זמן לשמור מרחק
אולי צריך לרענן את הנורמות החברתיות שלנו ולהרחיק את המגע והחיבוקים הסחבקיים ממקומות העבודה
בכתבת תחקיר בתוכנית 'המקור' של ערוץ 10 שודרו לפני כמה חודשים הקלטות של חקירת נערה שהתלוננה על אונס. המתלוננת עברה מסכת שאלות משפילות, חודרניות וחטטניות בידי הסנגור של הנאשם באונס. שלושת השופטים לא ביקשו מעורך הדין להפסיק את החקירה המשפילה, ואחד מהם אף הגדיל לעשות כשביקש מן הנערה להדגים את האופן שבו נאנסה. הנערה הנחקרת אמרה בסוף הכתבה כי היא מתחרטת על הגשת התלונה, והוסיפה שהלחץ הנפשי שהופעל עליה בחקירה דומה לאונס נוסף.
השבוע פרש סילבן שלום מהחיים הפוליטיים לאחר 23 שנים שבהן כיהן כחבר כנסת וכשר. מה שהחל כטפטוף של מתלוננות נגדו החל להסתמן כמבול: התלונות על ההטרדות הגיעו מנשים שונות, והתרחשו במשך מספר שנים לא מבוטל במהלך הקריירה שלו.
השאלה שזועקת לשמיים היא כיצד ייתכן שפרשה כזו, העוסקת בנבחר ציבור בכיר שהטריד לכאורה כל כך הרבה נשים, לא התפוצצה הרבה קודם. אינסוף מילים נכתבו על השאלה מה גורם למתלוננות על הטרדות ופגיעות מיניות לשמור בבטן במשך כל כך הרבה שנים את העובדה שהטרידו אותן. הדס שטייף, שחשפה את העדויות על סילבן שלום, כתבה למשל השבוע שהיא מקבלת הרבה מאוד פניות מנשים שהוטרדו בידי הבוס, המנכ"ל, הרב שלהן ועוד דמויות סמכותיות בחייהן. הנשים הללו אינן מתלוננות, היא ציינה, בשל הפחד והבושה. הכתבה של 'המקור' רק המחישה עד כמה לפחד ולבושה יש אחיזה חזקה במציאות.
לפני כמה שבועות העלתה בחורה בשם עלמה נוימן אהוביה פוסט לפייסבוק שעסק בהטרדה שעברה בידי אדם בן שבעים בזמן נסיעה באוטובוס. כך כתבה עלמה: "לאחר כמה רגעים הרגשתי את היד שלו נוגעת לי בירך. זזתי עוד הצדה ושמתי את התיק שלי כחוצץ בינינו, והוא בתגובה מיד הזיז את היד. חשבתי לעצמי שזה היה במקרה, בטעות". אחרי שעלמה הבינה שלא היה מדובר במגע אקראי אלא מכוון, היא קמה, צרחה, צילמה את המטריד והלכה להתלונן במשטרה. המתקיף אכן נעצר בעקבות התלונה שלה.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הטרדה אקראית באוטובוס אינה דומה להטרדה בידי קולגה או בכיר ממונה במקום העבודה, שפוגשים אותו על בסיס יומיומי. אך למרות זאת, יש חוט המחבר בין סוגי ההטרדות השונות: הטרדה אקראית באוטובוס או במקום ציבורי עשויה להיות מעט מתעתעת. לוקח קצת זמן לקלוט אם הנוסע שישב לצדך באוטובוס נגע בך במקרה או לא – גם עלמה חשבה בהתחלה שהאיש שישב לידה נגע בה בטעות.
הטרדה במקומות עבודה עשויה גם היא להיות מבלבלת. קיימות כיום נורמות מגע בחברה הישראלית שכוללות חיבוק סחבקי בכל מפגש, חיבוק כדרך להגיד שלום. הנורמות הללו מחלחלות גם אל מקומות העבודה. בנורמות מגע כאלה, קשה קצת לדעת היכן עובר הגבול בין מגע חברי מוגזם ובין הטרדה. בדיוק כמו בהטרדה באוטובוס, זה עשוי לתעתע.
מבול התלונות על ההטרדה כמו במקרה של סילבן שלום מתפרץ כשמישהי פותחת את הסכר, כשהפחד והחשש מתפוגגים מעט - אבל גם בגלל שלאישה אחת, שנייה וגם שלישית מתברר פתאום שזו אכן הייתה הטרדה, ולא סתם מגע ידידותי מופרז.
בכל מקום עבודה היום, בכפוף לחוק למניעת הטרדה מינית, תלוי מסמך שעליו חתום או חתונה הממונה על הטרדות מיניות במקום עבודה. נוסח המסמך ברור מאוד, ואינו כולל מגע וחיבוק החברי. מן הסתם, הוא אינו צריך לכלול זאת, אבל טוב יהיה אם בשביל להחזיר למקומות העבודה אמות מידה ברורות יותר שיקבעו איפה עובר הקו, ישתרשו מחדש נורמות של ריחוק. חיבוקים נועדו למשפחה וחברים.
אם נביט בגלריית התמונות מאירועים מכוננים בחייה הקצרים של הכנסת הנוכחית, כמו למשל טקסי החתימה על ההסכמים הקואליציוניים או טקס החתימה על הסכם בין האוצר להסתדרות, נגלה די בקלות שרוב האנשים המופיעים בתמונות הם גברים. התמונות מן הסתם משקפות מציאות מסוימת שלפיה סביבת העבודה היא גברית בעיקרה, ואינה מאוזנת מגדרית. בסביבה כל כך גברית, שאף מייצרת שיח גברי, כשנשים לא יושבות מסביב לשולחן ותפקידן נדחק לשוליים, הפיכתן לאובייקט מיני נעשית פשוטה יותר.
נורמות חדשות לשמירת מרחק במקומות עבודה וחתירה לאיזון מגדרי אולי יעזרו למנוע את המטרידן הבא. עד אז, כנראה לא נתפלא כשתתפרסם הידיעה על המטרידן הבא, שמן הסתם כבר נמצא בקרבנו אבל אנחנו עוד לא יודעים עליו.
אקו"ם