ראשי » חדשות » בארץ

"אפשר להחיל חקיקה חדשה גם ביהודה ושומרון"

גיבוש הסכמות מאחורי הקלעים סביב הצעות חוק, גישור על פערים בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולפעמים גם עימותים סביב רפורמות וחוקים שמבקשת להוביל שרת המשפטים איילת שקד. בגיל 33, עו"ד גיל ברינגר יושב על השיבר של החקיקה בישראל

יום חמישי, 11 בלילה, שכונת שייח'־ג'ראח בירושלים. בניין משרד המשפטים שומם. רק בקומה הראשונה בחדר קטן וצדדי עוד דולקים האורות. גיל ברינגר, העוזר לענייני חקיקה של שרת המשפטים איילת שקד, רוכן מעל קלסרי ענק מלאים בהצעות חקיקה, מעיין בהמלצת מחלקות הייעוץ והחקיקה של משרד המשפטים, מערבב יחד את כל השיקולים הפוליטיים והמשפטיים ומחליט אם להמליץ לשרה לתמוך בהצעת החוק, להתנגד לה או אולי לדחות את ההצבעה למועד נוח יותר. ברינגר, ירושלמי בן 33, בעל תואר שני במשפטים וחובב מרתון, הוא גם אחד האנשים החזקים בעולם החקיקה הישראלי.

עוד כותרות ב-nrg:
- דיווח: ארה"ב פעלה להפיל את אסד בהפיכה צבאית
- עלייה המונית? 100 אולפני עברית יפתחו בצרפת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אנחנו נפגשים לשיחה פתוחה על מאחורי הקלעים של ועדת השרים לענייני חקיקה שהוא מרכז. מדובר באחת הוועדות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר בפוליטיקה הישראלית. בוועדה שסגורה לתקשורת ושהפרוטוקולים שלה נותרים חסויים נקבעת עמדת הממשלה בנוגע להצעות החוק הפרטיות והממשלתיות. אפשר לומר שהוועדה משמשת ה"שיבר" העיקרי של החקיקה בישראל - כל הצעת חוק לא תתקדם ללא אישורה.
 
מדי יום רביעי מקבל ברינגר לידיו קלסר עמוס בהצעות החוק הממשלתיות שהוגשו למזכירות הממשלה באותו שבוע, וכן הצעות חוק פרטיות לפי מכסה מפלגתית. מאותו רגע ועד לשעות הקטנות של הלילה של יום חמישי ינהל ברינגר משא ומתן מול חברי הכנסת השונים, פקידי המשרד והשרים וינסה לתפור הסכמות נקיות ככל האפשר עוד לפני הדיון עצמו.

כמו כל עוזר שר בכיר בישראל, ברינגר משמש מעין עורך דין של שקד. "אני אמור להבין ולספוג את האינטרסים של ה'לקוחה' שלי על בסיס הרעיונות שהיא מעוניינת לקדם והנסיבות הפוליטיות, ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לקדם אותם", הוא מסביר את השיקולים השונים שהוא מפעיל. בסמוך למועד הוועדה יקיימו השניים שיחה ובה יוחלט באופן סופי מהי עמדתה ביחס להצעות, ומה הדרך הטובה ביותר להוציא אותה לפועל.

"לפי תפיסת העולם של שקד היא לא נכנסת לענייני המשרד של השרים השונים, אלא אם כן מדובר בעניין קיצוני. למשל, אם יהיו הצעות חוק פרטיות שנוגעות לאחד מהשרים והוא מתנגד, ההצעה לא תעבור. היא גם מצפה שבאותה מידה שאר השרים יכבדו את ההצעות שלה".

תן לי דוגמה.
"בדיון אחד שהשר לאיכות הסביבה אלי גבאי רצה להעביר הצעת חוק ממשלתית שאסור יהיה לחלק שקיות בסופרים. היה ברור שלא יהיה לו רוב בוועדה, אבל במקרה שניהם הגיעו ראשונים לוועדה, אז שקד בכוונה ומתוך כבוד לגבאי, העלתה להצבעה את ההצעה שלו ראשונה. הוא הצביע בעד, היא נמנעה וההצעה עברה".
 
ובמקרים שיש חקיקה בעייתית באמת?
"עכשיו מונחת לפניי הצעת חוק של ח"כ אביגדור ליברמן שמבקשת שההחלטה של וועדת הבחירות המרכזית בנוגע לפסילת רשימות תהיה חלוטה ובלתי ניתנת לערעור. זה נושא רגיש. שאלה גדולה מה נעשה איתה".

מאז 2002 פוסלת ועדת הבחירות המרכזית את הרשימות הערביות, ובג"ץ לא מאשרר את החלטתה. מעבר לביטול הליך האשרור, שבו עוד אפשר איכשהו לתמוך, מסביר ברינגר, מבקש ליברמן לשלול לחלוטין את אפשרות העתירה לבג"ץ. הייעוץ המשפטי של המשרד התנגד להצעה כולה.

"בהתחלה ניסינו להגיע למצב של תמיכה לפחות בהיבט של ביטול האשרור שהוא באמת לא תורה מסיני, ויחד עם זאת להתנגד לחלק של העתירה לבג"ץ, כי אין דבר כזה שעל החלטה מנהלית לא ניתן לערער.  רצינו שהייעוץ המשפטי יתמוך בעמדה הזאת אבל הוא התנגד לכולה. לפעמים מצליחים ולפעמים לא".

בסוף החליטה ועדת השרים שאין זה מתאים שהממשלה כרשות מבצעת תתערב בענייני הרשות המחוקקת והעבירה את ההחלטה להנהלת הקואליציה שמתכנסת בימי שני. מלאכתה של שקד נעשתה בידי אחרים.  

את הוועדה שדנה בעשרות הצעות חקיקה, מנהלת שקד כבר שבעה חודשים ביד רמה. אחת העדויות המרשימות לכך  היא העובדה שנכון להיום לא הוגש ולו ערר אחד על הצעת חוק שקיבלה את אישור הוועדה.

מדוע אתם כל כך רוצים להימנע מהגשת עררים?
"ברגע שיוגש ערר הסכר נפרץ. חבר ועדה שמגיש ערר משתמש בכוחו כשחקן וטו וזה לא בריא לממשלה. לממשלה אמור להיות רוב. המשמעות של ערר היא לתקוע הכול בתחילת הדרך. זה שורף את הוועדה. אני מאמין בדמוקרטיה אמיתית, הרוב צריך לקבוע ולא לחץ שחקני וטו".
 

בקדנציה של שרת המשפטים הקודמת, ח"כ ציפי לבני, הגשת עררים ועררים שכנגד הייתה נפוצה, וחוקים רבים נתקעו. הסיטואציה המביכה הזו נוצרה כתוצאה מקואליציה מתפוררת כשמפלגות הבית היהודי ויש עתיד טרפדו זו את זו. לבני, שעסקה בקידום תהליך השלום הכושל, התעניינה פחות בסוגיות פנימיות של המשרד כמו מינוי דיינים, תקנות לשכת עורכי הדין והגעה להבנות בין חברי הוועדה.

"המטרה שלנו היא להגיע להסכמות כמה שיותר רחבות, וזה אפשרי", מסביר ברינגר. "כל אחד דואג לאינטרסים שלו, אבל באווירה טובה מצליחים לקדם חקיקה בצורה יפה".

זו השנה השביעית של ברינגר בכנסת. הוא התגלגל אליה די במקרה. לאחר התמחות במחלקה הפלילית בפרקליטות נגנז חלומו על עבודה שם במסלול ישיר לכס השפיטה. חבר טוב הפנה אותו אל ח"כ זבולון אורלב, וברינגר נהפך לעוזרו הפרלמנטרי המתמחה בתחום החקיקה. במקביל עבד ברינגר כשלוש שנים ככתב במוסף 'צדק' של עיתון זה, אך בשלב מסוים עבר לכהן כיועצה המשפטי של מפלגת הבית היהודי. במסגרת תפקידו סייע לנסח מאות הצעות חוק והעברת כ־50 הצעות בקריאה שנייה ושלישית.
 
מה ההצעה המשמעותית ביותר עבורך?
"באמת קשה לי להגיד, כולם היו בניי", מחייך ברינגר.

ובכל זאת?
"הוספת הגיל כעילה שאסור להפלות בגינה במתן שירותים. אני מתרגש שמופסקת דחיית הניתוחים למבוגרים, כי עדיף שכבר יעברו לבתי אבות. תפיסת האפליה משתנה.

"הצעה חשובה נוספת שעברה היא הכנסת עילה של מקום מגורים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כשמנהל תיכון מתל־אביב אומר שלא יקבל לעבודה מתנחלת כי זה פוסל אותה מלהיות מחנכת, אתה לא מבין איך עילת מקום המגורים לא נחשבת עילה אסורה באפליה? ואז זה עבר, זה היה מדהים!"

והנה דוגמה מעניינת להשפעת רכז הוועדה לענייני חקיקה. באחד מימי חמישי האחרונים נתקל ברינגר בבקשה לאישור דין רציפות על חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר. מדובר בחוק שמסדיר לראשונה את נוהלי התשלום, הפיקוח וההכשרה של משפחות האומנה בישראל ומתייחס גם לזכויות הילדים ומשפחותיהם הביולוגיות
.
התיקון עבר בקריאה ראשונה בקדנציה הקודמת של הכנסת, ואלהרר ביקשה להחיל עליו את דין הרציפות בוועדת השרים כדי שיוכל להגיע לוועדת הכנסת לקראת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. רגע לפני שברינגר העביר את התיקון לרשימה החיובית, גורמי הייעוץ והחקיקה במשרד העירו לו כי בנוסח החוק הקיים נכתב "בטעות" כי יחול גם ביהודה ושומרון ולכן המשרד אמנם תומך באישור דין הרציפות אך רק תוך ביטול הסעיף הבעייתי.

הנורות האדומות בראשו של ברינגר החלו להבהב בקצב עולה. "איך אפשר להגיד שזו טעות? ועדת שרים כבר אישרה את החוק, הכנסת הצביעה עליו, לא יכול להיות שהייעוץ המשפטי ייחס לכל המנגנון הזה חוסר הבנה מוחלט".
 

החקיקה לא אמורה לחול ביו"ש רק באמצעות צו אלוף?
"צווים או לא צווים זו שאלה פוליטית. המפלגה שלנו מנסה שנים להחיל את החוק הישראלי גם ביהודה ושומרון. הכנסת מעבירה כל שנה עשרות חוקים והם פשוט לא חלים שם. ולא רק אנחנו אומרים, ב־2013 הפרקליט הצבאי הראשי כתב לווינשטיין שההחלה של החקיקה לא נעשית באופן שיטתי וזה פוגע בזכויותיהם של החיים בשטחים".

האם אפשר מבחינה חוקית להחיל חקיקה חדשה ביו"ש?
"אין מניעה משפטית לעשות זאת. יש גם חוקים רבים שהוחלו ביהודה ושומרון בחקיקה ראשית בשנות השבעים והשמונים. הרי מעולם לא נקבע בבית משפט או בהחלטת ממשלה רשמית שדיני הכיבוש חלים ביהודה ושומרון. הוועדה הרשמית היחידה שדנה בעניין הזה, אף שלא אומצה בידי הממשלה, הייתה ועדת לוי שקבעה דווקא ההפך. המדינה מפעילה לפנים משורת הדין את סעיפי אמנת האג הנוגעים לעניינים הומניטריים ומתייחסת לשטח כתפוס בתפיסה לוחמתית, אבל זה לא קשור לענייני החקיקה שם".

ואכן, כשההצעה עלתה לדיון, הוחלט בפירוש שההצעה תעבור כפי שהיא וללא התיקון של פקידי הייעוץ והחקיקה. ברינגר צפה שתהיה סערה אך אפילו הוא נדהם מעוצמת האמוציות. אורית קורן, המשנה ליועמ"ש, הסבירה ארוכות מדוע לא ניתן להחיל את החוק ביהודה ושומרון בחקיקה ראשית וטענה כי מדובר בתקדים מסוכן.
  
"יריב לוין, תומך נלהב בהחלת החקיקה, ציין כי יש ערמות של צווים שממתינים לאישור היועמ"ש של איו"ש אבל הוא לא מאשר אותם", מספר ברינגר. "קורן הציעה לקדם את החקיקה הזו באופן ספציפי ולוין ענה לה שזה לא פתרון, שזו לא יכולה להיות התפיסה של מדינת ישראל לגבי השטחים".

לבסוף קבעה הוועדה באופן מפורש שוועדת הכנסת תדון בחוק מלבד הסעיף המציין כי החוק יוחל ביהודה ושומרון, וההצעה הועברה ליו"ר ועדת רווחה ח"כ אלי אלאלוף. "אנחנו לא מוכנים שענייני האומנה יוסדרו בישראל, ואילו ביהודה ושומרון, שבהם מצויות רבות מאותן משפחות אומנה, הם לא יוסדרו. לא מקבלים את הרעיון שזה אקס־טריטוריה של מדינת ישראל". קורן ביקשה שהפרוטוקול יציין שיינתן להם להציג עמדה שונה בוועדת הרווחה, אבל ברינגר התעקש שתובא עמדת הממשלה בלבד.

מדוע אנשי הייעוץ לא יכולים להציג את עמדתם?
"נציגי משרד המשפטים אמרו את עמדתם בוועדת השרים, אבל היא נדחתה. מכאן ואילך הממשלה היא שצריכה להתוות את הדרך. הממשלה דחתה את עמדת הייעוץ, והם יציגו את העמדה שלהם בוועדה? מה פתאום. הממשלה לא מדברת בשני קולות, וזו גם ההנחיה של היועץ עצמו.

"לא יכול להיות שהיועץ יורה לשר לאיכות הסביבה שאינו יכול להציג עמדה שונה מהעמדה שהתקבלה בממשלה ביחס למתווה הגז, ומצד שני אנשי מחלקת הייעוץ והחקיקה יוכלו להציג עמדה שונה כשההחלטה שמקבלת הממשלה פחות נוחה להם".

הוועדה כבר החלה לדון בהצעת החוק, ועתידה להגיע לסעיף הבעייתי בשבועות הקרובים. אם הכול יפעל כמו שצריך, תחיל הכנסת חוק ראשי בישראל לראשונה זה עשרות שנים, גם ביהודה ושומרון. זהו תקדים מעניין שיכול להשפיע על ניסיונות רחבים יותר להחלת כל החקיקה הישראלית ביהודה ושומרון.

בקדנציה הקודמת של הכנסת המצב החקיקתי הבעייתי ביו"ש עלה לתודעה לאחר שיתוף פעולה יוצא דופן בין ח"כ אורית סטרוק לח"כ מרב מיכאלי. השתיים ביקשו להחיל את חוק עבודת נשים האוסר על אפליית נשים גם ביו"ש. את הסערה החלה פנייתה של אישה בהיריון שפוטרה ממקום עבודתה והתלוננה למשרד הכלכלה אך הושבה ריקם. נציג אגף האכיפה הסביר שהחוק לא חל בשטחים, ועל כן אין לו סמכות לפעול נגד המעסיק המפלה.
 

בסוף סוכם כי כלל חוקי העבודה ירוכזו לצו אלוף מסודר שיחיל את חקיקת העבודה ביו"ש ונותרה השאלה האם יוקם בית דין ביהודה ושומרון. בפועל, עד היום הצווים טרם הוחלו.

מאז כניסת שקד למשרד החלה עבודת מטה בניסיון לפתור את המצב הבעייתי הקיים, שחוקים חדשים אינם חלים ביו"ש. כמה פגישות כבר נערכו עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, אורית קורן ודינה זילבר, בשאיפה שהנוהל החדש שייקבע יגיע ממשרד המשפטים ובתמיכתו.

הרעיון הוא לדאוג להחלת החקיקה ביהודה ושומרון באופן מסודר יותר במסגרת העבודה השגרתית של אגפי הייעוץ והחקיקה על חקיקה חדשה, כך שיצטרכו לתת את דעתם אם יש צורך להחילה ביו"ש ובאיזה אופן. "לא יכול להיות שחקיקה מסתיימת ולא מסתכלים על השלכותיה על 400 אלף מתיישבים וגם פלסטינים שלפעמים זה משפיע עליהם", מסביר ברינגר. על אף הפגישות החיוביות נראה שהנוהל ימתין למינויו של היועץ המשפטי החדש, אביחי מנדלבליט.

נושא אחר שצפוי לעלות בקרוב בוועדה וכבר מעורר אמוציות הוא חוק השקיפות. על אף הרוב הצפוי בוועדה ברינגר מנסה להגיע להסכמות גם עם יתר חברות הקואליציה, גם במחיר שינוי בסעיפי החוק, כדי שההצעה תעבור בצורה חלקה.

"יצרנו מתווה חכם ולכן גם הצלחנו לקבל את הסכמת היועמ"ש, וזה דרמטי", אומר ברינגר. "אי אפשר לקדם הצעת חוק של משרד המשפטים בלי האישור שלו ולכן עד היום המשרד תמיד תקע חוקים בסגנון הזה. הצעת החוק מתבססת על אמונתנו בריבונות ובשקיפות".

מדובר בשקיפות או בניסיון לסנדול עמותות השמאל?
"אני מבין שהחוק הזה מעצבן לא מעט אנשי שמאל, אבל הנושא הוא באמת השקיפות. השמאל פשוט נטרף מכך שערך שרשום כביכול בטאבו כערך שמאלי - שקיפות ומנהל תקין - הפך לחוק ששרה ממפלגת ימין מקדמת. לחשוף נציגי טייקונים זה לגיטימי אבל אינטרסים של מדינות זרות זה טלאי צהוב, הצביעות חוגגת".
 

תמיד? גם כשמדובר בחטיבה להתיישבות?
"כן. החטיבה להתיישבות צריכה להיות שקופה בדיוק כמו כל משרד ממשלתי אחר. אין התנגדות לזה. הבעיה היא שניסו ליצור עבורה כללים מחמירים יותר. גם בנוגע לוועדת השרים הבית היהודי ואיילת שקד תמכו בגילוי הפרוטוקולים. השרה גם מעלה מדי שבוע לאתר של המשרד את הצבעותיה בוועדה".

ברינגר מדגיש כי על פי הצעת החוק כל עמותה שמקבלת יותר מ־50 אחוז מימון ממדינה זרה תחויב לפרסם זאת ולהסתובב עם תג המציין זאת בכנסת. אין הוצאה של עמותות מחוץ לחוק ושום דבר שמתקרב לפגיעה בדמוקרטיה.

"סתיו שפיר דורשת שקיפות של לוביסטים, אבל כשמדובר במדינות זרות זה ניצול ציני? כשאדם משתמש בכסף שלו כדי להשפיע על השוק העסקי זה צריך להיות יותר מקובל ממדינה שמשקיעה כסף כדי לשנות מדיניות במדינה אחרת. למדינות יש דרכים אחרות, יש להן יחסי חוץ, יש להן נציגות באו"ם. מצחיק אותי חוסר הפרופורציה של המתנגדים משמאל, זהו חוסר יושר אינטלקטואלי. אתם בעד שקיפות או נגד?"

הטענה היא שיש כאן משהו משפיל.
"העמותות יהיו שקופות. המדינות מתביישות שהן נותנות את הכסף? לא! האם בגלל שיגידו את השמות שלהן הן יפסיקו לתרום? הצעת החוק בסך הכול מבקשת לגלות אם העמותה הזו מתוקצבת ביותר מ־50 אחוז על ידי מדינות זרות, שזה דבר חשוד בעיניי.

"אם גרמניה חושבת שישראל מבצעת פשעי מלחמה ורוצה לחשוף את זה, זה בסדר גמור, אבל אנחנו רוצים לשמוע את הדברים בערוצים הדיפלומטיים המקובלים. כיום העמותות האלו נתפסות כמשהו שצמח כיוזמה ישראלית אותנטית מקומית, כשברור שהיוזמה הגיעה מחו"ל והנציגים שלהם בארץ הם בן אדם וחצי ופקס".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg