ראשי » חדשות » דעות

בשבחי השמרנות: מה למדנו מהשופט האמריקאי?

אנטונין סקאליה, שופט בית המשפט העליון האמריקני שהלך השבוע לעולמו, היה מגדלור יציב של שמרנות. האסיר הטרי אהוד אולמרט שינה את עמדתו הפוליטית כמעט מקצה לקצה. כמו מי מהשניים תעדיפו להיזכר?

0.000 – זה הציון שהוענק כבר לפני שנים לאנטונין סקאליה, שופט בית המשפט העליון האמריקני שהלך השבוע לעולמו. הציון הזה לא השתנה מאז. אם הילד שלכם או שלי היה מגיע הביתה עם ציון כזה במבחן בטח היינו שוקלים להטיל עליו עונשים, וסביר להניח שאת ה'פלייסטיישן' הוא לא היה רואה שבועיים לפחות. אבל במקרה של מדד סגל־קאבר, הציון הזה נחשב אות כבוד.

עוד כותרות ב-nrg:
- מתחילים לשלוט: המהפך של 77' מתממש עכשיו
- ראש ממשלה לשעבר נכנס לכלא ואני לא עצוב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ג'פרי סגל ואלברט קאבר, בוגרי אוניברסיטת סטוני־ברוק שבניו־יורק, פיתחו בסוף שנות השמונים מודל שאומץ במהרה בידי המשפטנים בארה"ב, שמטרתו הייתה למקם את שופטי בית המשפט העליון על הציר שבין שמרנות לליברליות.
 
למה זה חשוב? מכיוון שבארה"ב מינוי שופט עליון הוא פעולה פוליטית לכל דבר ועניין. הזכות הבלעדית למינוי כזה נתונה בידי הנשיא, בכפוף ל"עצתו והסכמתו" של הסנאט. לכן ברור שנשיא דמוקרטי יעדיף למנות שופט ליברלי, ואילו נשיא רפובליקני יעשה הכול כדי למנות שופט שמרן.

בהתחשב בכך שלמעט מקרי קיצון המינוי של שופט עליון בארה"ב נעשה לכל החיים, הרי שההחלטה על צירופו של שופט חדש לבית המשפט העליון היא מהחשובות ביותר שיכול נשיא אמריקני לקבל במהלך כהונתו – אולי למעט יציאה למלחמה. מדד סגל־קאבר מאפשר לדעת באופן השקוף ביותר מי לנו ומי לצרינו, ולפעול בהתאם במקרה הצורך. בשנים האחרונות נטה הרכב העליון האמריקני לצד השמרני, עם רוב של חמישה נגד ארבעה ליברלים.

סגל וקאבר קבעו שהדירוג ייעשה מ־0 ל־1, כאשר 0 הוא השמרן ביותר ו־1 הוא הליברלי ביותר. בין 45 השופטים שנמדדו מאז שהונהג המדד, אנטונין סקאליה הוא היחיד שזכה לציון השמרני המושלם 0.000. לליברלים, בטח לא יפתיע אתכם לשמוע, קל הרבה יותר בשבתם על כס המשפט. לא פחות משישה שופטים ושופטות זכו לציון הליברלי המרבי 1.

קשה להיות שמרן, ולא קל לעמוד בפני פרץ הליברליות. זו עובדה נכונה הן בארה"ב והן בישראל, הן בחיים הפרטיים והן באלה הציבוריים. השמאל יודע לשווק את רעיונותיו – ולאו דווקא בתחום המדיני – כעקרונות שנושאים את דבר הקדמה, החופש והשחרור. השמרנות, שבמידה לא מועטה קשורה גם לדתיות, נתפסת כקופאת על השמרים, אפורה ועצובה.

ואכן, מספר לא מבוטל של שופטים אמריקנים שנבחרו על בסיס היותם שמרנים הפכו את עורם במהלך ישיבתם על כס השיפוט ונעשו ליברלים. הנשיאים שמינו אותם רתחו מזעם.

"הטיפש הזה מטקסס הוא הטעות הכי גדולה שעשיתי. זה לא שהוא איש רע, זו העובדה שהוא בן כלבה טיפש. הוא כנראה האיש הטיפש ביותר שנתקלתי בו במהלך חיי". רצף הפנינים הזה שייך לנשיא ארה"ב לשעבר הארי טרומן, שאמר אותם לביוגרפית שלו לקראת ספר שיפרוס את סיפור חייו.

הדברים כוונו כלפי תומס קלארק, שופט שטרומן מינה לעליון ב־1949. קלארק דווקא לא נחשב לליברל במיוחד בפסיקותיו, ומדד סגל־קאבר מיקם אותו בדיוק באמצע בין הקטבים, עם הציון 0.500. אבל החלטה אחת מהותית, שבעיני טרומן נחשבה לליברלית מדי, הפכה את קלארק למוקצה מחמת מיאוס אצל הנשיא, בבחינת "בשביל זה מיניתי אותו - כדי שיהפוך פתאום לשמאלן יפה נפש?"

גם הנשיא דווייט אייזנהאואר לא רווה נחת מהשופטים שמינה לבית המשפט העליון. כשנשאל בערוב ימיו אם עשה טעויות בתקופת כהונתו, השיב במשפט קצר: "כן, ושתיהן יושבות בבית המשפט העליון". הוא התכוון לשופטים ויליאם ברנן וארל וורן, שחצו את הכביש לאחר מינויים והפגינו ליברליות יתר בפסיקתם, בניגוד למה שהנשיא ציפה מהם. מקרים הפוכים – כלומר, של שופטים שנבחרו כליברלים ושינו את עורם לשמרנים – קשה מאוד למצוא.

אם השיר הזה נשמע לכם מוכר, הרי זה רק מפני שגם אצלנו משוכפל אותו הדפוס בדיוק. לא בשופטי בית המשפט העליון, שנבחרים בישראל באופן שונה מאשר בארה"ב, אלא בקרב נבחרי ציבור. כמה פוליטיקאים שינו את עורם והפכו משמרנים לליברלים? במקרה הישראלי הדבר מתבטא בעיקר בעניינים פוליטיים מדיניים: כמה אנשי ארץ ישראל השלמה הגיעו למלכות, ופתאום דברים שראו משם כבר לא כל כך נראו להם מכאן?
 

 
השבוע נכנס לכלא אחד מאותם אנשים, ראש ממשלה שהיה עמוק בימין ועבר עם הזמן לעולם שכולו שמאל. הוא לא נכנס לכלא בגלל המהפך הזה, ממש לא, אבל עוד לפני הסתבכויותיו הפליליות הייתה דמותו הציבורית והפוליטית דוגמה נוספת לכך שבסופו של יום נטישת עקרונותיך הפוליטיים היא מעשה לא משתלם משום בחינה.

מהעבר השני זוהרת דמותו של אנטונין סקאליה: 0.000, שמרן מבטן ומלידה, שלא ראה אחרת את הדברים מרגע שקיבל סמכות וכוח. הוא המשיך לשרת את הציבור שבחר בו – כלומר, דרך בחירתו בידי הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן ב־1986 – ולא היסס לעמוד מול כל רוח מצויה משמאל.

למדד סגל־קאבר יש סרגל נוסף מלבד הציר ליברליות־שמרנות, והוא ציר היכולות - כלומר, עד כמה שופט עליון ראוי למשרתו. סקאליה ניצב בראש הציר הזה, מורם מעם, עם הציון המושלם 1. למקום האחד לפני האחרון, עם הציון המביש 0.125, הגיע תומס קלארק.

לא קל להיות שמרן. קל הרבה יותר לקבל מחיאות כפיים מתזמורת התקשורת ומהברנז'ה, שנעמדת ומוחאת כפיים לכל מי שגילה את האור ועבר לצד הנכון. נכון, זה לא קל - אבל תתמודדו. יש קהל שמרן ענק מאחוריכם, שבחר בכם ומצפה שתשמרו על ערכיו הנרמסים. אתם לא מצליחים לעמוד במשימה? רואים פתאום מכאן דברים שלא ראיתם משם? לכו הביתה ותנו את המושכות למישהו שימשיך לראות את הדברים כפי שראה אותם בעבר. ואם ממש קשה לכם, היזכרו באנטונין סקאליה. תהיו קצת 0.000

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל