ראשי » חדשות » בארץ

"חשש המדינה מבוררות בינלאומית אינו מבוסס"

אחד הטיעונים של המדינה ליישום מתווה הגז הוא החשש מבוררות בינלאומית, אך בדיון בעתירות נגד המתווה העותרים הציגו לבג"ץ תמונה שונה. בשל כך, המדינה מסרה לבג"ץ את חוות הדעת החסויות

האם טענת המדינה על סכנת הבוררות הבינלאומית אינה נכונה? "המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט מעולם לא הגיש את חוות הדעת הנוגעת לחשש מבוררות בינלאומית", כך טען היום (ד') עו"ד גלעד ברנע, המייצג את מפלגת העבודה בעתירתה לבג"ץ כנגד מתווה הגז. לפי עו"ד ברנע, החשש מפני התארכות ההליכים המשפטיים ודחיית פיתוח המאגרים במידה ולא יגיעו להסכמה מול חברות הגז, הינו מופרז ונובע מאיום ערטילאי בלבד מפני בוררות בינלאומית.

עוד כותרות ב-nrg:
לוסי דובינצ'יק: "איבגי ידוע כמי שאוהב מגע"
גוגל נגד דאעש: תכנית חדשה למלחמה בטרור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
האמנה העיקרית שיכולה לכרוך את שני הצדדים לבוררות מעין זו, טען ברנע, היא האמנה הבילטראלית להגנה על השקעות הון שבין ישראל וקפריסין, אך מכיוון שנובל אנרג'י, שהייתה רשומה באיי קיימן, רשמה את עצמה כחברה בקפריסין רק במאי 2012 ושכל העובדות הנוגעות לסכסוך כבר היו ידועות, אין בכך די בכדי לאפשר לה לחסות בצל אותה אמנה. מעבר מעין זה נועד לאפשר פנייה לטריבונל בינלאומי, ובעבר נקבע כי מהלכים כאלו אינם חוקיים. ע"ד ברנע ציין בדיון כי באופן תמוה נובל לא הגיבו לטענה זו.

מנגד, בראיון ל"מקור ראשון" לפני כשלושה חודשים שעסק גם במתווה הגז, אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר כי "בלי להיכנס לפרטי השיחות, היה סיכון גדול של בוררות בינלאומית קשה. היינו על סף הבוררות ובנתונים האלה אני חושב שהגענו למתווה שהוא יחסית טוב". היום המדינה מסרה לבג"ץ לראשונה את כל חוות הדעת החסויות הנוגעות למתווה בכדי שיבחון את הטענות.

בין חוות הדעת החסויות הנוגעות למתווה ניתן למצוא את חוות הדעת של צה"ל, משרד הביטחון, משרד האנרגיה, המטה לביטחון לאומי וכן חוות הדעת הנוגעת למעמדה של ישראל במקרה של בוררות בינלאומית. המשנה ליועץ המשפטי ליכט ציין בפני בית המשפט כי מדובר בחוות דעת עבה בשפה האנגלית שהוזמנה ממשרד בינלאומי מוביל מארה"ב, שמשרד המשפטים שכר וביקש להתייחס אליה בדלתיים סגורות כדי להבין את ההקשר הכולל שלה, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט לעת עתה.

הדיון בעתירות נגד המתווה בבג"ץ. צילום: בני פלבן


זמן ניכר מהדיון הוקדש לפסקת היציבות הרגולטורית לפיה הממשלה מתחייבת למשך עשור שלא לשנות את הרגולציה הנוגעת למיסוי, ייצוא ולשינוי המבני שנכפה על החברות. "סעיף היציבות הוא סעיף הרפיסות", טען עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, "ממשלת ישראל מתחייבת שבעשור הקרוב לפחות, ללא קשר מי הם נבחרי הציבור, לא לבצע שינוי בחקיקה, וההצעות ירדו מסדר היום או תבוטלנה בדיעבד. זהו מהלך לא דמוקרטי, כשעל פי המתווה בחינת המדיניות תיעשה לאחר עשר שנים כשברור שהמונופול ילחץ לכך שהיציבות תימשך גם לאחר מכן".

פרקליט המדינה עו"ד ענר הרמן טען כי פסקת היציבות היא סבירה מבחינת ההיקף והזמן בו היא קצובה והדגיש כי המתווה הוא בבחינת "הבטחה מנהלית", והדגיש כי מהבטחה מנהלית קל יותר להשתחרר מאשר מחוזה. "אם מחר תקום ממשלה חדשה שפסקת היציבות תסתור את כל מדיניותה או כנסת שתחליט שעושה משהו אחר, הם יוכלו לשנות אבל כמובן שיהיו לכך תוצאות".
 
לשאלת השופט עוזי פוגלמן מה יהיו התוצאות של החלטה מנהלית זו, הוא השיב כי "יש כאן סיכון של פיצויים של מיליארדים אבל לא נפתח את זה כאן למרות שחברות הגז היו שמחות על כך". חוות הדעת הרלוונטית נמסרה כאמור בסוף הדיון לעיונם של השופטים.

בפתח הדיון עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים שמייצג בעתירה את התנועה לאיכות השלטון, תקף את המדינה על כך שהתעלמה לחלוטין מהמודל אותו מנסה לקיים החוק. "המעקף הוא לא של הממונה, המעקף הוא של בית הדין להגבלים עסקיים". לדבריו, היה ראוי לפנות בבקשה לאישור הסדר כובל לערכאה השיפוטית של בית הדין להגבלים עסקיים במקום לבנות את המתווה, שכן בית הדין יכול לשקול שיקולים רחבים של ביטחון, מדיניות חוץ וסביבה ולאשר את ההסדר אם מצא שהוא לטובת הציבור. אז היה ניתן גם לקיים דיון הוכחות מסודר עם ראיות, עדויות ותצהירים מפורטים.

"הוויתור על ביקורת שיפוטית אינו של מה בכך, הוא ויתור על ליבת הפיקוח שבחוק שצריך להיעשות באופן מצומצם ביותר. לכל אדם שמבין מושכלות יסוד בתחרות אין שמץ של ספק שהמתווה אינו מוביל לתחרות. כל השאר זה בוקי סריקי", אמר עו"ד שטרום.

אישור מתווה הגז בכנסת. צילום: ערוץ הכנסת
 

אורי שוורץ, הממונה על ההגבלים העסקיים הזמני, טען בתגובה כי בקשה לפטור מהסדר כובל מוגשת אך ורק על ידי הצדדים לעניין, כלומר שותפות הגז שלא עשו כן. האפשרות הנוספת היא לקחת את המתווה ולהגישו לבית הדין לאישור כצו מוסכם, אבל לטענתו מעבר לכך שזה פותח את כל התהליך מחדש, זה לא המוסד המתאים להחליט בעניין כי ישנם חלקים במתווה שלא קשורים לסמכותו של בית הדין. "הפטור מהפעלת סעיפי המונופול למשל, בית הדין לא יכול לאשר זאת ובצדק. זה לא באמת מתווה, זו הסדרה רגולטורית מאפס של משק הגז", הסביר.
 
לפי כארבע שנים ועדת צמח הציגה את מסקנותיה שעסקו בנושא הגבלות ייצאו הגז, שהממשלה אימצה. לטענת התנועה לאיכות השלטון, המתווה שינה לחלוטין את החלטת הממשלה על הגבלת הייצוא לפי הוועדה. הגבלת הייצוא מתמר עד לפיתוחו של לוויתן בוטלה ומסכנת מאוד את נושא היתירות והביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ובנוסף, העתירה על ההחלטה שהוגשה לבג"ץ נדחתה גם על בסיס האפשרויות שהיו ביסוד ההחלטה שהכנסת תוכל לבחן את הסוגיה באופן עצמאי וכן שהממשלה תוכל לבחון את ההגבלה לאחר חמש שנים.

כעת לפי המתווה ולאור פסקת היציבות, הבחינה המחודשת תוכל להיעשות לפחות עוד עשר שנים. בתגובה טען עו"ד אורי בכר המייצגת את שותפות דלק, כי הייצוא מתמר גם ככה מוגבל והצהיר הצהרה חשובה כי מבחינת שותפויות הגז, עדיין ניתן יהיה לבחון את סוגיית הייצוא בעוד חמש שנים.
  
בהמשך טען ברנע כי היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא נתן את דעתו האם ניתן לתת פטור מהמעשים הפליליים,  כלומר ההסדר הכובל שלכאורה בוצעו על ידי שותפויות הגז לאחר שרכשו את הזכויות במאגר לוויתן. "הייתה הפרה ברגל גסה של האיסור על ההסדר הכובל, שזו עוולה פלילית לכל דבר", טען ברנע והוסיף כי הבעיה הכי קריטית הנובעת מהמתווה היא בעיית היתירות ש"צריכה להדיר שינה מעיני שר האנרגיה ושר הכלכלה".

בהחלטת הממשלה הקודמת להחלטה על המתווה דובר על הנחת צינור נוסף בין מאגר תמר לחופי ישראל ובניית אסדת הסקה נוספת בים תטיס. "ביטלו זאת, ומה הפתרון בינתיים? בארבע שנים הקרובות עד שיפותח מאגר לוויתן אם בכלל, נתפלל שטיל לא יפגע בצינור הקיים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg