מקהלת החברים של ליאור לוטן דואגת רק לכוחה
אחרי שליאור לוטן הפגין בוז לתפיסת עולמה של משפחת מנגיסטו, מיהרו חבריו מהשבט הלבן להגן עליו. זהו האקט שנועד לשמר את כוחם ההגמוני, שמיטיב רק איתם
"ליאור הוא אדם ברוך כישרונות, לוחם עז נפש ובעל יכולת שיפוט וניסוח גבוהה". את חוות הדעת הזו על ליאור לוטן סיפק בסוף השבוע יואב גלנט. כמוהו, נחלצו להגנתו וצופפו שורות אנשי תקשורת, ביניהם עפר שלח ואהוד יערי, ובאולפני השבת כקול אחד בלב אחד הגדירו את התבטאויותיו כלא מוצלחות לכל היותר. מול אברה מנגיסטו, הבחור האתיופי שמצבו הנפשי מעורער, ומול הוריו שדאבונם לא מתבטא ב"יכולת ניסוח גבוהה" בעברית, התייצבו ללחום בעוז נפש ברוכי הכישרונות על הלבנת התנהלותו של הלבן.
בלי לעסוק בסוגיית איסור פרסום הפרשה ותרומתו לקידום שחרורו של מנגיסטו, די בהאזנה לבחירת המילים של לוטן בפגישה עם בני המשפחה כדי לעמוד על עומק הפער המעמדי כשמסתפחת אליו גישה מתנשאת וגזענית. ידוע שעבור המוחלש, בכל דיאלוג המתנהל בין שחור/ה ללבן/ה לעולם יעמדו הבדלי הצבע והמוצא האחראיים על הבדלי המעמדות ביניהם. לעומתו, גבר לבן, "מלח הארץ", לרוב יפרש דיאלוגים וסיטואציות בעיוורון צבעים השמור רק לפריבילג, שצבעו מרוח גם על פני מציאות חייהם של אלה המאוכלסים בשוליים. צבעו מרוח על רובם הגדול של נציגי מוקדי הכוח והאליטות, נציגי מערכת המשפט, האקדמיה, ומערכת החינוך. כל אלה צובעים את חייהם של יוצאי אתיופיה בצבע שלא מכיר אותם, לא מכיר בתרבותם. צבע מוחק.
"בוא נשנה את הנושא של השיחה. אני מבין שחמאס לא חשוב, חשוב למה הוא חצה את הגבול, חשוב למה לא קיבלתם תשובה על המכתב. אז בואו נדבר על מה שמטריד אתכם", בשלב הזה בשיחה, שבו לוטן עובר לנימה סרקסטית, הוא בעצם מאשים את המשפחה במה שגם אותנו, המזרחים, מרבים להאשים – כל מה שמעניין אתכם זה הכבוד שלכם. למה ראש הממשלה לא ענה למכתבים, אתם הרי לא יצורים תבוניים אלא פקעות של רגש המתרכזות בטפל ביותר.
מבחינת ההורים, הזלזול וחוסר היחס מצד ראש הממשלה, הוא היחס המוכר והרווח מצד כלל החברה הלבנה - בניגוד ליחס והערכה שמקבל גבר לבן בברירת מחדל, עוד לפני שהשיג משהו, מעצם שמו.
לוטן ממשיך לזלזל באינטליגנציה של המשפחה ומוסיף "...אז בוא ניתן תשובות לדברים האלה. לא באיך להחזיר אותו בעזרת השם! אז נשאיר את זה לעזרת השם... אתם, כמוני תהיו אחראים למעשים שלכם. אנחנו לא חיים בעולם חלומות... תן לי להסביר את החיים המורכבים, בסדר? לא את החיים בסרט".
שלל פערים מתקיימים גם ברפליקות הללו, פערים ובוז לתפיסת עולמה ואופן התנהלותה של המשפחה. מזלזול עמוק ברגשות הדתיים שלהם ועד פטרונות המתעקשת להסביר להם כמה עובדות על החיים, לא אלה ה"חולמניים" שלהם.
זעקתם האדנותית של מצופפי השורות להגנתו של לוטן, היא אקט נוסף שנועד לשמר את כוחם ההגמוני ואת שרירותו האכזרית של הסדר החברתי הממשיך להיטיב רק איתם. באלה ושכמותם קצנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם