האו"ם יצביע על ההסכם: העיצומים יוסרו מאיראן
מועצת הביטחון תצביע על הסרת הסנקציות שהוטלו על טהרן עד לסוף השנה. מבדיקת nrg עולה כי פרט להצהרה של פרושאור, לא צפויה פעילות ישראלית מיוחדת לקראת הדיון ההסטורי. בתוך כך, מזכיר ההגנה נחת בארץ: "איני הולך לשנות את דעתו של אף אחד בישראל"
מועצת הביטחון של האו"ם תאשר היום אחר הצהרים (יום ב') את הסכם הגרעין שנחתם בין איראן למעצמות ביום שלישי שעבר בווינה. על פי נוהל מיוחד הקיים בתקנון, הדיון יהיה קצר מאוד, עם הצהרות מהירות בלבד של חברות המועצה, ומעבר להצבעה מהירה. בלחץ אמריקני הדיון אף הוקדם מן המועד המקורי והוצב כסעיף הראשון בתחילת סדר הדיונים השבועי של המועצה (יום שני, 9 בבוקר, שעון ניו יורק).עוד כותרות ב-nrg:
-הורים שכולים לרה"מ: "חשבון הדמים של עסקת שליט"
-באיחוד הלאומי דורשים: סנקציות נגד הקואליציה
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לקראת ההצבעה היום, ישראל איננה פועלת לבלימת ההסכם או אפילו להוסיף לו תיקון הצהרתי כגון דרישה מאיראן לחדול מן הקריאות להשמדתה. במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ אמרו ל-nrg כי לקראת ההצבעה היום "אין פעילות ישראלית מיוחדת". ממשלחת ישראל באו״ם נמסר כי שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור ימסור הצהרה מיוחדת במקביל לדיון במועצה.
בסיומו של הדיון חברות המועצה יאשרו את ההסכם ואת הסרת הסנקציות שהוטלו על הרפובליקה האסלאמית עד לסוף השנה הנוכחית. מדובר בהצבעה קריטית שהעלתה את חמתם של מחוקקים אמריקאים, בעיקר רפובליקנים, שטענו כי מדובר במחטף של הנשיא ברק אובמה, אשר נועד לעקוף את אישור הסרת הסנקציות על ידי הקונגרס.
אתמול ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר ראיונות לתקשורת הזרה, שבהם יצא נגד ההסכם וקרא לא להביא לאישורו. "אני חושב שהדבר הנכון לעשות הוא פשוט לא להתקדם עם העסקה. ישנם דברים רבים שאפשר לעשות בשביל לעצור את התוקפנות האיראנית, והעסקה אינה אחד מהם", אמר נתניהו בתוכנית "פגוש את האומה" של רשת "סי-בי-אס".
כאשר נשאל אם מזכיר ההגנה אשטון קרטר יוכל לפצות את ישראל בדרך כלשהי בביקורו במדינה, הוא השיב כי אם ההסכם אמור להיטיב עם ישראל ועם המדינות הערביות במזרח התיכון – מדוע יש לפצות אותה? יתרה מכך, הוא הוסיף, "כיצד יש לפצות את מדינתי כאשר משטר של טרור שנשבע להשמיד אותה יקבל נתיב לפצצה גרעינית ומיליארדי דולרים שיגדילו את פעילות הטרור שלו נגדנו, נגדכם ונגד כל אחד אחר? הדבר הנכון הוא לא לעשות זאת".
הלילה נחת בישראל מזכיר ההגנה קרטר, על מנת לדון עם גורמים בירושלים על ההסכם ועל ההתפתחויות האחרונות. בסוכנות הידיעות "רויטרס" נכתב כי השר האמריקאי אמר לפני הגיעו לארץ: "איני הולך לשנות את דעתו של אף אחד בישראל, זו לא המטרה שלי". לדבריו, "חברים יכולים לא להסכים, אבל יש בינינו עשרות שנים של שיתוף פעולה איתן עם ישראל".
זהו ביקורו הראשון של קרטר מאז מונה לתפקיד והוא מגיע על רקע הזעם הישראלי על ההסכם שנחתם בווינה. לפי הדיווח, אשטון יתמקד בהעמקת הקשרים עם ישראל וככל הנראה בפיצוי שתקבל בשל חיזוקה
הצפוי של איראן בשל הסרת הסנקציות.
עם זאת, אמר אתמול גורם ביטחוני בכיר ל-nrg כי ארה"ב וישראל סיכמו כי עד אשר לא ייחתם באופן סופי הסכם הגרעין, שתי המדינות לא ידונו בכל מה שקשור לתמורות ביטחוניות נוספות, כך שבמערכת הביטחון כלל לא ציפו ששר ההגנה אשטון קרטר, הצפוי להגיע לישראל, יציע לחתום על עסקת נשק חדשה במהלך ביקורו בארץ השבוע.
"פרס טי-וי", ערוץ הטלוויזיה האיראני, הביא אמש פרשן פוליטי מקומי שהסביר כיצד מנגנון החזרת העיצומים למקומם במקרה שטהרן לא תעמוד בחלקה בהסכם, אשר עשוי להיות מעוגן בהחלטה של מועצת הביטחון שתתכנס היום לדון בהסכם הגרעין שהושג בשבוע שעבר בווינה, יכול להעמיד בסכנה את ההסכם כולו.
פואד איזדי, פרופסור מאוניברסיטת טהרן, הסביר כי טיוטת ההחלטה שתעלה לדיון, שבמסגרתה יוסרו כל העיצומים מעל הרפובליקה האסלאמית תוך תשעים יום, הוכנה על בסיס ההסכם שעליו סיכמו בווינה. לדבריו, ניסוח ההצעה גורם לבעיות רבות הן באיראן והן בבירות מדינות אחרות שקשורות להסכם.
הוא הסביר כי אם "מתוך חמש החברות הקבועות במועצה" – שלהן זכות וטו – "ארבע יאמרו כי הן רוצות להמשיך בהסרת העיצומים ורק אחת מתנגדת, אותה מדינה תוכל להטיל וטו על הרעיון ואז איראן תתמודד פעם נוספת עם העיצומים שהונחתו עליה בעבר".
איזדי טען כי אחת מחמש החברות עשויה להגיש "תלונה" למועצת הביטחון על יישום הסכם הגרעין, וזאת מבלי שיש בידיה הוכחות כלשהן או תיעוד, ולאחר מכן ישנה תקופה בת שלושים יום שבמהלכה הצדדים יכולים לנסות לדון בנושא ולפתור את הסוגיה. אם הסוגיה אינה נפתרת, התלונה של אותה מדינה יכולה לקעקע את כל הסכם הגרעין.
זאת, הסביר הפרופסור, משום שאותה מדינה יכולה להביא את התלונה להצבעה במועצה ולדאוג לכך שבאמצעות זכות הווטו שלה יושבו כל העיצומים על טהרן. פרק הזמן, לדבריו, שאפשר לפעול בצורה כזו, הוא עשר שנות קיום ההסכם.
במסגרת הדיונים על הסכם הגרעין דרשה ארה"ב את הקמת המנגנון שיאפשר את החזרת העיצומים במקרה הצורך, בעוד שרוסיה התנגדה לכך ואמרה כי מצב כזה יעקוף את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון. כעת, מסבירים באיראן, ברור מאוד מדוע מוסקבה התנגדה לצעד הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם