לראשונה: הטיפול בסטודנטים אתיופים יועבר למל"ג
המשרד לקליטת עלייה היה אחראי על הסטודנטים יוצאי אתיופיה, למרות שאינם מוגדרים עוד כעולים חדשים. כעת צפוי הטיפול בהם לעבור למועצה להשכלה גבוהה ולהשוות את מעמדם לשאר הסטודנטים
ועדת חינוך של הכנסת התכנסה הבוקר (ב') לדיון בנושא הטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה, ביוזמת ח"כ מירב בן ארי, ח"כ דב חנין וח"כ אלעזר שטרן. זאת לאחר שבפני הוועדה הובאו נתונים לפיהם הטיפול בסטודנטים נופל בין הכיסאות ואינו נעשה כנדרש על ידי המל"ג, אלא דווקא ע"י משרד העלייה והקליטה בעוד שכבר לא מדובר באוכלוסיית עולים.עוד כותרות ב-nrg:
- יממה סוערת: "הפעם הסופה נתנה לכולם – גם לצפון"
- נתניהו נגד לפיד: מי שטוען שלא פעלנו - משקר
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נציג המועצה להשכלה גבוהה, אורנן פודם, פתח והסביר כי הם פועלים לתיקון המצב בו לא היה עוד כה ייצוג לסטודנטים האתיופים ואמר ש"הטיפול בסטודנטים ממוצא אתיופי יכנס לתוכנית החומש הקרובה של המועצה להשכלה גבוהה". לדבריו "עד כה לא היתה תוכנית מסודרת במועצה להשכלה גבוהה לטיפול בתת הייצוג של סטודנטים בני הקהילה האתיופית במוסדות להשכלה גבוהה".
פודם התייחס גם לסיוע הכלכלי הניתן לסטודנטים ממוצא אתיופי דרך המשרד לקליטת עלייה ואמר כי "בסופו של דבר גם המלגות לצעירים אלה יהיו דרך המל"ג, אבל לא נצא מנקודת הנחה שלכל מי שממוצא אתיופי יש חסם כלכלי. נעשה מבחנים סוציו-אקונומיים וכל מי שיצטרך יקבל".
על פי נתוני מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שהוצגו בפני הוועדה, בשנת תשע"ה למדו בכל המוסדות להשכלה גבוהה כ-311,800 סטודנטים, מתוכם רק 2,946 סטודנטים ממוצא אתיופי, שהם אחוז אחד בלבד מכלל הסטודנטים בישראל. מבין הסטודנטים ממוצא אתיופי, 88.5% למדו לתואר ראשון, 10.7% לתואר שני, 0.5% לתואר שלישי ו-0.3% למדו לימודי תעודה.
עוד עלה כי לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2013, שיעור הנשירה מהאוניברסיטאות בקרב הסטודנטים ממוצא אתיופי שהחלו את לימודיהם בשנת 2011 עמד על 19%, לעומת 11% נשירה בקרב שאר הסטודנטים. עוד נכתב בדף העמדה כי "המועצה להשכלה גבוהה משקיעה משאבים רבים לקידום הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שונות, ובהן ערבים, חרדים, תושבי הפריפריה ונשים, אך עיקר הטיפול בסטודנטים ממוצא אתיופי נעשה על-ידי גופים אחרים ולא על-ידי המל"ג".
ח"כ דב חנין תקף את התנהלות המל"ג וטען כי "המועצה לא מבצעת את תפקידה. משרד העלייה והקליטה הוא זה שמעניק את הסיוע לסטודנטים העולים בהתחשב בקריטריונים מסוימים, וזאת שגיאה חמורה משום שבני הקהילה האתיופית הם כבר חלק אנטגרלי מהחברה הישראלית".
ח"כ עודד פורר שהיה בעברו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אמר כי למשרד לא היתה בעיה להעביר את הטיפול לאחריות המועצה להשכלה גבוהה משום "שהכלים שיש למועצה להשכלה גבוהה לטפל ולסייע לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה הם גבוהים לעין ערוך ממה שמסוגל משרד הקליטה לעשות".
גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל הוסיף כי "בשלב ראשון יש להשאיר את הטיפול הקיים בידי משרד הקליטה, ולהתחיל במקביל לבנות תוכנית ארוכת טווח לשיפור הייצוג של סטודנטים יוצאי אתיופיה, שתענה על כל הבעיות שהעלנו בדיון. בשלב השני, כשהכול אכן יעבוד כראוי, נציע לאחד את כל המשאבים בידי גוף אחד כדי למנוע בירוקרטיה".
לדברי זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, בפגישתה עם מנכ"ל המל"ג לפני כשנה נאמר לה שמשרד הקליטה מסרב להעביר את האחריות למל"ג. "זה תמוה בעיני. אין ספק שזאת האחריות של המועצה להשכלה גבוהה לדאוג גם להשכלתם של יוצאי אתיופיה".
בתגובה לדבריה אמר איציק אוחנה, ראש אגף צעירים במשרד העלייה והקליטה, כי אם תהיה למל"ג תוכנית מסודרת האחריות תעבור מהמשרד למל"ג: "אנחנו לא רוצים שהמקל יפול לנו באמצע העברתו - אם תהיה תוכנית, לא תהיה לנו בעיה".
בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה ח"כ יעקב למועצה להשכלה גבוהה להכניס לתוכנית החומש הקרובה את הסיוע לבני הקהילה האתיופית כפי שנעשה עם מגזרים אחרים במטרה להגדיל משמעותית את ייצוגם באקדמיה ובמיוחד בלימודים לתארים מתקדמים. מרגי ציין כי "אלה שמתנגדים להעברת האחריות למועצה להשכלה גבוהה עושים זאת מתוך חשש שמא במעבר הזה יפלו דברים בשלב המעבר", והבטיח כי הוועדה תעקוב אחרי יישום התכנית.
אקו"ם