ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

כמו בישראל: גם סיאטל סוערת על חוק השכירות

העיר הצומחת ביותר בארה"ב לכודה בין הפרברים לים, ומחירי הדיור בה נוסקים. ערים דומות שהפעילו פיקוח על השכירות נפגעו קשות, אך חברי המועצה בסיאטל עדיין רוצים להגן על השוכרים בכל מחיר

הפוליטיקאים הישראלים מתייחסים למשבר הדיור כאילו מדינתם היא אי בודד. בכל העולם ערים ומדינות מתמודדות עם מחירים גואים, עם קפיאה בפיתוח ובהשקעות ועם כל המחלות שאנחנו לוקים בהן. אבל הפוליטיקאים הישראלים לא מסוגלים משום מה להביט בעולם וללמוד מה עובד ומה לא.

הצעת החוק לשכירות הוגנת של ח"כ סתיו שפיר אושרה ביום שני השבוע בוועדת השרים לחקיקה, וקיבלה את ברכת הקואליציה למהלכי החקיקה הבאים בכנסת ובוועדות. הגרסה שאושרה בוועדת השרים לא מכילה את האמצעים ששפיר הייתה מבקשת לכפות על שוק השכירות הישראלי, אולם היא מכילה די כלים ואמצעים כדי להתניע מהלך של פיקוח על השכירות במדינת ישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
-הפלסטינים: "ההצתה - בגלל הממשלה שמגנה על מתנחלים"
-החרדים מתנערים משליסל: "הדוקר הוא פסיכי"
-בגלל סין? אובמה הורה לבנות מחשב על עד 2025
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גם בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, בצפון מערב ארה"ב, מתחוללת החודש סערה ציבורית על רקע דיון בנוגע לקביעת פיקוח על מחירי השכירות. העיר שוכנת על פני מצר יבשה בין מצר פיוג'ט למפרץ וושינגטון, ואפשרויות ההתרחבות שלה מוגבלות ביותר. עם 668 אלף תושבים שכ-60 אלף מהם (כ-9 אחוזים) הצטרפו לעיר בחמש השנים האחרונות, סיאטל היא העיר שצומחת בקצב הגדול ביותר בכל ארה"ב. שכר הדירה הממוצע בעיר עלה בכ-71 אחוזים באותה תקופה, מה שמביא לעזיבה של תושבים רבים לעבר הפרברים וערי הלוויין. כמה מחברי מועצת העיר מכנים את מגמת העזיבה הזו "פינוי כלכלי כפוי" (economic eviction), וכעת הם שואפים להטיל פיקוח עירוני על שכר הדירה.

בשבוע שעבר התקיים בהיכל העירייה עימות פומבי בנושא. "מחירי השכירות בסיאטל אינם בשליטה", אמר חבר המועצה ניק ליקטה לקהל ולצופים בעימות המוקלט מהבית. "בעלי משכורות ממוצעות כבר לא יכולים לגור כאן. אנשים עוזבים את העיר, יוצאים לפרברים ונאלצים לנסוע לעבודה במשך שעה לכל כיוון". ליקטה מעוניין להטיל פיקוח כלשהו על מחירי השכירות הגואים, אלא שחוק של מדינת וושינגטון משנת 1981 אוסר על כל סוג של פיקוח על שכירות בכל חלקי המדינה. "טווח הפתרונות שלנו מוגבל בידי מדינת וושינגטון", התאונן ליקטה. "אנחנו לא יכולים אפילו לדון בנושא, בגלל האיסור על פיקוח על השכירות".

הדיון הציבורי בסיאטל מושפע מאוד מהמון קולני המעוניין בהטלת פיקוח שכזה. ליקטה אמנם ציין שעליית שכר הדירה אינה נובעת מתאוות בצע של בעלי הדירות אלא מהיענותם לדרישות השוק, אך במהלך העימות הפומבי טענה חברת מועצת העיר קשאמה סוואנט כי "עליית מחירי הדיור אינה גזירה משמיים, ולבעלי הדירות יש כוח גדול מדי מול השוכרים הבודדים. עלינו להרחיב את זכויות הדיירים". בתום כל משפט היא נענתה בגל מחיאות כפיים וצווחות הערצה מצד הקהל, תגובה שהנציגים שמנגד לא זכו לה בדרך כלל.

עם זאת, התשואות ניתנו לחבר בית הנבחרים ולנציג חברות הפיתוח והבנייה, שייצגו את ההתנגדות ליוזמת הפיקוח, כאשר קראו להפחית את ההגבלות על הבנייה בעיר. 65 אחוזים משטחה של סיאטל מוקצים לדיור צמוד קרקע, ורבים מהמתגוררים באזורים השלווים הללו מתנגדים נחרצות לשינוי ייעוד ולהקמת מבנים רב-קומתיים בשכונותיהם.

"אנחנו אשמים בעליית מחירי הדיור יותר מכל אחד אחר", קבע חבר בית הנבחרים של וושינגטון, מאט מנוולר. "אנחנו מגבילים בנייה ומגדירים אזורים לשימושים שונים. אנחנו מחייבים הקמת שטח חניה לכל יחידת דיור. מצחיק לראות איך נציגים במועצת העיר מנסים לפתור בעיה שיצרו הם עצמם".

נציג חברות הפיתוח, רוג'ר ואלדז, קרא לקהל שצפה בעימות לפנות לנציגיהם בעירייה ולדרוש ביטול של מגבלות הבנייה ברחבי העיר: "לא עדיף פשוט לקרוא לבנות עוד בתים ודירות עכשיו? אם העירייה תפעל לעידוד בנייה ויצירת פתרונות דיור נוכל לבנות בתים לכולם, אבל פיקוח על השכירות לא יבנה אפילו בניין אחד".

ואלדז הוסיף ש"פיקוח על השכירות לא עובד, ומעולם לא הוריד מחירים. נטיעת תקוות שווא לפתרון באמצעות פיקוח רק פוגעת באזרחים. זה מה שעושים חברי המועצה: הם מונעים פיתוח, מחירי הדיור עולים, ואז הם יכולים לדרוש שיעניקו להם את הכוח לפקח על השכירות". הטיעון הזה לא זכה לתגובה אוהדת מהקהל, שהתפרץ פעם אחר פעם לדבריו.

מי שמאמין שהפיקוח על מחירי השכירות חסר תועלת יכול לקבל חיזוק מעיר דומה לסיאטל, סאן-פרנסיסקו, השוכנת בקצהו של חצי אי בחופי מפרץ שער הזהב בקליפורניה. אפשרויות הפיתוח של סאן-פרנסיסקו מוגבלות באופן דומה לאלו של סיאטל: רוב שטח העיר מוקצה לפארקים וגנים, למגורים צמודי קרקע, לדופלקסים ולבתים דו-קומתיים לכל היותר. עם זאת, בקליפורניה מותר לערים לפקח על השכירות בשטחן. סאן-פרנסיסקו הפעילה פיקוח כזה, אך מחירי הדיור בה עלו בשיעור של 162 אחוזים מאז ראשית 2010.

סאן-פרנסיסקו היא הסיוט הרע של תושבי סיאטל. העיר הפרוגרסיבית שבחופי קליפורניה לכודה בין ערי הלוויין השכנות ובין שטחי מים, ותושבי השכונות השקטות אינם מעוניינים בהקמת מגדלי דירות סמוך לבתיהם צמודי הקרקע. משכירי דירות אינם רשאים להעלות את שכר הדירה ביותר משיעור של כ-7 אחוזים בשנה, אלא אם כן הדייר עוזב מרצונו הטוב את הדירה – ואז שכר הדירה לדייר הבא קופץ בחדות.

רבים מבעלי הדירות מעדיפים למכור אותן במחירים גבוהים מאשר להמשיך להשכיר אותן לדיירים המשלמים שכר דירה "מוקפא", מכיוון שרק כך הם יכולים לפנות את הדייר הנוכחי ולקבל את ערך השוק של דירתם. הדבר גורם לירידה עקבית במספר הדירות להשכרה בעיר. שוכרים מוגנים שמעוניינים לעבור מדירה קטנה לדירה גדולה יותר אינם יכולים לעשות זאת, מכיוון ששכר הדירה החדש בדירות גדולות גבוה פי כמה וכמה משכר הדירה המפוקח בדירה הקטנה שלהם. תושבים חדשים בעיר אינם יכולים למצוא דירה אלא אם כן הם בעלי ממון רב. השכירות החודשית לדירת שני חדרים עומדת על כ-4,385 דולרים.

בעימות הפומבי בסיאטל, עם זאת, העדיף חבר המועצה ליקטה להתעלם מהדוגמה הרעה של התאומה מקליפורניה. "לנו אין יכולת אפילו לעשות פיקוח, ואנחנו באותה בעיה כמו סאן-פרנסיסקו", טען. "אם יש לך יכולת מסוימת לפיקוח על המחירים, אתה יכול לפחות לדאוג שחלק מהאנשים שנדחקים החוצה יוכלו להמשיך לגור בעיר שלנו". ב"אנשים שנדחקו החוצה" הוא התכוון לבני הקהילה האפרו-אמריקנית בעיר. לפי נתונים שסיפקה עמיתתו סוואנט, בכמה שכונות נאלצו כמחצית מבני הקהילה לעזוב לפרברים ולערי הלוויין משום שלא היו מסוגלים לעמוד בתשלום שכר הדירה הנוסק.

דוגמאות אחרות שמדאיגות את תושבי סיאטל הן ניו-יורק, בחוף המזרחי של ארה"ב, ושטוקהולם שבשוודיה. בניו-יורק, שבה קיים פיקוח על המחירים, צמחה השכירות הממוצעת בחמש השנים האחרונות בכ-52 אחוזים. "כל שוכר שמחפש דירה עובר סיוט של ממש", טען חבר מועצת העיר סיאטל ג'ון אוקאמוטו במאמר לעיתון 'סיאטל טיימס'. "בטח אם הוא מחפש דירה במחיר סביר". עם זאת, עליית המחירים בניו-יורק הייתה חדה הרבה פחות מבשתי הערים מהחוף המערבי. "ניו-יורק נאבקה במחסור בדירות במשך עשורים כתוצאה מהפיקוח על שכר הדירה. ב-30 השנים האחרונות היא הסירה את הפיקוח על יותר מ-230 אלף דירות כדי לטפל בנושא".

הבירה האירופית שטוקהולם מציגה את הסיוט המוחלט של תוצאות הפיקוח על השכירות. לפי נתוני משרד השיכון השוודי, עשרת אלפים דירות הושכרו ב-2014 דרך מערכת הפיקוח על השכירות בשטוקהולם. שכר הדירה בשוודיה נקבע במו"מ בין התאגדות בעלי הדירות ובין התאגדות הדיירים, בתיווך הממשלה, והקצאת דירות במחירים שונים לדיירים מסוימים נקבעת בשיטה של תור – ממש כמו בעידן הסובייטי. כל יום של המתנה בתור מעניק לממתין נקודה, ומאפיינים שונים של הממתין מעניקים "נקודות בונוס". בעלי נקודות רבות יותר יוכלו לקבל דירות טובות יותר.

 
התור ארוך: בממוצע ממתינים בשטוקהולם במשך 2-3 שנים לדירה בשולי העיר, או 8-10 שנים לדירה במרכזה. רוב הרשומים בתור של משרד השיכון אינם מחפשים דירה כלל, אלא פשוט צוברים ניקוד למקרה שיפונו מדירתם וייאלצו לחפש מקום מגורים חדש. רק כעשרה אחוזים מהממתינים אכן מחפשים דירה באופן פעיל. לשם הדוגמה, ב-23 במארס השנה עלתה לאתר משרד השיכון דירה טובה במרכז העיר. מי שזכה לקבל את הזכות להתגורר בה בשכר דירה מפוקח היה אדם שנרשם בתור של המשרד ב-1989, והיה בעל הנקודות הרבות ביותר מבין 2,000 השוודים שביקשו להיכנס לדירה.

במשרד הפנים השוודי התגאו בדו"ח האחרון שלהם בכך ששיעור הממתינים בתור במשך שנתיים או פחות בלבד עלה מפחות מ-5 אחוזים ב-2013 לכ-8 אחוזים ב-2014. עם זאת, במקביל גדל שיעור הממתינים 8-10 שנים מ-15 אחוזים   לכ-21 אחוזים – כאמור, השיעור רק יעלה ככל שהשנים חולפות, פשוט משום שאנשים נרשמים בתור "ליתר ביטחון", ולא בגלל צורך דוחק של ממש.

הדיון שהחל הקיץ בסיאטל עשוי להימשך זמן רב, מכיוון שנדמה שבבית הנבחרים של מדינת וושינגטון לא ממש מעוניינים לבטל את האיסור על הטלת פיקוח על שכר הדירה. מעט יותר מעשירית מתושבי המדינה מתגוררים בסיאטל עצמה, וכמחצית מהתושבים חיים במטרופולין של סיאטל. ספק אם הפתרון שלהם הוא להבטיח שתושביה הנוכחיים של העיר יוכלו לגור בסיאטל בזול במשך כל חייהם, בעוד ששאר תושבי המדינה לא יוכלו להרשות לעצמם אי פעם לגור בעיר היפה המהווה את מרכז הפעילות המסחרית והתרבותית במדינה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...