כך נראית הסתה: הקריקטורות שמתדלקות את הטרור

סרטון שמציג פלסטיני רוצח חרדים, נאום הסתה של שייח' מרפיח, קריקטורה של סכין מדממת בצורת ארץ ישראל וציוץ שקרי בטוויטר. כך הפכו הרשתות החברתיות למוקדי הגיוס של השהידים הבאים

אחת העובדות הקשות ב“גל הטרור“ הנוכחי היא גילם הצעיר של המחבלים. ממוצע גיל הדוקרים עומד על 19 והפרופיל שלהם דומה: צעירים וצעירות ללא עבר פלילי וללא שיוך ארגוני, שככל הנראה מבצעים את הפיגועים ללא הכוונה מסוימת. חלק מהמפגעים הם חילונים שלא ביקרו מעולם במסגד אל־אקצה, אבל מושפעים מהאווירה סביב המאבק, שמועברת אליהם באמצעות הרשתות החברתיות.

עוד כותרות ב-nrg:
- בשל החשש מפיגועים: דיווחי שווא מקפיצים את המדינה
- ארה"ב תישאר באפגניסטן גם אחרי כהונת אובמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ד“ר חליל שקאקי, מנהל המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות ברמאללה, פרסם מחקר שמגלה כי 60 אחוזים מהצעירים הפלסטינים בני 18־22, פעילים כמה פעמים ביום ברשתות החברתיות. המידע התקשורתי שמוזרם אל הצעירים דרך פייסבוק, טוויטר ויוטיוב משפיע עליהם הרבה יותר מהחינוך המסורתי בבית, ושיטוט ברשת חושף את הבסיס שעליו התלבשה “אינתיפאדת ירושלים“, או “אינתיפאדת הסכינים“, כפי שהיא מוצגת ברשתות החברתיות.

ההסתה בפייסבוק

אחד הסרטונים ממחיש את הקטליזטור שמוביל את אותם צעירים לבצע פיגועי דקירה. בסרטון, שהפך ויראלי, נראה צעיר ערבי ממזרח ירושלים יושב באחת הסמטאות ומחזיק בסמארטפון. המצלמה מתקרבת ונותנת לנו הצצה. הנער צופה בסרטון של חיילים מתעמתים עם נשות המוראביטאת, במסגד אל־אקצה. מרחוק ערבים שהתחפשו לצורך הסרטון ליהודים עם פאות, כיפה וטלית, הולכים בסמטה ומציקים לילדים המשחקים כדורגל. הנער קם על רגליו, נכנס הביתה, מוציא סכין קומנדו גדולה ודוקר את שני היהודים. הסרטון מסתיים בתמונות תקריב של הסכין מגואלת בדם ובכיתוב, “קום ופעל, שחרר את אל־אקצה“.

סרטון נוסף שהפך פופולרי הוא נאום ההטפה של השייח' מוחמד אבו־סלאח מרפיח. בסרטון הוא מורה לצעירים לדקור יהודים, ובשלב מסוים מוציא מבימת הנאומים סכין. “אחיי בגדה“, הוא צועק, “דקרו דקרו! תחתכו אותם לחתיכות!“

מלבד סרטוני ההסתה, גורמי ביטחון בישראל מדברים על אפקט החקיינות של הצעירים. מכשירי הטלפון החכמים והיכולת לשתף כמעט באופן מיידי סרטונים ותמונות מזירת האירוע, מספקים הצצה מכמה זוויות לפעולות הדקירה. הסרטונים והתמונות מופצים בערוצי יוטיוב, בחשבונות פייסבוק ובין משתמשי טוויטר. תוך דקות ספורות מתפרסמים שמו של המחבל, גילו ומקום מוצאו, בצירוף תמיכה במעשיו וברכות על היותו שהיד. מספר השיתופים גורם לחבריו לצאת לפעולות טרור דומות.

בנוסף לסרטונים, מציפות את הרשתות החברתיות גם קריקטורות, איורים וכרזות מושקעות. נער פלסטיני עטוי כאפייה אוחז במפתח שמסמל את הנכבה ואת השיבה לפלסטין הכבושה, ומנגן על סכין שמדמה כינור. מאחוריו אפשר לראות את ירושלים ואת מסגד אל־אקצה. בקריקטורה אחרת, שפורסמה בעיתון ‘אל־קודס‘ ולאחר מכן הופצה ברשת, נראית סכין מגואלת בדם בצורת מפת ארץ ישראל השלמה, כשאיפה לשחרר באינתיפאדת הסכינים את כל האדמה הכבושה.

קריקטורה נוספת הראתה אדם שלראשו כובע עם מגן דוד, משוסף בסכין שעל הקת שלה מוטבע דגל פלסטין. באיור מושקע של אמן פלסטיני מקומי מצוירים החיילים הישראלים עם פני חזיר, ובאיור נוסף שלו נראה צעיר פלסטיני דוקר חייל שכיפה לראשו.

השימוש ברשתות החברתיות לא זר גם לתנועות הפוליטיות הרשמיות ולאישים פוליטיים שמבקשים לפנות לציבור הפלסטיני וגם לזה הבינלאומי, לסלף את המציאות ולהתסיס את הרחוב. חשבון הטוויטר של פת"ח, מפלגתו של אבו־מאזן, מעדכן כל הזמן את עוקביו במתרחש. בכל הדיווחים הקורבנות הם “מתנחלים“, מתוך מחשבה שבעולם יתייגו את הפעולה כמלחמת הצדק של הפלסטינים נגד הכיבוש הישראלי וההתנחלויות.

אחד הציוצים המשמעותיים היה זה של נביל אבו־רודיינה, דוברו של אבו־מאזן, שהתייחס לפיגוע בפסגת־זאב שאותו ביצעו בני דודים מבית־חנינא בני 15 ו־13. אבו־רודיינה השווה את המחבלים למות הילד מוחמד א־דורה, וצירף תמונה מחולקת, שבצדה האחד נראה א־דורה ובצד השני נראה אחמד מנאסרה, המפגע בן ה־13. העובדה שמנסארה פונה לבית החולים ולא מת באירוע, לא הפריעה לאבו־רודיינה. גם אבו־מאזן לא נתן למציאות לבלבל אותו, ובנאום שנשא ברמאללה, המשיך את השקר והצהיר כי “ישראל מוציאה להורג את ילדינו בדם קר, כפי שעשו לילד הזה, אחמד מנאסרה“. הראיס נופף בתמונה השקרית מול המצלמה. הסרטון שמתעד את הפיגוע פורסם בחשבון הטוויטר באנגלית של הזרוע הצבאית של חמאס, שפונה לקהל הבינלאומי, ונכתב שם “ישראל ירתה בילד התמים הזה, שמעו את הציונים מקללים בעוד הוא מת מפצעיו“.

סילוף המציאות והפיכת פצועים להרוגים, היה גם במקרה של המחבלת מעפולה. לסרטון של המחבלת, שבו רואים את כוחות הביטחון יורים ברגליה לצורך השתלטות, צורף כיתוב שלפיו המחבלת שהרימה ידיים בהכנעה נורתה למוות בדם קר בידי ישראל.

היתרון האנושי

גורם בחברת פייסבוק הסביר ל-nrg את מדיניות החברה ביחס להסתה ברחבי העולם ולסטטוסים העוסקים בטרור. הגורם מציין כי קיימת הסתה ברשת ברחבי העולם. לפייסבוק יש מיליארד וחצי חשבונות והם מצויים בהמון אתרי סכסוך לאומיים. כלומר, בהמון מקומות יש מאבקים חריפים וקשים, ולכן צריך לעשות סדר ברמה עולמית - מה נחשב ביטויים לאומיים ומה נחשב תמיכה בטרור או בפעולת טרור? הגורם הסביר כי החברה קבעה שורה של כללים אוניברסליים שלפיה היא פועלת, ולפי העקרונות הללו מוּסרים סטטוסים מהרשת בכל מקום. הוא הסביר שיש לחברה ארבעה מוקדי בקרה: שניים בארה"ב, אחד בדבלין ואחד בהודו, ואלו פועלים סביב השעון כשבכל מוקד יש נציגים דוברי השפה שבה נכתב הפוסט. לא מדובר סתם בדובר אלא במוקדן, שמבין את ההקשר ואת מערכת היחסים. מבחינה זו, בתלונות של ישראלים יטפל מוקדן ישראלי ולא רק אדם דובר עברית. ממילא מדובר בהמון מוקדנים, כמה מאות, שעובדים סביב השעון. כך, לפי הגורם בפייסבוק, מצליחים לאזן בין הזכות לחופש ביטוי לבין הרצון שלא לעודד אלימות וטרור.

הגורם הסביר שכל אדם יכול בקלות, באמצעות לינק שקיים בחשבון שלו, להתלונן על קבוצה שמסיתה לטרור, סטטוס שהוא האדרה של טרור או ביטויים ותמונות לא ראויים. הדיווח מגיע ישר למוקד ונבדק מיידית לפי הקריטריונים של החברה ומתוך ההבנה של ההקשר.

ההסתה בפייסבוק

למה החברה לא מעדיפה פתרון טכנולוגי אלא דיווח של אנשים? הרי אפשר לסרוק היום לבד את כל הסטטוסים ולקבוע מה תומך בטרור ומה לא?
"בדקנו המון אפשרויות והגענו למסקנה שדווקא דיווח ובדיקה שלו על ידי אדם שמבין את ההקשר הוא הדבר הכי טוב. ככה אפשר להבין לעומק מה נאמר והאם זה תומך בטרור או מגנה טרור כי זה תלוי במירכאות, בהקשר הרחב של הטקסט, ולכן מחשב או מכונה לא ידעו להבין זאת. עדיף שנקבל דיווח כי דווקא כך אנו מצליחים הרבה יותר טוב בזמן אמת להתמודד עם הסתה או טרור ויודעים להבחין מה נכון ומה לא. בשורה התחתונה היום זה הרבה יותר טוב מכל מנוע חיפוש ממוחשב, לפחות כרגע".

דובר פייסבוק אמר ל-nrg כי הגישה של הרשת לענייני טרור והסתה ברורה: ״אין מקום לטרוריסטים בפייסבוק. אנו פועלים באגרסיביות כדי להבטיח שטרוריסטים וקבוצות טרור לא יהיו באתר. בנוסף, אנו מסירים תוכן שמשבח או תומך בטרור, מסית לאלימות, מציג אלימות גרפית וכן תכנים של טרוריסטים״.

גורם במשרד המשפטים התייחס למציאות ברשתות החברתיות בישראל והסביר כי ישנם שני פרמטרים שלפיהם עובדת המדינה. יש חופש ביטוי, הוא הסביר, וחופש הביטוי ניתן לבני אדם כל עוד אין קשר ישיר בין אמירה ברורה לבין מעשה טרור או אלימות. מנגד, יש חקיקה ברורה מאוד נגד הסתה. לכן, קיים ויסות בין שני האינטרסים הללו, והבדלה בין אדם פרטי, טוקבק או סטטוס לבין אדם ציבורי. לגבי אנשים פרטיים - האכיפה מקלה מאוד והחוק נוטה לכיוון חופש הביטוי, אלא אם מדובר באמירה בוטה וברורה שיש חשש אמיתי שתוביל למעשה. אז נעשית פנייה למשטרה או לשב"כ לחקירה. מעבר לכך, אין אכיפה מכמה סיבות, שהראשונה שבהן היא שיש עשרות אלפי ביטויים קשים ברשת, ואי אפשר להתמודד רק מבחינה חוקית. זו המדיניות כלפי יהודים וגם כלפי ערבים. מנגד, הסתה של ח"כ או של איש ציבור נמדדת יותר בחומרה.

הגורם ציין כי רק השבוע נשלח לכלא תושב מזרח ירושלים בגלל סטטוס בפייסבוק. אנשי זכויות אדם מהשמאל ביקרו קשות את פסק הדין ואנשי ימין אמרו שגזר הדין לא מספיק. הוא הוסיף כי שרת המשפטים איילת שקד פועלת להקטנת רף חובת ההוכחה בנוגע לסטטוסים אלימים. לדבריו, אם הרף החוקי ירד - יהיו יותר כתבי אישום נגד ערבים וגם נגד יהודים.

תגובת חברת יוטיוב: "אנו לא מגיבים על ערוצים או סרטוני וידאו ספציפיים. ליוטיוב יש מדיניות ברורה שאוסרת על פרסום תוכן אלים, נאומי שנאה והסתה לבצע מעשים אלימים, ואנחנו מסירים סרטוני וידאו שמפרים את המדיניות הזו כאשר המשתמשים שלנו מדווחים עליהם. בנוסף, יש לנו קווים מנחים נוקשים בנוגע לפרסום ברשת, ואנו עשויים להחליט על הפסקת פרסום של סרטון או ערוץ אם נקבע כי התוכן אינו הולם עבור שותפי הפרסום שלנו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg