מי בראש? המכללות הביסו את האוניברסיטאות
סקר הסטודנטים לפתיחת שנת הלימודים אמור להדאיג את האוניברסיטאות. המכללות כבשו את הצמרת ודחקו את האוניברסיטאות
שלום שנה א': לרגל פתיחת שנת הלימודים, מפרסמים הבוקר (יום א') בהתאחדות הסטודנטים את נתוני סקר הסטודנט שנערך זו השנה השישית על ידי מכון "מאגר מוחות". מהסקר עולה כי הסטודנטים בישראל מעדיפים את הלימודים במכללות הפרטיות והיקרות על פני האוניברסיטאות הנחשבות בעולם, הנמצאות בארץ. בראש הטבלה נמצא השנה המרכז הבינתחומי בהרצליה ואחריו המרכז האקדמי רופין (מתוקצב) והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, כאשר את תשע מתוך עשרת המקומות הראשונים ממלאות המכללות ולצדן האוניברסיטה הפתוחה בלבד.
עוד כותרות ב-nrg:
• נתניהו: "ישראל אינה הבעיה בהר הבית – היא הפתרון"
• משבר בחיזבאללה: הצעירים לא מתגייסים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בסקר השתתפו למעלה מעשרת אלפים סטודנטים, ממרבית מוסדות הלימוד בארץ, שענו על שאלות בנוגע לשביעות רצונם מהלימודים האקדמאים בתחומים רבים, ביניהם רמת הקורסים, טיב הוראת המרצים והמתרגלים, תכנית הלימודים לתואר והתנאים הפיזיים המוצעים במוסדות השונים. הסטודנטים התבקשו לדרג את דעתם בתחומים אלה בציונים שבין 1 ל-5. על פי הנתונים הציון הממוצע לטיב ההוראה עלה השנה ועומד על 3.68, לעומת 3.48 בשנה שעברה.
האוניברסיטה שממוקמת הכי גבוה בטבלה ורק במקום ה-20 היא הטכניון בחיפה ואחריו במקום ה-23 אוניברסיטת אריאל בשומרון, אחריהם במקומות ה-26-31 נמצאות האוניברסיטאות: בר אילן, חיפה, תל אביב והערבית ואילו במקום האחרון מבחינת האוניברסיטאות ממוקמת אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע במקום ה-35, מקום אחד לפני האחרון בטבלה אותו מאיישת מכללת וינגייט.
מהסקר עולה כי סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות פחות מרוצים, דירוג שביעות הרצון נמוך באופן משמעותי מהמכללות הפרטיות, בכל אחד מהתחומים שנבדקו. עובדה זו מעלה תמונת מצב מדאיגה, לפיה סטודנטים שלהם משאבים גבוהים יותר, אשר יכולים לממן לימודים במוסדות לימוד לא מתוקצבים, מרוצים יותר מאיכות ההוראה ומקבלים מרצים איכותיים יותר, תכניות לימוד מעשירות יותר וטכנולוגיות הוראה מתקדמות יותר.
יו״ר התאחדות הסטודנטים, גלעד ארידטי, אמר בתגובה לנתונים כי ״בעידן בו הכול זמין ונגיש לנו במרחק של חיפוש בגוגל, דרך העברת הידע והאתגר בלימודים הופכים להיות קריטיים, חלק גדול מהמוסדות האקדמיים לא השכילו להתקדם לאמצעים מודרניים. בניגוד כמעט לכל דבר אחר בחיינו לא השתנו במיוחד שיטות ההוראה במאה השנים האחרונות. הסטודנטים כיום מחפשים טכנולוגיות למידה חדשניות שמציעות מעורבות גבוהה יותר של הסטודנט כך שירגיש שהוא חלק אינטגרלי ומשמעותי מהשיעור - הגיע הזמן ללמוד ללמד".
כ-306 אלף סטודנטים פותחים הבוקר את שנת הלימודים האקדמית ב-63 מוסדות הלימוד הפרוסים ברחבי הארץ. מתוכם 233 אלף סטודנטים יתחילו את לימודיהם לתואר ראשון ומדובר בירידה של כאחוז לעומת השנה שעברה. כ-113 אלף סטודנטים יתחילו את לימודיהם באוניברסיטאות, לעומת 120 אלף במכללות, כאשר על פי הנתונים נרשמת עלייה במספר הסטודנטים שפנו השנה ללימודים במכללות וירידה באלו שיחלו השנה את לימודיהם באוניברסיטאות.
להבדיל ממגמת הירידה שאפיינה את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות מאמצע שנות האלפיים ועד היום, גדל בקצב מהיר מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות בשנים תשס"ד-תש"ע ב-8.5% בממוצע לשנה, מ-51,000 סטודנטים בתשס"ד ל-83,370 בתש"ע. מספרם של הלומדים לתואר שני במכללות האקדמיות עדיין נמוך יחסית לזה שבאוניברסיטאות אולם מספרם של אלו נמצא רוב השנים במגמת עלייה. בתשע"ה הגיע מספרם ל-12,430, גידול של כ-11% בהשוואה לתשע"ד.
הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 57%, בתואר השני – 61% ובתואר השלישי – 53%. ההתייצבות בחלקן של הנשים בקרב הלומדים לתואר ראשון בשנים האחרונות נובעת בין היתר מהמשך הגידול של המכללות המלמדות את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה בהן אחוז הנשים הוא נמוך יותר, ומהגידול של המכללות האקדמיות לחינוך בהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר. אחוז הנשים מתוך כלל הלומדים לתואר ראשון במכללות האקדמיות עמד על כ-53% בתשע"ה ובמכללות אקדמיות לחינוך עמד חלקן על 80%.
בתוך כך, בשני העשורים האחרונים עלה אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון . הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית התרחש בכל מערכת ההשכלה הגבוהה. באוניברסיטאות עלה שיעור הסטודנטים הערבים בתואר הראשון מ-9.0% בתש"ס ל-16.5% בתשע"ה, במכללות האקדמיות נע חלקם של הסטודנטים הערבים בקרב הלומדים בהן בעשור הקודם סביב ממוצע של 5.5%, ובעשור הנוכחי החל לעלות והגיע בתשע"ה ל-9.8%, ובמכללות האקדמיות לחינוך עלה שיעורם מ-21% בתש"ס ל-24.1% בתשע"ה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם