בתים פורחים באוויר
חברת 'משהב' קוראת לציבור לרכוש קרקעות ביישוב חדש בנגב. חבל שהיא לא טורחת לספר לרוכשים הפוטנציאליים על דרך החתחתים הארוכה הצפויה עד לאישורו, אם בכלל
תחת הכותרת "זה הזמן להשקיע בנגב", יצאה בימים האחרונים חברת הבנייה 'משהב' בשיווק קרקעות ליישוב חדש בנגב בשם 'עומרית'. במודעה הגדולה שפורסמה בעיתוני סוף השבוע האחרון נראית הדמיה של יישוב פורח עם בתים צמודי־קרקע, עצים גבוהים ומוסדות ציבור. הלוגו שנבחר לשיווק היישוב החדש כולל בית רחב ידיים ועצים, ותחתיו הסלוגן "חיים חדשים בדרום". המשווקים אמנם מבהירים בתחתית העמוד שההדמיות הן להמחשה בלבד, אבל עדיין, כשהמודעה מציעה לרכוש "חצי דונם ברוטו להשקעה ביישוב המתוכנן עומרית", הקורא המצוי מבין שמדובר ביישוב העומד לקום בקרוב.
מה ש'משהב' לא מספרת במודעה הוא שכרגע אין עדיין שום החלטת ממשלה להקמת עומרית. באותיות הקטנות של המודעה נכתב אמנם ש"הקרקע מאפשרת הקמת יישוב פרברי קהילתי על פי תוכניות מתאר מחוזיות וארציות", אבל גם כאן הקורא לא אמור להבין שאפשרות להקמת יישוב עדיין לא מבטיחה שהוא אכן יקום. נתון נוסף שאי אפשר לדעת מהמודעה הוא שבשטח המדובר, בין באר־שבע לדימונה, יושבים כעת לא מעט בדווים, מה שעלול לעכב באופן משמעותי את הקמת היישוב אם אכן תתקבל החלטת ממשלה להקימו.
בחברה הבהירו השבוע שהם לא מתחייבים שהישוב עומרית יוקם בטווח הקרוב. להגנתם אומרים אנשי 'משהב' כי במודעה נכתב בפירוש שמדובר במכירת קרקעות חקלאיות וביישוב מתוכנן. הבעיה היא שיישוב מתוכנן הוא בדרך כלל גם יישוב מאושר, מה שלא מתקיים בינתיים במקרה של עומרית. בכל מקרה, גם עם הבהרה כזו עדיין אין הצדקה לשימוש בתמונה גדולה של יישוב פורח ובלוגו של בית.
גם אם ב'משהב' משוכנעים שהקמתו של עומרית תתרחש בשנים הקרובות, המציאות בנגב מוכיחה שכשמדובר ביישובים חדשים ובאזורים שיש בהם אוכלוסייה בדווית, התהליך הוא ארוך ומייסר. גרעין של שלושים משפחות ממתין כבר חמש שנים להקמת היישוב חירן, בין באר־שבע לערד. החלטת ממשלה על הקמת חירן התקבלה כבר בשנת 1996, בזמן ממשלת נתניהו הראשונה. התוכנית אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר באפריל 2002, ובחודש יולי של אותה שנה אישרה אותה גם הממשלה. החלטה נוספת על קידום הקמת היישוב התקבלה לפני שנתיים, ובכל זאת, רק לפני כשבוע החלו עבודות בשטח המיועד להקמת היישוב. העיכובים בהתחלת העבודות נבעו מרצף של מהמורות ביורוקרטיות ומהתנגדויות צפויות של הגופים הירוקים, אבל בעיקר כתוצאה ממאבקה של האוכלוסייה הבדווית נגד הקמת היישוב, מאבק שנחל כישלון בכל הערכאות המשפטיות.
אם בחירן אפשר היה להתחיל בעבודות מבלי לפנות את הבדווים, שיושבים רק על שטח קטן מתוכנית המתאר של היישוב, בעומרית זה יותר מסובך, מכיוון שההתיישבות הבדווית במקום גדולה יותר. חוץ מהסוגיה הבדווית הטעונה, ממתינה ליוזמי היישוב התמודדות לא פשוטה גם עם התנגדותם הנחרצת של הגופים הירוקים ושל חלק מראשי הרשויות באזור להקמת יישוב נוסף בין דימונה לבאר־שבע.
בלי החלטת ממשלה, בלי תב"ע, עם בדווים בשטח ועם התנגדויות נוספות, הבתים בהדמיה של משהב מצטיירים כרגע כלקוחים מסרט מדע בדיוני. הסלוגן של חברת משהב הוא "הרבה יותר מבית", אבל במקרה של עומרית אפשר לומר שהיא משווקת הרבה פחות.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במוצאי השבת הקרובה יצטרפו האשכנזים לספרדים לאמירת הסליחות. לא מעט מהאשכנזים ישאירו בבית את הסליחות בנוסח פולין או ליטא, ויצטרפו לאמירת הסליחות של הספרדים. המגמה הזו הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות בעיקר אצל חבר'ה צעירים, שבניגוד להוריהם נחשפו לנוסח הספרדי במוסדות החינוך. לאחר שגילו את האלטרנטיבה הספרדית, שבה הפיוטים מתחברים יותר לנפש הן משום שהם מובנים יותר והן מכיוון שהם נאמרים בנגינה ובשיתוף כל הציבור, מתקשים הצעירים הללו להשלים עם הפיוטים האשכנזיים הקשים שנאמרים ביחידות ובמהירות.
כמענה למגמה הזו הפיק השנה ארגון רבני צוהר 'סליחות ארץ ישראל לימים הנוראים' (בהוצאת ספריית בית־אל). רב היישוב עפרה, הרב אבי גיסר, ורב היישוב כוכב־יאיר, הרב שמואל שפירא, חברו יחד כבר לפני כמה שנים כדי ליצור נוסח סליחות שיחבר בין העדות השונות. הנוסח החדש, הקצר באורכו מהנוסחים הוותיקים, משאיר בצד פיוטים אשכנזיים קשים להבנה וגם כאלו שמתנים את צרות הגלות ועמוסים בתיאורים הרחוקים מלשקף את מצבנו הנוכחי במדינת ישראל. בנוסף, הנוסח החדש משלב כמה פיוטים ספרדיים מוכרים כמו 'בן אדם מה לך נרדם' או 'אדון הסליחות'.
היוזמה לנוסח החדש ברוכה וחשובה, אבל סביר להניח שהוא יאומץ בעיקר על ידי אשכנזים או על ידי ספרדים שנוהגים להתפלל בבתי כנסת אשכנזיים. אני מתקשה לראות ספרדים שזונחים את הנוסח שלהם לטובת הנוסח החדש, מכיוון שלרובם אין בעיה עם הסליחות הספרדיות ואין סיבה שיוותרו על פיוטים רבים ומוכרים שנאמרים מדי יום בסליחות הספרדיות.
גם הרב גיסר מודה שהנוסח החדש מיועד בעיקר לאשכנזים שמעוניינים בשינוי הנוסח שלהם. בתי כנסת שכבר מתפללים בנוסח החדש אפשר למצוא בירושלים, בכפר־סבא ובשוהם, וכמובן בעפרה ובכוכב־יאיר, אבל כולם בתי כנסת בנוסח אשכנז. באופן סמלי ולא מפתיע, גם הרבנים שחתומים על הנוסח החדש הם שני רבנים אשכנזים.
ועדיין יש בנוסח החדש בשורה, מכיוון שהוא מסמן עוד צעד בהתקרבות בין נוסחי התפילה של העדות השונות. הלגיטימציה לשנות את נוסח הסליחות ולשלב פיוטים אשכנזיים וספרדיים עשויה להקרין גם על תפילות אחרות, ולגרום לחיבורים בין הנוסחים לאורך כל השנה ולא רק בימים הנוראים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם