל התאספו בכירים במפעלים התעשייה וראש המועצה התעשייתית 'נאות חובב' וקראו לארגוני הסביבה לשתף פעולה, להקשיב ולהידבר.
שלומי בסון, סמנכ"ל איכות הסביבה ובטיחות בקבוצת בז"ן אמר: "למדינה בלי ארגונים ירוקים אין זכות קיום, ויחד עם זאת, אנחנו כתעשייה מהווים עוגן כלכלי. למה בשיח הציבורי נוח להיטפל דווקא לתעשייה ולא לתחבורה? כי בארגונים הציבורים משתמשים בתחבורה ויותר קל להיטפל לאלה שאפשר לצייר אותם כדמונים. אנחנו מבינים שבצורה ברורה בשיח הזה אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי שמתמודד עם הדברים".
לדברי ד"ר אלי אברמוב, יו"ר ועדת איכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים: "ב-5 השנים האחרונות השקיעה התעשייה 10 מיליארד שקלים בטיפול בנושאי סביבה". אברמוב טען כי על פי עבודת ניתוח שנעשתה עבור התאחדות התעשיינים, לאורך השנים השתפרו הפליטות מהתעשייה ותרומתה נמוכה יחסית לעומת השפעת מגזר יצור חשמל ומגזר התחבורה.
הוא הציג מחקר חדש שעשתה חברת אקו-פיננס המתמחה בייעוץ כלכלי בתחומי סביבה, ובו נמצא כי השפעת כלל מפעלי התעשייה בישראל על הסביבה הינה נמוכה יחסית לעומת השפעת מגזר יצור החשמל ומגזר התחבורה. כך למשל, לפי ניתוח היקף הפליטות לאוויר ברמה הארצית, נמצא כי מגזר החשמל אחראי על 51% מכלל הפליטות בישראל בממוצע, התחבורה אחראית על 28% מהפליטות ואילו חלקה של התעשייה הינו כ- 21% בלבד. על פי נתוני המחקר, בעוד שבמגזר החשמל ובמגזר התעשייה חלו ירידות משמעותיות בזיהום בשנת 2014 הרי שתרומת התחבורה לזיהום האוויר עולה משנה לשנה.
אז מדוע המידע הזה לא מגיע לציבור שממשיך למחות ולהפגין נגד מפעלי הדלקים, התרכובות הכימיות וצרכני האמוניה? לדברי שלומי בסון הרי שהאווירה הציבורית בישראל לא מוכנה לקבל את האמת. "הלחץ הציבורי הפך לגורם מדהים שמשפיע על מדיניות ורגולציה ואנחנו מוצאים את עצמנו כמו ספורטאים שקופצים לגובה וכל פעם שמגיעים לרף מסויים מקפיצים לנו אותו שוב פעם" טען בסון.
לדבריו ניתן להמחיש את הפער בין המציאות לטענות בצורה פשוטה: "הנושא של תדמית מול מציאות זה הפראדוקס של הלבניות בחיפה למשל. כשרוצים להראות זיהום ושמשהו לא בסדר אז מייד מראים את הלבניות שהן מבנה לשימור יפהפייה ומדובר בסה"כ במתקנים לקירור. אתה רואה את הנתונים של ירידה במאות אחוזים בפליטות. הבאנו להפחתה בפליטות ושיפרנו את הטיפול במים ובקרקעות ופינינו דברים. אני רוצה להזכיר שעד 2007 התעשייה הזו הייתה שייכת לממשלה שעשתה בה כרצונה".
הוא התייחס לדעת הציבור וטען כי החברה פועלת בשקיפות: "כשאתה מגיע לציבור ומראה לו את זה, אז הוא שואל למה אנחנו לא מציגים את זה? אנחנו רואים שהעיתונאים לא ממש רוצים להציג את זה. יש פה תעשייה אחראית שמשקיעה ועושה ואני מרגיש שליחות בתפקיד שלי". בסון התייחס לנתונים הראשונים על היקפי הראש הנמוכים במספר מוקדים חמים בנפת חיפה ואמר לקהל בבדיחות: "אני מסתכל על האולם. רוב החבר'ה כאן הם מתל אביב והראשים פה הרבה יותר קטנים מאשר בצפון".
דני חן, משנה למנכ"ל כי"ל, תקף את ארגוני הסביבה שאינם מוכנים לקבל את דרישות הרגולטורים בכל הקשור להיתרי פליטות המזהמים וכו': "אנחנו פעילים ברוב המדינות המפותחות ואנחנו רואים שמכבדים בהן את ההחלטות של הרגולטור האובייקטיביות ומקבלים אותן ונשמעים להן ובישראל לצערי זה לא קורה. אם הרגולטור יקבע דברים אז הוא יאויים וברשתות החברתיות הוא יושמץ. אין כאן קבלת הדין. 'אם לא תקבל את מה שאני חושב כי אני הארגון שלקח על עצמו לקבוע את האמת האבסלוטית אז אתה מכור. הטייקון קנה אותך'. לא מכבדים כאן את החלטות הרגולטורים", האשים חן.
לדבריו גם למפעלים התעשייתיים יש החלטות שאינן מקובלות עליהם אך הם לא נלחמים מחוץ ל'חדר הדיונים': "יש דברים שאנחנו לא מקבלים, אבל אנחנו יושבים בחדר ופותרים את הבעיות ולצערי חלק מהשיח הזה לא קיים בצד של הארגונים. הם מנצלים בעיקר את הרשתות החברתיות ותוקפים בלי שהם נותנים לעובדות לבלבל אותם לפעמים. זה לא טוב וככה אי אפשר לנהל שיח ענייני ולפתור דברים" חן טוען כי יש לשנות את השיח: "שוכחים שאנחנו לא יכולים רק לדבר אלא חייבים גם לעשות כי בלי תעשייה לא תהיה כאן מדינה. השיח צריך להיות איך מאפשרים לסביבה לייצר טוב בלי פגיעה בסביבה".
לקראת המעבר הצפוי של מפעל 'אלקון' לטיפול בפסולת רעילה מחיפה לנגב, ראש מועצת נאות חובב אנדריי אוזון התייחס במהלך הפאנל למחאת התושבים באיזור נגד העתקת המפעל ומבהיר כי לא יוותרו על הקמת המפעל בדרום: "אנחנו ניתן את ההיתרים. הבעלים יודע כי במידה והמפעל הזה יזהם הוא לא יפתח. זה הימור על 200 מליון שקל חד משמעית. במסגרת השיח ציבורי כיום מנצלים את זה למקומות לא נכונים. בסופו של דבר אם המפעל יעמוד בתקנים בסופו של דבר התעשייה תרוויח כי המחירים יוזלו בחמישים אחוזים". אוזון התייחס לשיח הציבורי נגד בעלי המפעלים בישראל: "רואים את התעשיינים כשודדי ים ולא מבינים שבלי התעשייה אין מדינה".
מן הצד השני, הגיבו אנשי החברת להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה לדברי המפעלים התעשייתיים. ניר פפאי, סמנכל שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע ויו"ר ארגון העל של ארגוני הסביבה 'חיים וסביבה' טען בתגובה: "אני לא נכנס למי צודק ומי אשם. בעשור האחרון היו שורה של נסיונות הידברות והנסיונות לא צלחו ולא הבשילו" הוא קבע ונתן דוגמאות לחלק מן נסיונות ההידברות שנכשלו: "ניסינו לשבת עם מפעלי נשר, בזן, כיל, כרמל ובטר פלייס ולא קרה כלום ולא הגיע לתוצאה מעשית. אני חושב שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש לזה".
לדברי פפאי, הוא רואה גם סיכוי להידברות אמיתית בין ארגוני הגנת הסביבה למפעלים התעשייתיים בישראל: "בשיא המאבק נגד בניית תחנת חברת החשמל באשקלון התחיל להתנהל תהליך של הידברות תחת חוסר אמון ודיונים משפטיים אבל זה הוביל למהלכים חיוביים והתהליך הצליח לבסוף. מה שהוביל לתהליך המשמעותי זה שהוא הגיע ממקום של שוויון ולא מקום שבו יש חזק וחלש. ההידברות חייבת להיות בדרג בכיר של מנכ"ל וחייבת לעסוק בנושא הליבה. לא ייתכן שיתנו את ההידברות בלי חופש פעולה ועם השתקת האחר. הדברים צריכים להתנהל בשקיפות ובהוגנות".
בתגובה לטענות של התעשייה נגד הקמפיינים שמנהלים נגדם ארגוני הסביבה הודה פפאי כי "השיח הציבורי היום הוא שיח קשה ואלים. שיח שאם מישהו חושב אחרת, כנראה הוא נוטה לארגונים זרים וגם אותנו מאשימים לעיתים שאנחנו מושחתים ומקבלים טובות הנאה וצריך להכיר בזה. באווירה הציבורית הקיימת, כל ידיעה שהיא נגטיבית תהפוך לכותרת מחר בבוקר ומחרתיים לאג'נדה של השר ואחר כך לתוכנית הפעולה של המשרד".
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה טענה כי מול דרישות הציבור וארגוני הסביבה לשקיפות, המשרד להגנת הסביבה עושה רבות כדי לפרסם און ליין את נתוני הפליטות של המפעלים במפרץ חיפה אך אלו לא זוכים בכלל לעניין ציבורי: "אנחנו מפרסמים את נתוני הפליטות באופן שגרתי באתר המשרד אבל רואים שאין כמעט התעניינות. אין כמעט כניסות לנתונים האלה. טוענים שאין ניטור בחיפה ושאנחנו מסתירים וזה לא נכון ב180 אחוזים מהאמת. עשינו שיח ציבורי והזמנו את הציבור ואני חייבת לומר שיצאתי מהפגישה מאוד עגומה עם תחושות שאין סיכוי לשיח הזה ושחוסר האמון היה עמוק מאוד ולא אפשר שיח בינינו. שטף המידע שיש היום הוא עצום. חוסר האמון שהציבור מרגיש מול הממשלה בכלל וגם כלפי המשרד הוא גדול ואם המצב ימשיך כמו היום, מבחינתי הוא לוז-לוז, ואנחנו נפסיד. התעשייה תחוסל ונגרר למצב שבו אף אחד לא רוצה להיות בו וחבל כי אפשר אחרת".
כנס הסביבה 2050 נערך זו השנה ה-11 ביוזמת משרד תדמור יובל לוי, קבוצת ואוליה והחברה לשירותי איכות הסביבה.
אקו"ם