ראשי » חדשות » בארץ

מתקן 'חולות' בנגב: נהרסו עשרות מבנים מאולתרים שהקימו השוהים במקום

בחודשים האחרונים החלו תושבי 'חולות' לבנות בתי קפה, פינות עישון ודוכני מזון סמוך למתקן הכליאה. המועצה האזורית הוציאה צו הריסה למבנים, שאינם חוקיים

הריסת עשרות מבנים בלתי חוקיים במתחם המסעדות המאולתר בסמוך למתקן הכליאה 'חולות' נמשכה שלשום, לאחר שהמועצה האזורית רמת הנגב הוציאה לעיר המסחר צווי הריסה. בסך הכול נהרסו עד כה כשלושים מבנים ששימשו מעל ל–3,000 שוהים במתקן והוקמו על ידם.

עוד כותרות ב-nrg:
אחרי ניסוי הגרעין: איך תגיב סין לעלבון שהסבה לה צפון קוריאה
ירידה במספר הפיגועים: מגמה או מקריות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בחודשים האחרונים החלו לפעול דוכני ממכר סביב המתקן, הכוללים בין היתר בתי קפה, פינות עישון ואף מועדון באולינג. השוהים  במתקן, המרוחק כשעה נסיעה מהעיר באר–שבע, מחויבים לשהות בו מהשעה עשר בלילה ועד למחרת בשש בבוקר. אף שביתר שעות היממה הם מורשים לעזוב, ללא היתר עבודה רבים מהם נשארים בקרבת מקום ומשתמשים בשירותים שהוצעו במתחם שהוקם.

במועצה מציינים כי נוסף לבנייה הבלתי חוקית, מרכז המסחר מגביר את השוטטות בסביבת יישובי פתחת ניצנה, וכן יוצר מפגעים תברואתיים ואשפה רבה שעל המועצה להפנות משאבים לפינויה. כמו כן אמרו במועצה כי בעבר התרחשה במקום הרעלת מזון, שאף הובילה לאשפוז של אחד השוהים.
 
לטענת ראש המועצה האזורית רמת הנגב שמואל ריפמן, המדינה מתנערת מאחריותה ביחס למתקן והדבר מגיע לפתחה של המועצה. במכתב ששלח ריפמן למשרדים השונים האחראים על יישום החלטת הממשלה בעניין מתקן 'חולות' כתב: "המתרחש סביב מתקן 'חולות' אינו בעייתה של רמת הנגב. הוא עניינה ואחריותה של המדינה, שלא רק שלא השלימה עד כה את התחייבויותיה, אלא עוצמת את עיניה לתוצרים ולהשלכות שלו.

"כיום, לנוכח פסיקות בג"ץ, מרביתם של השוהים מסתובבים באפס מעשה מחוץ למתקן. אולם הביטוי המעשי של 'אפס מעשה' הוא הקמת עיר מסחר וחטאים, 'סדום ועמורה' בצמוד לגדר מתקן חולות ובחסות מדינת ישראל".
ריפמן טען עוד כי בהחלטת הממשלה התחייבה המדינה להעמיד שירותים כגון נקודת הזנקה לכיבוי אש, העמדת ניידת טיפול נמרץ ומתקן טיהור שפכים במקום בורות הספיגה הקיימים כיום, אולם כל אלו לא סופקו עד היום.
סיגל רוזן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד הסיוע לפליטים ומהגרים, אמרה מנגד כי הריסת המבנים הייתה מיותרת.

"מדובר במבנים ארעיים לחלוטין, סוכות שהורכבו משלטי בחירות ומוטות. הם נועדו לאכלס מסעדות שהקימו לעצמם הפליטים ומבקשי המקלט בניסיון להמשיך ולאכול את המזון שבו הורגלו, 'אינג'רה' למשל, במקום המזון של שב"ס. עלות כרטיס נסיעה באוטובוס, אפילו לבאר–שבע, היא כבדה לאנשים שאינם עובדים, והמסעדות המאולתרות סיפקו להם לא רק מזון אלא גם אמצעי לבידור ולמפגש. הסוכות לא הפריעו לאיש ולא נבנו במרכז העיר. אני דווקא התפעלתי מהאופן שבו המתחם נשמר נקי ומסודר".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "המתקן ותפעולו הם באחריות שירות בתי הסוהר בלבד. רשות האוכלוסין אחראית על כניסת המסתננים למקום, אך התנאים אינם באחריותנו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg