בגלל צוק איתן: רשויות בדרום נגד משרד הבריאות
לטענת נציגת מבקר המדינה, לא הוענק טיפול מספק לנפגעים שעדיין סובלים מטראומה בעקבות המבצע. משרד הבריאות בתגובה: לא עבר די זמן כדי להטמיע את הנהלים שנקבעו לאחר צוק איתן
צלקות מ'צוק איתן': עיריות ורשויות מקומיות בעוטף עזה האשימו היום (יום ג') את משרד הבריאות, בחוסר-טיפול מספיק בנפגעי חרדה במהלך המבצע הצבאי בקיץ שעבר. הטענות הושמעו במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה.עוד כותרות ב-nrg:
- הכרעה בעליון: הצחוק של זקן ששלח את אולמרט לכלא
- אחד מעצורי דומא שוחרר: "יצאו מפרופורציה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי 'צוק איתן' הותיר מאות אזרחים נפגעי חרדה שלא מקבלים מענה ראוי למצבם הבריאותי. "הדבר לא אמור להטריד רק אותי אלא בעיקר את משרד הבריאות, שלולא טיפול-מנע וקביעת נהלים מסודרים, עלול לקרוס במצבי משבר", אמרה.
שנה וחצי אחרי, הטראומה נותרה. מתוך מבצע צוק איתן
מרים צחי
אלהרר טענה כי כמדינה שידעה לא-מעט מלחמות בהן מעורבת גם אוכלוסייה אזרחית, הטיפול וההיערכות של הרשויות המקומיות מעוררים חשש כבד. "הדיון ומסקנותיו יכולים ליצור סדר עדיפויות בין המשרדים וחשיבה לטווח ארוך בכל הקשור להיערכות של הרשויות עצמן ומרכזי המגזר שלישי שבגזרתן", אמרה. "מגיעות אליי פניות רבות מהשטח וחשוב שמשרדי הממשלה והרשויות ישמעו את הבעיות הקשות ויטפלו בהם בהקדם, לפני שיהיה מאוחר מדי".
לדברי נציגת מבקר המדינה, מירי רזין, בדו"ח האחרון נבדק תפקודן של 11 רשויות מקומיות סביב רצועת עזה וכן של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה במהלך "צוק איתן". רזין ציינה כי חלק ממרכזי התמיכה הנפשית כלל לא נפתחו, חלקם פעלו במבנים שאינם ממוגנים, והורגש מחסור משמעותי במטפלים מקצועיים בילדים נפגעי-חרדה. בנוסף קראה רזין לרשות החרום הלאומית ולפיקוד העורף, לשקול ליישם מסקנות הדו"ח בכל הארץ.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד), תושב קיבוץ נחל עוז ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, קרא לחזק את מרכזי-החוסן הקהילתיים: "מרכזי החוסן מבוססים על החלטות ממשלה ועל טוב ליבם של פקידים במשרד הבריאות והרווחה. הם אינם בבסיס התקציב ולא מוכרים באופן רשמי כחלק מהרשויות והמועצות שאמורים למנוע פוסט-טראומה".
ילין הוסיף כי "בטראומה מטיל שנפל ליד הבית, צריך לטפל באופן מידי, כי עובד סוציאלי שווה לפעמים יותר מכל רופא, והוא הגורם המקצועי שיקבע את עתידו של אותו הנפגע". בנוסף הזהיר ילין כי בהיעדר מרכזי חוסן יגיעו נפגעי-חרדה לבתי חולים ויציפו את חדרי המיון.
לדברי נציגת משרד הבריאות בלה בן גרשון, טרם הספיק הזמן להטמיע את הנוהל שגובש במשרד לטיפול בנפגע החרדה. ד"ר גד לובין, מנהל בית החולים איתנים, סיפר כי במלחמת לבנון השנייה הוקמו מרכזי דחק לטיפול בנפגעי החרדה, ונוהל הפעלתן הוא של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בלי שמשרדי הרווחה והפנים אישרו נטילת סמכויות מהם. יוחאי וג'ימה, נציג משרד הפנים השיב, כי אכן הנוהל לא מחייב את הרשות המקומית, עד שלא יוצב נציג משרד הבריאות במרכזי-דחק אלה.
מרים ביבי, נציגת עירית נתיבות, הבהירה, כי למרות פניותיהם לא הגיע אף נציג של משרד הבריאות לעיר במהלך 'צוק איתן', אלא נציגי המשרד הסתפקו בהתקשרות טלפונית פעמיים ביום, כדי לקבל נתונים על נפגעי החרדה.
גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, טען כי ישובים הנושקים לגדר הרצועה מחייבים טיפול אחר ופעיל יותר מישובים מרוחקים יותר, ואילו אסנת כהן, אחראית נפגעי פעולות האיבה בביטוח הלאומי, סיפרה על מימון מטעמם לטיפול בנפגעי חרדה. לדבריה, במהלך 'צוק איתן' שולמו כ-5 מיליוני שקלים לטיפול בנפגעי החרדה, גם לפני שהם הוכרו ככאלה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם