ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

הסיכוי שבג"ץ יתערב בסוגיית מתווה הגז - נמוך

ההערכה בקרב מומחים משפטיים היא שאין לבית המשפט העליון עילה להתערב באישור מתווה הגז, ולהפוך ל"ציר עוקף" ממשלה: "להגיד שבית המשפט הוא אקטיביסט זה לא נכון. רק כשהוא נדחק לקיר הוא מתערב"

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם אתמול (ה') על מתווה הגז, שצפוי להתמודד עם מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ. בשיחה עם nrg מתמודדים משפטנים ומומחים עם הטענה שבג"ץ הפך לכלי שרת בידי האופוזיציה כדי לנגח את הממשלה, וקובעים כי הסיכויים שהוא יתערב בכל הנוגע למתווה הגז – נמוכים.

עוד כותרות ב-nrg:
- עו"ד של הנחקרים בפרשת דומא: "עינו אותם"
- בדרך לפיוס עם טורקיה: ישראל תפצה את נפגעי המרמרה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"אחד השינויים שקרו בשלושים השנים האחרונות, הוא שבג"ץ הפך לכלי של האופוזיציה במקום של חבר הכנסת הבודד. בעבר היה זה חבר כנסת יחיד שרצה להגן על זכויותיו, כמו מאיר כהנא. היום האופוזיציה היא זו שעושה שימוש בכלי הבג"ץ", כך אמר פרופ' אמנון רייכמן המלמד באוניברסיטת חיפה.

   

כשנשאל לגבי הטענות כי בג"ץ הפך ל"ציר עוקף" של החלטות שהתקבלו בקואליציה ובממשלה, אמר רייכמן כי בניגוד לתפיסתו בציבור, בג"ץ מתערב בהליכי חקיקה לעתים רחוקות בלבד. יחד עם זאת הדגיש כי במקרה של מתווה הגז לא מדובר בהתערבות בנוגע לחוקים שאושרו בכנסת, אלא להתנהלות ממשלתית תקינה.

"זה לא שבג"ץ מבטל חוק, כמו במקרה של עתירת יש עתיד נגד חוק הגיוס. במקרה של חוק הגיוס, הסיכוי שבג"ץ יתערב נמוך ביותר, משום שמדובר בחוק שאושר בכנסת. במקרה של מתווה הגז, מדובר בטענות נגד החוקיות של החלטת ממשלה. אם בג"ץ יבחר לצאת נגד המתווה הוא יפעל נגד סמכותו של שר הכלכלה (בנימין נתניהו – א.ס.), הכפוף לחוק", הסביר רייכמן.

לדבריו, בג"ץ עתיד להתמקד בפן המשפטי של ההסכם ובהפעלת סעיף 52, לצד עיסוק בצורך למנוע מישראל להיות תלויה בחברות הגז. "בכל הסוגיה של מתווה הגז, צריך להקפיד שלא ייווצר קונגלומרט שיהיה יותר חזק מהדמוקרטיה הישראלית. לא משנה מה מאמצים מתוך מתווה הגז, צריך לחשוב איך מייצרים מנגנון שמגן על הדמוקרטיה הישראלית מהכוח החזק של חברות הגז".
 
פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", אמר כי הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטת ראש הממשלה נמוכים. "מבחינה תיאורטית יש בוודאי אפשרות כזו, ובהיותה החלטה מנהלית יש לבג"ץ סמכות להתערב בה ואפילו לבטלה".

לדבריו, ניסוחו של סעיף 52 מאפשר לראש הממשלה להתערב בנושא מתווה הגז באופן נרחב. "אלא שהחוק מעניק סמכות מלאה לראש הממשלה ליטול את סמכות הממונה על ההגבלים במקרה שבו יש לנושא השלכה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ שלה, לאחר שנועץ בוועדת הכלכלה של הכנסת. לנוכח העמימות של ההגדרה המדויקת של 'בטחון המדינה' או 'יחסי החוץ' שלה, מרחב שיקול הדעת של ראש הממשלה רחב ביותר".

הוא הוסיף כי "הכלל המרכזי הוא שבית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות המוסמכת להחליט, ואינו מנהל את ענייני המדינה במקומה. בוודאי לא בסוגיה כה רגישה".
 
עו"ד חגי קלעי, מומחה למשפט חוקתי, הציג אפשרות מאוזנת יותר, ואמר כי גם אם בג"ץ לא יפסול או יאשר את המתווה כמקשה אחת, הוא עשוי להתערב בנוגע לחלק מהסעיפים הכלולים בו. "זו לא חייבת להיות החלטה בינארית", אמר. 

"בית המשפט כמעט ולא מתערב בעתירות חוקתיות הנוגעות לפעילות הממשלה והכנסת. ברוב המקרים בית המשפט יקבע שיש כנסת ויש ריבון. הוא כן מתערב כשעולה שאלה חוקתית ומשפטית, כמו אפליה, זכות לשיוויון או בנוגע לחלוקת הסמכויות בין הרשויות כמו במקרה של מתווה הגז", הוסיף עו"ד קלעי.

בהתייחסו לטענות כי בית המשפט הפך להיות כתובת לניסיונות האופוזיציה לעקוף את החלטות הממשלה, אמר עו"ד קלעי כי "גם אם בית המשפט יתערב בנוגע למתווה הגז זה יהיה בנוגע להיבטים משפטיים ולא מהותיים. להגיד שבית המשפט הוא אקטיביסט זה לא נכון. רק כשהוא נדחק לקיר הוא מתערב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg