ראשי » חדשות » בארץ

התפטרות למול חשדות בלבד – נכון או שגוי?

אם בעבר גורלו של נבחר ציבור שסרח נקבע על ידי הכרעה משפטית, הפרשיות האחרונות מציגות רף חדש: התפטרות מיד בשלב החשדות. "אם כך תיעלם התופעה, המחיר משתלם", אומר אחד הח"כים. "מספיקה תלונת שווא כדי לחסל מישהו פוליטית", טוענים אחרים

נראה כי מבין כל חברי סיעת הליכוד, דווקא סגן השר איוב קרא לקח בצורה הקשה ביותר את הודעת הפרישה של השר סילבן שלום בגין תלונות על הטרדות מיניות. הוא הרי היה שם, ולא פעם אחת אלא פעמיים. לפני ארבע שנים העידה עובדת בלשכת ראש הממשלה כי קרא הטריד אותה מינית, השמיע ביטויים מעליבים כלפיה וביצע בה מעשה מגונה. זאת בהיותו סגן השר לפיתוח הנגב והגליל במשרדו של סילבן שלום.

עוד כותרות ב-nrg:
- דיווח: ארה"ב פעלה להפיל את אסד בהפיכה צבאית
- עלייה המונית? 100 אולפני עברית יפתחו בצרפת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בתחילת שנת 2000 נחקר קרא בעקבות תלונה של אישה מוסלמית שהייתה בעבר בקשרי עבודה עמו. היא טענה כי קרא, אז חבר כנסת, תקף אותה מינית בכמה הזדמנויות בבתי מלון שונים בירושלים. שני התיקים נסגרו לאחר שהתברר שאין די ראיות להגיש נגדו כתב אישום. במקרה הראשון התברר כי המתלוננת מסרה עדות שקר.
 
"עד היום אני מתקשה להאמין שעשו לי את זה", אומר לנו קרא בפתח ישיבת סיעת הליכוד ביום שני, שעות ספורות אחרי הודעת הפרישה הדרמטית של חברו סילבן שלום. "הטראומה חזרה אליי בכל עוזה. מאתמול אני בוכה בכל פעם שאני נזכר כיצד כמעט חיסלו לי את הקריירה".

בזמנו טען קרא כי התלונה הגיעה בדיוק כשהחלו הדיבורים על כך שיתמנה לשר בממשלה, וכי אין לו ספק שמישהו רצה לחסל את הסיכוי שכך יקרה. "כנראה שיש שם קשירת קשר", אמר, "אולי של גורמים פוליטיים עוינים, אולי גורמים ביטחוניים. הדעות שלי הן לא לרוחם של הרבה אנשים והן לא נעימות להרבה גורמים במזרח התיכון. יש לי אישה כמו פרח, וארבעה ילדים שלא אחליף בעד כל הנשים שבעולם".
 
מאז שהתקבל בכנסת החוק נגד הטרדה מינית בספטמבר 1998, לא בלי שעורר ויכוח עז על נחיצותו וניסוחו, ידעה הציבוריות הישראלית פרשיות מביכות של עבירות מין הקשורות בטובי בכיריה: מהנשיא משה קצב, דרך השרים חיים רמון ויצחק מרדכי, ועתה סילבן שלום וח"כ ינון מגל. רק בשנה האחרונה צעדו שורה ארוכה של ראשי רשויות, מנהלים בכירים ובעלי דרגות גבוהות בצבא ובמשטרה אל חדרי החקירות, בעקבות שרשרת תלונות וחשיפות.
 
זה כבר הפך כמעט לריטואל. בכיר כי ייחשף שהטריד מינית יאמר מיד כי מדובר בסיפורים המצוצים מן האצבע וכי מישהו מנסה 'לחסל' אותו מבחינה ציבורית, למנוע את קידומו או לסגור איתו חשבונות. תגובתו של ינון מגל - הודאה והתנצלות ולאחריה התפטרות מיידית - אף שמתחילה כוונה אולי למנוע את כדור השלג מלהתגלגל אל עבר החקירה הפלילית, הציבה רף חדש לאישי הציבור שלא היה נהוג עד כה. הצעד, שהתקבל בברכה בקרב רבים בכנסת, מקבל הגדרות אחרות מפי אחרים.

"זהו רף מסוכן שעלול להיות מנוצל עד תום בידי יריבים ומתחרים פוליטיים", אומר גורם פרלמנטרי בכיר. "הוא מאפשר לכל חבר מרכז, למשל, להביא להגשת תלונות שיתברר כעבור שנתיים שלא היו דברים מעולם, אבל בינתיים הרסו את איש הציבור ומשפחתו. אני חושש שהנורמה הזו לא תיעצר כאן ומישהו יקבע רף גבוה יותר שלא ישאיר את שיקול הדעת בידי אותו אדם ויחייב אותו לפרוש, גם אם הוא יודע שהוא חף מפשע".

איוב קרא מצטרף לביקורת: "מספיקה תלונת שווא אחת כדי להביא להפסקת פעילות ציבורית, גם אם היא ארוכת שנים ומלאת זכויות. זו שערורייה של ממש. הרי מה יש לו לאיש הציבור חוץ משמו הטוב?"

לאחר הודעתו של שלום התקיימה בכנסת התייעצות בלתי פורמלית בין גורמים בנשיאות הכנסת ליועצים משפטיים מהכנסת ומחוצה לה. קשה היה למצוא במשכן אדם שיאמר כי על שלום היה להישאר במערכת הפוליטית ולהיאבק על חפותו.

ח"כ אלעזר שטרן, מי שהיה ראש אגף כוח אדם בצה"ל ובין היתר היה אחראי גם לירידה התלולה במספר ההטרדות המיניות בצבא, אומר לנו כי אם היו מאשימים אותו בהטרדת 14 נשים הוא לא היה מתפטר, "פשוט בשל העובדה שאין בזה כל אמת. מי שהפסיק את הקריירה של סילבן הוא סילבן עצמו, והוא יודע מדוע עשה כך. עם זאת אני חושש מפני הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תלונות".
 

הרף שהציב ינון מגל הוא נכון?
"נראה שגם הוא עשה את הצעד הנכון. צריך להבין שמתחולל כאן שינוי חברתי, שבצבא נעשה כבר לפני שנים. בצה"ל הייתה תרבות שבה חלק מהמפקדים התייחסו לנשים כאל רכושם. הצבא נקט טיפול קיצוני ורגיש, והמצב השתפר פלאים. היום כמעט אין תופעות שהיו בעבר".

שטרן אינו חושש שגם חפים מפשע ייאלצו לפרוש רק משום שלא יוכלו לעמוד ב'שיימינג' הציבורי. "אישי ציבור כבר מחוסנים מהדברים הללו", הוא אומר. "זרקו עליי אבנים, קיללו אותי ואת ילדיי, הצמידו לי אבטחה, וזאת רק משום שאני מאמין במה שאני עושה".

"זו דילמה מאוד לא פשוטה", אומר גורם משפטי בכיר. "מצד אחד לא נכון לזהות את ההרשעה הפלילית כדבר הקובע לעניין הכהונה הציבורית. אדם שהורשע בפסק דין חלוט לא יכול לשמש חבר כנסת או שר, והתופעה שאנשים נוטלים על עצמם אחריות לפני שמגיעים להחלטה אם להגיש נגדם כתב אישום היא דבר שאפשר לברך עליו.

"מצד שני יש סכנה שבקלות רבה אפשר יהיה להפיל אדם או לגרום לו נזק בל ישוער כשהוא לא יוכל לעמוד במתקפה התקשורתית עליו. במקרה של סילבן שלום ראינו כיצד ערוצי הטלוויזיה וכלי התקשורת התחרו ביניהם, כשלכל ערוץ היו המתלוננות 'שלו'. התקשורת עלולה להעמיד אותך במצב שבו תרצה ללכת הביתה גם אם לא עשית דבר. זו הקיצוניות השנייה, שבה כל סטטוס בפייסבוק יכול להביא לנפילתו הציבורית של אדם".
 
יו"ר מרצ זהבה גלאון דווקא אוהבת את ה'תחרות' הזו. "זה מוכיח שיש לנו תקשורת אמיצה, המסייעת להעלות את המודעות לסוגיה ומעודדת נשים להתלונן", היא אומרת.

למשפטנים אין עדיין נוסחת איזון לדילמה הזו. "מה שברור הוא שקורה כאן תהליך פוליטי, חברתי, תקשורתי ומשפטי שמשנה את המציאות", אומר הגורם המשפטי.

אולי בעקבות השינוי הזה יש צורך בחקיקה נוספת?
"הבעיה אינה בחקיקה. היא אולי נוגעת בזה שאין היום כללי אתיקה לשרים. ועדת האתיקה של הכנסת מטפלת בתלונות נגד חברי כנסת אך לא נגד שרים. לא בטוח שזה היה פותר הכול, אבל זה היה נותן כלים לא פליליים להתמודדות ולא מניח לנושא להידון בבית דין שדה של התקשורת".

בתקופת ממשלת אולמרט היה ניסיון לשנות את המצב. הממשלה מינתה ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר שתנסח כללי אתיקה לשרים, אך הניסיון לא צלח. מסקנות הוועדה אמנם הונחו לפני הממשלה, אך לא קיבלו גיבוי מהשרים.

"שרים אינם ממהרים להטיל על עצמם נורמות מגבילות", אומרת גלאון. "רק השבוע דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ציפי לבני להחיל כללי אתיקה על חברי ממשלה". גלאון דרשה לחקור את רעייתו של השר שלום, ג'ודי שלום ניר־מוזס, בגין סטטוס שפרסמה בפייסבוק ובו איימה על המתלוננות ש"יש ברשותה מידע רב עליהן שיפורסם". היא אף מסרה כי בין אלה שהוטרדו לכאורה על ידי שלום נמצאת גם חברת כנסת מכהנת כיום. אותה חברת כנסת סירבה להתייחס לאמירה.
 

"אני עצמי הוטרדתי מינית", מגלה לנו ח"כ אחר. "אני יודע בדיוק מה עובר על הנפגעים והנפגעות. זה מאוד לא נעים כשבעל שררה, שאינך מעוניין שידבר איתך אפילו, נוגע בך".

"אני דווקא תומכת בשינויי חקיקה", אומרת גלאון. "למשל הארכת תקופת התיישנות על עברות של הטרדה מינית משבע שנים לעשר, או מתן יותר שיניים וסמכויות לוועדת האתיקה של הכנסת".

חקיקה כזו לא תעשה עוול לחזקת החפות, שלפיה אדם זכאי כל עוד אדם לא הורשע בדין?
"אנחנו לא בית משפט ולא רשויות אכיפה, אבל חייבים להבחין בין המישור הפלילי לציבורי. כשיש מסה של תלונות, השר חייב להשעות את עצמו ולהתפטר. גם מגל לא היה צריך להישאר בכנסת שבה מחוקקים נגד הטרדות מיניות, ובין שורותיה לא צריכים להימצא אנשים שלא מקיימים את החוקים עצמם.

"הרי לא מדובר במשובת נעורים. היועץ המשפטי החליט להסתפק בהתפטרותו של מגל, ואני מקבלת את זה. אבל לגבי סילבן שלום יש לפנינו עדויות לכאורה של 14 נשים על מעשים מגונים, ואין כל סיבה שלא למצות את הדין הפלילי גם אם התפטר".
 
לזהבה גלאון מצטרפת ח"כ מרב מיכאלי, האומרת כי מדובר ב'שטנץ' קבוע של טענות מתגוננות נוסח 'מנסים לחסל לי את הקריירה, יש כאן אג'נדה נסתרת וקונספירציה'. "אנחנו יודעים שאחוז תלונות השווא בפגיעה מינית, כמו בכל פשע אחר, הוא נמוך מאוד: שתי עשיריות האחוז. מי שמגישה תלונת שווא יודעת שבסופו של דבר היא תשלם את המחיר. אין כל סיבה שאיש ציבור שמתלוננים נגדו יישאר בתפקידו. הוא קיבל את אמון הציבור ומעל בו".

"חשבתי לתומי שהשינוי החברתי החל עוד בפרשיות יצחק מרדכי או הנשיא קצב", אומרת גלאון, "ושאנשים המכהנים בתפקידים בכירים בכנסת המחוקקת חוקים נגד אלימות מינית, יבינו שיש קו תיחום ברור בין מה שמותר למה שאסור. מתברר שהדברים נפלו על אוזניים ערלות".

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם, שבזמנו בירכה על החלטת קודמה בתפקיד ינון מגל לפרוש, אומרת לנו כי את ההחלטה צריך לקבל חבר הכנסת בעצמו. "מגל הציב רף מעולה של לקיחת אחריות, אך אין חובה לפרוש. הדבר החשוב יותר הוא שמי שנפגע או נפגעה יגיש תלונה במקום פורמלי כדי שאפשר יהיה להתקדם, ולא להשאיר את הפרשה בעולם הווירטואלי".

חוק יסוד 'הממשלה' איננו מחייב שר להשעות עצמו מכהונה גם אם נפתחה נגדו חקירה פלילית, הוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעברה שאין עמה קלון. עם זאת, שני פסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון שניתנו באמצע שנות התשעים (בעניינם של השר דרעי וסגן השר פינחסי מש"ס) קבעו הלכה שלפיה על ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום. עד אז הדבר לא נעשה, כמו למשל בשני המשפטים הפליליים שנוהלו נגד השר אהרן אבוחצירא, שאף מונה מחדש לשר תוך כדי ניהול המשפט נגדו.

מאז הפסיקות בעניין דרעי ופינחסי נראה שהשרים הפנימו את המציאות המשפטית החדשה. יצחק מרדכי, יעקב נאמן וסאלח טריף התפטרו ביוזמתם מן הממשלה עם הגשת כתבי אישום נגדם, וראש ממשלה לא נדרש לפטר שר.

ראש הממשלה אריאל שרון קבע נורמה חדשה כשפיטר את סגנית השר נעמי בלומנטל שנחשדה בשוחד עוד בטרם גובש כתב אישום, אך זאת משום ששמרה על זכות השתיקה. אילו שיתפה פעולה עם רשויות החוק, ייתכן שהייתה נשארת בתפקידה עד להרשעתה.
 

רבים בציבור מברכים על התפתחות הנורמות הציבוריות. עם זאת עדיין קיימים קולות הדורשים הגבהה נוספת של רף המוסריות, כך ששר יחויב להתפטר כבר בשלב שבו נפתחת נגדו חקירה פלילית במעשים חמורים.

השאלה האם נכון לדרוש מהשרים נורמות מחמירות יותר בשל היותם משרתי ציבור בכירים נידונה במדינות רבות שבהן הן נהוגות, אף שאינן מעוגנות בחקיקה. בבריטניה ובארה"ב ידועות דוגמאות רבות של שרים שהתפטרו ברגע ששמם נקשר לפרשייה חמורה. מדובר בתרבות פוליטית שבה מופעלים לחצים על אישי הציבור בסיוע התקשורת ועמיתיהם בעשייה הציבורית. "אמון הציבור במערכת השלטון נפגע באורח חמור כשחקירה פלילית מתנהלת נגד שר", אומר חבר כנסת, מידידיו הקרובים של סילבן שלום.

גם נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מנחם בן־ששון, סבור כי הנורמות בחברה הישראלית השתנו. "היום יש מוכנות גבוהה יותר להתלונן, ודברים שפעם עברנו עליהם לסדר היום במערכות רבות, גם באקדמיה, נכנסים למסגרת של It is not done. הפכנו לפתוחים יותר ולמסוגלים להתעסק עם תחלואים שונים שלא נגעו בהם בעבר".
 
בן־ששון הוביל לאחרונה מהלך לקביעת תקנון חדש לטובת נפגעים מעבריינות מינית. "המערכות המסורתיות לא תמיד ענו על הצורך להביא את המתלוננות לנכונות לשים את נפשן בכפן ולהגיש תלונות נגד מרצים בכירים. אחרי שראינו שהמשטרה אינה מתייחסת ברצינות מספקת לכמה תלונות וקבעה שאין בהן עניין לציבור, החלטנו לבדוק בעצמנו. מצאנו שיש רגליים לתלונות ואף יותר מזה, והשעינו מרצים בכירים כולל פגיעה בקריירה שלהם ובשכרם, אף שמדובר במהלך מורכב ויקר מאוד".

"כואב לי מאוד על סילבן ועל מה שעושים לו", אומר לנו ח"כ מסיעה חרדית. "גם העיתוי נראה מאוד משונה. אחרי שהתלונות נבדקו לפני שנה וחצי החל פתאום שטף של עדויות ותלונות חדשות שהוסתרו במשך שנים. אין לי ספק שמדובר במערכת מתוזמרת שיסודה בלחצים ומריבות בתוך הממשלה. מצד שני, אם הדבר יעקור את התופעה מהשורש, הן בצבא, הן בפוליטיקה והן במערכות אחרות, זהו הקורבן שכנראה היינו צריכים להעלות".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg