הפיגוע בשער שכם: מפיגועי יחידים לחוליות טרור
באינתיפאדה השנייה חלה עליית מדרגה בחומרת הפיגועים כשהפרות סדר התחלפו בגל פיגועי תופת. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
זה קרה בספטמבר 1997: חיזבאללה קלט שידורים ממזל"טים של צה"ל, שסרקו שוב ושוב את האזור הסמוך לכפר אנצריה בלבנון. השידורים הראו גבעות, אדמות טרשים, דרכי עפר וכבישים שמובילים לעבר יישובים קטנים, וחוף ים.
עוד כותרות ב-nrg:
- מאסר עולם לאחד הקטינים שרצח את אבו ח'דיר
- 74 שנה לרצח המשורר שנרדף על ידי בני עמו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמה ימים לאחר מכן יצאו לוחמי הקומנדו הימי באחת הדרכים האלה למבצע 'שירת הצפצפה'. מטענים שהוטמנו בדרך גרמו להפעלת מטענים גדולים עוד יותר שהלוחמים נשאו על גבם. מעטים שרדו את התופת. במהלך החילוץ היו נפגעים גם בקרב הכוחות המחלצים. בסך הכול נמנו 12 הרוגים. בדיעבד התברר כי בזמן שחיל הים הפעיל מזל"טים ללא הצפנה לקראת 'שירת הצפצפה', כבר הפעילה סיירת מטכ"ל מטוסים שהעבירו שידורים מוצפנים. בחיל הים לא ידעו על זה, והשתמשו במזל"טים ששידרו באופן לא מוצפן.
רבים במערכת הביטחון נזכרו השבוע באסון הטראומטי של שייטת 13 בעקבות הפרסום הדרמטי ביום שישי האחרון, שלפיו ארה"ב עקבה אחר שידורים של מל"טים ישראליים מבסיס בקפריסין, בפעולה שקיבלה את שם הקוד 'אנרכיסט'. הפרסום התבסס על מסמכים שהדליף אדוארד סנודן.
התחושה במערכת הביטחון השבוע הייתה שהפרסום יצא מפרופורציה. מבדיקה שהתקיימה השבוע עולה הערכה כי רק חלק קטן מהשידורים נפרץ, אם בכלל. הנזק מינורי. מאז אסון השייטת, צה"ל מחליף את תדרי ההצפנה שלו באופן קבוע.בנוסף, שידורים של מטוסים ללא טייס אינם מעבירים מידע רגיש במיוחד, וכל מה שנראה מהמל"טים הישראליים נצפה ממילא באופן שיטתי על ידי אמצעי תצפית של ארה"ב, מהחלל וממטוסים. הטענה הנוספת שהופיעה בפרסום, ולפיה ארה"ב עקבה אחר טיל המטרה 'אנקור שחור' המשמש לניסויי מערכת 'חץ 3', אינה מדאיגה כלל. ארה"ב ממילא שותפה במימון ובפיתוח של 'חץ 3', וכל המידע נמצא בידיה.
הפרסום הזה מתרחש בתקופה שבה צוותים של משרד הביטחון והפנטגון עומדים לסכם על הגדלת הסיוע האמריקני הביטחוני לישראל החל מ־2018, וייתכן שהוא קשור גם לניסיון של גורמים בגרמניה לפגוע במכירות של המל"טים מסוג 'הרון' ('איתן') מתוצרת התעשייה האווירית לגרמניה. לא מעט גורמים בגרמניה מנסים לסכל את העסקה שסוכמה באחרונה, ובהקשר זה הועלתה הטענה שלפיה המטוסים חשופים להאזנות. ממשלת גרמניה דווקא נחושה להתקדם בעסקת מל"טי הענק עם התעשייה האווירית.
והנה כמה דברים חשובים באמת בשולי הפרשה: גם ישראל עושה כל שביכולתה לעקוב אחר כוחות זרים, במיוחד בימים אלה שבהם הים התיכון מלא באוניות של ציים רבים, עקב ההתפתחויות בסוריה. זה לא נחשב 'ריגול' - מונח ששמור לפעילות מול מדינות עוינות באמצעות סוכנים שתולים. שיא המאמץ האיסופי של ארה"ב בישראל היה בשנים 2011 ו־2012, כאשר ממשל אובמה חשד, בצדק, שישראל שוקלת תקיפה של מתקני הגרעין באיראן בניגוד לעמדתו. מסמכי סנודן אינם 'מגיעים' עד לתקופה הזאת.
ועוד משהו: בפרסום נטען כי ישראל מפעילה מל"טים תוקפים בפעילותה הצבאית, בדיוק כמו ארה"ב ומדינות אחרות. ישראל הרשמית, משום מה, עדיין אינה מאשרת או מכחישה שהמל"טים שלנו עושים יותר מאשר לאסוף מידע.
השבוע האחרון עמד גם בסימן המנהרות, ושוב תחת היסטריה תקשורתית. מה שהלהיט את הרוחות במקרה הזה הייתה כתבה בערוץ 10 על רעשי חפירה שנשמעו לכאורה תחת בית במושב המרוחק כמה קילומטרים מגדר המערכת. במקביל התעורר ויכוח פוליטי סביב השאלה האם ישראל מגלה אוזלת יד בטיפול באיום המנהרות, או שהיא שוב מחכה לסיבוב הלחימה הבא כדי 'להתעורר', כמו ב'צוק איתן'. לגורמים פוליטיים שונים יש עניין לעורר את הוויכוח הזה, גם בזירה האזורית של עוטף עזה וגם בירושלים.
גם בעניין הזה, הנה כמה עובדות בסיסיות: צה"ל ומשרד הביטחון הכירו את בעיית המנהרות שנים לפני 'צוק איתן', אבל לא קלטו את גודל ההשפעה שתהיה לה על שדה הקרב. לכן ההיערכות מול האיום הייתה לקויה, עד כדי מחדל.
אלא שאחרי מלחמת המנהרות, שנמשכה ב'צוק איתן' שבועות במקום ימים בודדים כפי שציפו בצה"ל, הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות. מאז 'צוק איתן' משרד הביטחון מוכן להשקיע כל סכום כדי לבדוק כל רעיון שיאפשר לגלות מראש מנהרות תת־קרקעיות, ויציע דרכים להשמיד אותן. התקציב למציאת מענה לאיום המנהרות מוערך בלא פחות מ־3 מיליארד שקלים, והוא כולל גם פיתוח של תרגולות לחימה חדשות. האם חטיבת הקומנדו החדשה תהיה מעורבת במשימה? השבוע היא ערכה את התרגיל החטיבתי הראשון.
בזירה הטכנולוגית, אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב, שמעניקה 120 מיליון דולר מחוץ לסיוע הביטחוני הרגיל כדי להשתתף בפיתוח. אם הפיתוח יצליח, האמריקנים ישתמשו בו לאתר מנהרות תת־קרקעיות המשמשות להברחת מהגרים בגבול מקסיקו. גם קוריאה הדרומית עשויה למצוא עניין בפיתוח כזה.
הפרסומים על כך שחמאס עוסק במלוא הקצב בחפירת מנהרות, אינם מפתיעים איש במערכת הביטחון. כבר בסיום הלחימה ב'צוק איתן' היה ידוע שנשארו בשטח מנהרות, ושחמאס פועל לשקמן. מאז מתנהל מרוץ בלתי פוסק: חמאס בבניית מנהרות, ישראל במציאת מענה לאיום הזה.
הפיגוע בשער שכם בירושלים שבו נרצחה לוחמת מג"ב הדר כהן ז"ל עלול להיזכר כנקודת מפנה, שבה עבר גל הטרור מפיגועי יחידים כתוצאה מהסתה לחוליות מאורגנות וחמושות היטב. עליית מדרגה בחומרת הפיגועים הייתה באינתיפאדה השנייה, כאשר הפרות סדר שהסבו נפגעים מעטים יחסית התחלפו בגל פיגועי תופת. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? יש לקוות שלא.
לפני הפיגוע הזה היו עיני השרים נשואות לצפון. ביקור הקבינט שנערך שם ביום שלישי השבוע הוא חלק משגרת סיורי שטח של השרים. חברי הקבינט ביקרו במוצב בגבול לבנון ובפיקוד הצפון, ולמדו כי הזירה הזו חזרה לשגרה. המתיחות ששררה עד לפני כחודש, בעקבות חיסול סמיר קונטאר שיוחס לישראל, כבר שככה. קונטאר לא היה במערכת יחסים טובה עם הנהגת חיזבאללה בעת חיסולו, וייתכן שהארגון השיעי יצא במידה מסוימת ידי חובתו בניסיון פיגוע שביצע בהר דב, שהסתיים ללא הרוגים בקרב כוחות צה"ל.
נכון לעכשיו, עיקר תשומת הלב בצפון נתונה לנעשה בסוריה. צה"ל מנהל שגרה אינטנסיבית מול נציגי צבא רוסיה כדי למנוע קרבות אוויר שגויים בין המדינות. במלחמת האזרחים עצמה אין סימני הכרעה. פיגועים עקובים מדם שביצע אל־קאעידה בשבוע האחרון מעידים כי הכוחות השונים שלוחמים נגד צבא אסד, עדיין רחוקים מלהיכנע. מנגד בצבא האיראני מתגלות בעיות מוראליות, שכן הוא סופר כבר יותר ממאה הרוגים מבלי שלחיילים יש תחושה שהם 'נלחמים על הבית'. מספר ההרוגים בקרב כוחות חיזבאללה עבר מזמן את האלף.
הקבינט גיבה את המדיניות שלפיה ישראל מצדה אינה מתערבת באופן יזום בלחימה בסוריה, אלא דבקה בכל דרך באסטרטגיה שנועדה למנוע זליגה של הלחימה לעבר השטח הישראלי. האסטרטגיה קובעת שגם להבא, על כל ירי מסוריה לעבר שטח ישראל תהיה תגובה של צה"ל. בכל מקרה אחר, ישראל נותרת משקיפה מהצד בזמן שאויביה השונים נלחמים אלה באלה. #
אקו"ם