הפאודה הראשונה
על רקע אירועי הטרור של הימים האחרונים: מה האופציות של ישראל להחזיר את השד לבקבוק? והאם בכלל זה אפשרי? טור מיוחד של עמיר רפפורט בסופו של שבוע קשה
ירושלים השבוע (צילום:AP) IsraelDefense
בזמן שבמערכת הביטחון עסקו באחרונה רבות בשאלה האם גל הטרור של השבועות האחרונים הוא אינתיפאדה שלישית או לא, קיבלו המאורעות השבוע צביון של ?פאודה? ראשונה. משמעות המושג פאודה בערבית הוא כאוס, פרץ אלימות שקשה להבין את הדפוס שלו ולייחס אותו לגורם מסוים. המסתערבים נוהגים לכנות כך את ה?בלגאן? שנוצר כאשר הם עוברים לחלק גלוי של כל פעולה, ומכך לקוח שם סדרת הטלוויזיה המצליחה.
?פאודה?, ?איתיפאדה? או ?סתם גל אלימות?, האפקט המיידי של המצב החדש שנוצר הוא פגיעה איומה בתחושת הביטחון של הציבור הישראלי, בכל מקום ברחבי ישראל. כולל, אגב, בקרב ערביי ישראל שרבים מהם חוששים להגיע לערים היהודיות. תחושת הביטחון נמצאת בשפל שמזכיר את ימי האינתיפאדה השנייה, למרות שהיקף הנפגעים נמוך משמעותית מהתקופה השחורה של לפני 13-15 שנה.
להבדיל מהמונח ?אינתיפאדה? המיוחס ל?התנערות? ולהתקוממות עממית, בפאודה, לא נוטל חלק הציבור הרחב ביהודה ושומרון או בקרב ערביי ישראל. לפחות בינתיים. ואולם, הפגיעה בתחושת הביטחון הישראלי מפעילה לחץ כבד על הממשלה למצוא פתרון ביטחוני ועלולה לגבות מחיר כלכלי מהמשק. כל זאת , בלי שהפלסטינים משלמים מחיר מדיני כלשהו ובלי שהם נותנים לצה?ל כתובת ועילה להגיב ביד קשה, כמו ב?צוק איתן?.
מאוד יכול להיות שהחמאס, ששומר בצורה קנאית מבחינתו על השקט ברצועת עזה, בחר בדרך הזו משום שהיא מהווה ?אזור נוחות? מבחינתו.
צה?ל והשב?כ מצידם, לא צפו את המצב החדש כפי שהתפתח עד כה, ונדרשו להציג הצעות כיצד להתמודד עימו בישיבת הקבינט אחרי הבוקר העקוב מדם של יום שלישי. אך מה יכולים לעשות במערכת הביטחון ובדרג המדיני? מה נמצא ב"ארגז הכלים? הביטחוני?
1. הכרה: קודם כל נדרשת גם מהדרג המדיני וגם ממערכת הביטחון הכרה בכך שנוצרה מציאות חדשה. אחרי שבועות של הכחשת ?אינתיפאדה שלישית? נראה שהתובנה חלחלה השבוע. בגדול. התובנה המשמעותית של יום שלישי הייתה שיש מי שדואג לתזמן את הפיגועים כך ולא מדובר עוד רק בפיגועים ספונטניים מחבלים בודדים, אלא גם בחוליות שפועלות ביחד ואף משתמשות בנשק חם, כמו בפיגוע המשולב ירי בדקירות בתוך אוטובוס (שתוצאותיו היו עלולות להיות אפילו הרבה יותר חמורות). עם זאת, חלק ניכר מהפיגועים עדיין נובע מהאווירה ונוטלים בהם חלק אפילו ילדים המשולהבים מההסתה ומעלילות הגבורה של הדור הקודם ושל דאעש.
2. הכלה: האינסטינקט הראשוני הוא להטיל סגר מוחלט על השטחים ולצאת למתקפה בסגנון חומת מגן ב-2002, אלא שאין נגד מי. באותם ימים צה?ל נדרש לכבוש את מרכזי הערים הפלסטיניות ואת מחנות הפליטים. כיום הוא ממילא פועל בהן באופן חופשי.
במקום מתקפה, דוברים ישראליים חוזרים שוב ושוב על הטענה שאין כוונה לשנות את הסטטטוס קוו בהר הבית, בשל ההבנה כי הטענה הזאת, שרווחת בציבור הערבי, היא השמן שנשפך למדורה. במקום מתקפה ישראל נוקטת בינתיים במדיניות של ?הכלה? מתוך תקווה שהאנרגיה של גל הפיגועים תדעך לפני שיתקבע מצב חדש למשך שנים.
3.הרתעה: ובכל זאת, ישראל חייבת להחחזיר לעצמה את ההרתעה ולגבות מחיר כלשהו מהצד השני. בשלב הראשון הוחלט להתמקד במחבלים עצמם, ולכן הוחלט לשלול את מעמד התושבות של משפחותיהם ולהגביר את קצב הריסות הבתים. ספק אם שלילת התושבות תעבור את מבחן בג?צ ואין ספק שהצעד הזה לבדו לא יהיה מרתיע דיו. מרתיע יותר יהיה לרכז את המאמץ כנגד מי שנשארו חופשיים מקרב הנהגת החמאס ביהודה ושומרון ולאחד אותם ?כמו פעם? בבתי בכלא, בסיומו של גל מעצרים שאולי יוחלט עליו.
4. יוזמה: בכל מקרה, ישראל חייבת לקחת את היוזמה לידיה. במישור המדיני זה לא פשוט. במישור הביטחוני, האפשרויות המיידיות הן בעיקר בצד ההגנה. האופציה להטיל סגר על השטחים ומזרח ירושלים עלולה לצרף למאבק את ההמונים שאינם נוטלים בו חלק עד כה. עם זאת, הטרור יחלק במוקדם או במאוחר את ירושלים, שכן העובדה שמלפגעים תושבי העיר בעלי תעודת זהות כחולה, יש גישה לכל מקום בבירה וברחבי ישראל, היא בלתי נסבלת מבחינה ביטחונית. אופציה סבירה היא להזרים כוחות ביטחוניים לרחבי יהודה ושומרון ואולי גם חיילים למרכזי הערים כדי להגביר את תחושת הביטחון (היו דברים מעולם). תגבור הכוכות הצבאי בערים כבר התחיל.
5. מזל: נראה כי הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן אינה מעודדת את פרץ האלימות, אבל גם אינה שולטת בו. השימוש באש חיה ביום שלישי, המשך לפיגוע מכונית תופת ליד מעלה אדומים, שבזכות ערנות שוטרים ולא מעט מזל, הסתיים ללא נפגעים רבים בשבוע שעבר, יכולים להעיד על כך שיהיו נסיונות נוספים להעלות את רף האלימות עוד יותר. ההערכה היא שיחלפו שבועות ארוכים עד שהגל הזה יחלוף, במקרה הטוב.
בינתיים, גם למזל יש תפקיד מכריע: פיגוע שיגבה חלילה כמות גדולה של הרוגים ישראלים, כמו בתקופת המחבלים המתאבדים, ידרבן פעולות ישראליות קיצוניות וגםנהטלת סגר מוחלט על השטחים. במקרה כזה גל האלימות רק יחריף ולא ניתן יהיה להחזיר את השד לבקבוק.
הפאודה הראשונה תקבל דינמיקה ואנרגיה משל עצמה, ותימשך שנים, כמו האינתיפאדה הראשונה והשניה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם