חוק הנאמנות של מירי רגב ישיג את התוצאה ההפוכה
ההשפעה שמירי רגב מבקשת להחדיר בעולם התרבות והאמנות בישראל היא אולי דבר רצוי, אבל לא בדרך של חקיקה. בג"ץ כמעט בוודאות יפסול - בצדק - והמוסדות הבעיתיים יקבלו גושפנקה
האם הרכבות כבר יצאו לדרכן? האם הסוסים כבר ברחו מהאורווה? כי אם לא, ואם עדיין ניתן למנוע את תאונת הרכבות הנוראה, מוטב שהשרה מירי רגב תעכב אם לא ממש תגנוז את הצעת החוק שלה לקביעת קריטריונים לאומיים למתן תמיכה במוסדות תרבות, שיעוגנו בחקיקה.- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההשפעה שמירי רגב מבקשת להחדיר בעולם התרבות והאמנות בישראל היא אולי דבר רצוי; אבל לא בדרך של חקיקה. האם מישהו רוצה לראות טיפול משטרתי פרקליטותי ואולי לבסוף של שב"ס באנשים הקשורים לעולם התרבות? כבר עכשיו ישנו החזיון המפליץ של אותה אמנית פסיכוטית שיש לה משהו עם הדגל והיא מבלה מדי פעם במעצר וחקירות. אבל אם המצב הוא כזה שמירי רגב כבר יותר מדי מחויבת פוליטית ל"צדק תרבותי", אולי עוד אפשר לשכנע אותה בשיקולים של טובת הקו שהיא רוצה להוביל בעולם התרבות.
הצעת החקיקה תשיג את ההפך. רגב
צילום: אמיר מאירי
אז הנה זה: מה יקרה, אם החוק שמירי רגב תדחוף, ושאר חברי הקואליציה יצליחו להעביר בעזרת הסיעה הלאומית החשובה של ליברמן, יגיע לדיון בבג"ץ. שופטי בג"ץ לא ירתעו ובצדק לדון בחקיקה הזאת בהבט חוקתי של חופש הביטוי וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. תהיה הרבה תעסוקה לכותבי טורים ולמכוני מחקר העוסקים בדמוקרטיה, יהדות ומשפט. תהיה המון תעסוקה לכותבי טורים משמאל.
כל זה כאין וכאפס לעומת התוצאה, שבג"ץ כמעט בוודאות יפסול את החקיקה – ובצדק. בית המשפט העליון בכל פורמט שהוא לא יוותר על ביקורת שיפוטית לחקיקה. כלומר, הצעת החקיקה תשיג את ההיפך: מצוידים בגושפנקה של בג"ץ יתבעו מוסדות תרבות ואמנות – גם כאלה הנתמכים בידי חמאס או דמויי חמאס – את ליטרת התקציב שלהם. ולגופים המתקצבים לא יהיה שום עוגן להישען עליו כדי לפסול תמיכה בגופים שעוסקים באמנות כתעמולה אנטי-יהודית, אנטי-ישראלית, וכך הלאה.
את ההשפעה שרגב מבקשת כדי למנוע תקצוב מגופים כאלה צריך להשיג בדרך מפא"יניקית. הצעות חוק רועשות באות לכסות על אין - אונות במעשה היום יומי של קבלת ההחלטות בעולם התרבות והאמנות. מי שלא יודע למנות את האנשים הנכונים, מי שלא יודע למנוע את המימון שרגב בצדק רוצה לעצור, בדרכים הסלולות הקיימות גם אם הן עקלקלות, ימצא את עצמו בתאונת צומת נוראה עם רכבות, מכוניות וסוסים שדרכם מצטלבת.
מוכנה לחבק את כנסיית האינקוויזיציה ולשיר לאפיפיור.
מתוך הפייסבוק
אני לא רוצה לראות תיאטרון קטן ואיכותי שנתן את האולם שלו בערב יום העצמאות לטובת איזה אירוע נכבאי, נסגר. או שתקציבו יעמוד בסימן שאלה או שהמנהלת שלו תילקח לחקירה או לכל הפחות לפגישה קפוצת תחת עם הדרג הממשלתי.
השמאל הרדיקלי אמנם מנהל את מלחמת התרבות שלו ללא מעצורים. בכל שבוע או שבועיים צצה איזו אחינועם ניני שמחליטה לבזות את אמני ישראל בגלל פרס מפעל חיים לאריאל זילבר. חיים גורי מסרב לקבל את פרס היצירה הציונית. לפחות את גורי אני מבין, אבל ניני מוכנה לחבק את כנסיית האינקוויזיציה ולשיר לאפיפיור ולנשק את ידו, אבל לאריאל זילבר היא לא תסלח. זה מקומם. ברור שהיא עושה את זה כדי לתרום את כושרה לפורר את החברה הישראלית. כל אחד כפי יכולתו למען צרכי הכלל – הרס מדינת ישראל.
אך זירת המאבק התרבותי נמצאת בדיון הציבורי ובאלטרנטיבה האמנותית והספרותית. צריך למצוא דרכים לקצץ תמיכה בגופים שתומכים במאבק נגד ישראל. הדרכים האלה קיימות והחקיקה תגרום נזקים מכל זן ומין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם