ראשי » חדשות » בארץ

"זה לא קבר, זה פח שמתחתיו שמו את התינוקת שלי"

תינוקות שמתו בלידתם נקברים בקבר אחים מוזנח בבור תחת דלת ברזל, ללא רישום או תיעוד. למרות נוהל חדש שפרסם משרד הדתות ושנועד לעשות סדר בתחום, בחברה קדישא 'חסד ואמת' מתחמקים מההורים שמבקשים פינה להתייחד בה עם האובדן

שתי דלתות ברזל מוטבעות בתוך משטח בטון מוזנח, בקצה בית־העלמין בבית־שמש. זהו המראה שאיתו הולכת נטע דניאל־אלבז לישון מדי לילה כבר כמה שנים. "עוד זכור לי הריח של הביוב כשביקרתי כאן לראשונה", היא אומרת, ומפלסת את דרכה בתוך סבך הקוצים המוביל לעבר חלקת הקבר הממוקמת מחוץ לגדר בית העלמין.

עוד כותרות ב-nrg:
- סבלה מהפרעה נפשית: אובססיה בקיום מצוות
- האם מותר לצאת לחופשה בשלושת השבועות?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


"תראי איפה שמו אותם, ליד הקברים של אלו שיהדותם מוטלת בספק". היא רוכנת לעבר דלתות הברזל, מנסה למצוא תנוחה נורמלית כדי להתייחד, ולוחשת בקול רועד: "זה לא קבר, זה סליק. זה פח זבל גדול שמתחתיו שמו את התינוקת שלי. תשעה חודשים סחבתי את הילדה הזאת, ואין לי אפילו איפה להניח את הראש ולבכות".

שלוש שנים קודם לכן הכול נראה אחרת. "כולנו חיכינו כבר שתיוולד. הבגדים היו מכובסים, הרכבנו את המיטה, הילדה הגדולה לא הפסיקה למשש לי את הבטן". אבל אז, בעיצומו של השבוע הארבעים להיריון, תקפו את נטע כאבים עזים בגב. היא מיהרה לבית החולים 'אסף הרופא', שם נאמר לה שהתינוקת ללא דופק.

אחרי לידה מזורזת שבמהלכה בקושי הספיקה לראות את בתה, שאלה אותה האחות אם היא מעוניינת בקבורה דרך בית החולים או בקבורה אזרחית. נטע הייתה מבולבלת, המונחים היו זרים לה לחלוטין. "מה אני מבינה בזה, לא הייתי בת־דעת בכלל. אני זוכרת ששאלתי מה זה אומר קבורה אזרחית, והיא אמרה לי שזה 'כמו שהערבים עושים', לוקחים באוטו וקוברים לבד. מובן שנבהלתי, רציתי שיקברו אותה לפי המסורת, אז אישרתי לבית החולים לקבור אותה".

אחרי שהסתיימה הלידה, לא הפסיקה נטע לחשוב על בתה. "רציתי לדעת איפה היא. התקשרנו לבית החולים והם אמרו שחתמנו על טופס שאנחנו לא אמורים לדעת איפה היא קבורה. לא זכור לי דבר כזה, אבל הייתי כמה שעות אחרי לידה ומבולבלת מאוד. ניסינו לברר דרך העובדת הסוציאלית, והיא אמרה שהיא כנראה קבורה בחולון. קנינו עציץ, הכנתי הקדשה והגענו לבית הקברות. ואז אנחנו מגיעים לשם, זוג שהרגע איבד את הילדה שלו, ומחפש אותה ולא מוצא. פתאום אומרים לנו 'רגע, אתם מאסף הרופא? היא בכלל לא אצלנו. אנחנו קוברים רק מתל השומר ומוולפסון'".

נטע ובעלה חזרו לבית החולים כדי לנסות לברר שם שוב את מקום קבורתה של בתם. אחרי לחצים רבים מסר להם מישהו מספר טלפון של בחור בשם שלמה פרלשטיין, המנהל עם בנו חברה קדישא בשם 'חסד ואמת'. "ניסינו להתקשר, אבל רוב הזמן הוא לא ענה לנו. אמר שיחזור אלינו ולא חזר. רק אחרי שנקבנו בשם של אימא נוספת שביררה אצלו הוא נבהל ואמר 'טוב, אם אתם רוצים לבוא לראות אותה תפגשו אותי בשעה שלוש בבית הקברות בביתֿ־שמש'.

"חיכינו לו שעה בשמש, אם לא יותר. פתאום ניגש אלינו אדם חרדי ושואל: 'באתם לראות את הקבר? אתם בטוחים שאתם רוצים?' אמרתי לו 'תשמע, אם הגענו עד לכאן כנראה שזה מה שאנחנו רוצים'. ואז הוא לקח אותנו לסוף בית העלמין. לא היה שם שביל מסודר, הקוצים שרטו לי את הרגל. רואים שהם לא התכוונו שהורים יגיעו לשם.

"כל הדרך הוא שואל אותי אם אני בטוחה שאני רוצה לראות, אם אני לא מתחרטת, ומתחיל לספר לי סיפורי זוועה - על אברך שהתאבד אחרי שהבן שלו נולד ב'לידה שקטה', ועל אישה שנכנסה לדיכאון קשה כי ראתה איפה הקבר של הבן שלה. וכל הזמן הוא אומר לנו 'תשמעו, לא נהוג להגיע לשם, אתם לא אמורים לראות איפה היא, אתם אמורים לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. זה עלול להביא אתכם לגירושים".

כ־1,100 תינוקות נולדים מדי שנה ב'לידה שקטה'. מינוח קצת מוזר לסיטואציה, משום ששקט היא המילה האחרונה שמתארת את תחושותיו של זוג שמגיע לבית החולים בחודש תשיעי וחוזר משם בידיים ריקות. מבחינה הלכתית התינוקות המתים נחשבים ל'נפלים' - לא מקיימים עליהם מנהגי אבלות אבל מעניקים להם שמות ומבצעים ברית מילה לבנים, והם אמורים להיקבר בחלקה מיוחדת לעוברים.

"רוב בתי החולים מייעצים להורים להניח את הסיפור מאחוריהם", מסבירה מיטב טסלר־שימל מעמותת 'עתים', המסייעת למי שנתקלים בקשיים מול הביורוקרטיה של מוסדות הדת. "לגישה הזו אין קשר לעולם הטיפולי. האמונה היום היא שצריך לסגור מעגל כמו שצריך, ובאופן לא ברור בתי החולים אומרים 'עזבו, תנו לנו, אנחנו נדאג לקבורה'.

"לבתי החולים יש כל מיני הסדרים עם חברות קדישא. חלק עובדים עם חברות ששייכות לרשות המקומית, וחלק עובדים עם חברות פרטיות. מי שנפל על חברה קדישא מקומית בדרך כלל מצבו קצת יותר טוב, ולרוב הקבורה יותר מסומנת ומאורגנת. אבל בחלק מהחברות הפרטיות הרישום לא מסודר. על פי הנוהל הם חייבים להיות ממוחשבים, ואנחנו שומעים אותם מדפדפים".

לפני כשלוש שנים הוקמה ועדה משותפת של משרדי הבריאות והדתות, ובאוגוסט האחרון פורסמו נהלים ברורים כיצד צריכה להתבצע הקבורה ובאיזה אופן על בית החולים להתנהל מול ההורים. על פי נהלי משרד הדתות, "כל עובר או תינוק רך ייקבר במקום נפרד, ובמאובחן מיתר העוברים או התינוקות הרכים.

"חלקת הקבורה תחולק לשורות, וכל שורה תחולק למלבנים רחבים באופן שיאפשר את זיהוי מקום הקבורה לפי מספר שורה ומלבן". אבל נראה שבחברת 'חסד ואמת' לא טורחים, גם היום, לכבד את הנהלים. כאשר ביקרנו השבוע בבית העלמין בבית־שמש גילינו שם הכנה לחלקות קבר חדשות בסגנון 'קבר אחים'.

"כשביקרתי שם לראשונה שאלתי את שלמה איך מתבצעת הקבורה", מספרת נטע, "הוא אמר שזה קבר משותף ושמים אותם אחד ליד השני. ברגע שיש שורה, שמים דיקט. נגמר המקום, שמים דיקט מלמעלה ומוסיפים עוד עוברים, עד שהכול מלא ואז עוברים לדלת השנייה".

חברת 'חסד ואמת' מקיימת הסדר עם כמה בתי חולים הפזורים ברחבי הארץ. אבל משום מה, כל הנשים ששוחחנו איתן ושעברו דרכה גילו שילדיהן הגיעו לאותה חלקה צדדית בבית־שמש.

"מה לי ולבית־שמש?" תוהה שושי קרן, שילדה לפני חמש שנים תינוק מת בבית החולים 'הדסה עין־כרם'. בתחילה היא ניסתה לסדר את הקבורה בעצמה, אבל נתקלה בקשיים. "כששאלתי את העובדת הסוציאלית לגבי הקבורה היא אמרה שחברה קדישא לוקחת וקוברת בקבר אחים, ושאני לא אדע איפה זה", היא מספרת.

"היא הסבירה לי שקבר אחים זה מקום שבו קוברים כל מיני תינוקות ואיברים שכרתו למבוגרים. ההסבר הזה הפחיד אותי, אמרתי שאני לא רוצה לקבור ככה. ידעתי שאפשר גם לקבור אחרת, אבל לא ידעתי איך עושים את זה והאם זה מותר מבחינה הלכתית. ומה זה אומר לקבור לבד? אני לוקחת את התינוק המת בסלקל וחופרת?"

אחרי בירורים הלכתיים שערכה שושי, היא החליטה לבסוף לקבור דרך בית החולים. "הבנו שגם ככה לא נדע איפה קוברים, אז אמרנו שלפחות ייקבר בירושלים. ופתאום, שלושה חודשים אחר כך, הכרתי מישהי שגם עברה לידה שקטה בהדסה, ותוך כדי שיחה היא מספרת על ההתמודדות שלה ואיך היא הלכה לקבר של התינוקת. הייתי בשוק. שאלתי אותה 'איזה קבר בדיוק? יש לך קבר שלה לבד?' מתברר שהיא קיבלה את המידע במקרה, מאחד מעובדי בית החולים.

 
"היא שאלה איך אפשר לקבור לבד, והוא הפנה אותה לחברה קדישא שכן קוברת בכבוד. ממש נשברתי. הרגשתי שלא מספיק שלא הצלחתי ללדת את הילד שלי חי, גם לא הצלחתי לקבור אותו כמו שצריך. אמרתי 'טוב, לפחות אדע איפה הוא קבור'. פניתי לאותו עובד, ההוא שסוחב את הגופות לחדר המתים, והוא הפנה אותי לחברת 'חסד ואמת'".

כמו נטע, גם שושי מספרת כיצד ניסתה ליצור קשר עם שלמה פרלשטיין ונתקלה באינספור תירוצים ודחיות. "ביקשתי לדעת איפה התינוק שלי קבור, והוא ענה לי שהוא ממש מצטער על מה שקרה אבל הם לא נוהגים להגיד איפה התינוק קבור". ושוב, רק לאחר לחץ הסכים שלמה לפגוש אותה והוביל אותה בדרך החתחתים לאותן שתי דלתות ברזל, לא לפני ששטח בפניה את מעשי הזוועה על האברך שהתאבד והאישה שנכנסה לדיכאון.

במקרה הזה הוא גם התנה את המפגש בכך שתעיין קודם בפסיקת ההלכה של הרב יעקב רוז'ה מהמכון לרפואה משפטית באבו־כביר, מומחה בתחום קבורה וזיהוי חללים. מדובר בפסק הלכה מחמיר שלפיו "מנהג ישראל מימים ימימה שהעובר נמסר לחברה קדישא והם קוברים את העובר ללא נוכחות המשפחה, ואף אינם מודיעים את מקום הקבורה. כל ההלכות הללו באות לטובת בני הזוג, לסייע שיתאוששו מהטראומה שחוו, ולהשקיע באנרגיה חיובית להמשך גידול בנים ובנות בריאים".

המקור להנחיה הזו אינו ברור, והיא בוודאי אינה מחייבת משום שידוע בבירור שישנן חברות קדישא שנוהגות אחרת. בספרו של הרב משה לאם, 'דרכה של היהדות במוות ובאבלות', נאמר ש"רבנים וכן פסיכולוגים מציעים לעתים קרובות לנצל את דיני ההלכה ולקבור את התינוק שנפטר במהירות הגדולה ביותר, באופן צנוע וללא השתתפות קהל. זהו למעשה המנהג שנהגו היהודים בעולם במשך מאות שנים. הטוב ביותר הוא להשאיר את ההחלטה בידי ההורים ולעשות את מה שהם רואים כטוב ביותר להם ולמשפחתם".

גם הרב אברהם סתיו מסביר בספרו 'כחלום יעוף' כי "אין מצוות הלוויה בעובר או בתינוק שמת בתוך שלושים יום מיום לידתו, ולכן חברה קדישא רשאים לקבור אותו בעצמם. אמנם, אם רוצים ההורים בכך מותר להם להיות נוכחים בשעת הקבורה, ואין לחברה קדישא רשות למנוע זאת מהם. בפועל יש מקומות שבהם החברה קדישא מתנגדת להשתתפות ההורים, איך אין לכך יסוד הלכתי".

"בסופו של דבר מדובר רק במנהג", מסבירה טסלר־שימל. "בימים עברו תינוקות מתו בשכיחות גבוהה, ולכן הונהג שלא מתאבלים כדי לעודד את ההורים להמשיך הלאה. חלק מחברות הקדישא לקחו את זה הלכה למעשה, והן גוזרות ממנו מדיניות שלמה ומחילות אותה על ההורים".

עד לא מזמן נהגו רוב בתי החולים להציב לפני הורים שעברו 'לידה שקטה' שתי אפשרויות קבורה: או שתקברו לבד, או שתקברו דרכנו. לאחר שהבינו במשרד הדתות שההורים לא לגמרי מבינים את המשמעות של ההליך פורסמו נהלים חדשים, שלפיהם כל בית חולים מחויב להחתים את ההורים על טופס אחיד שבו הם בוחרים באחת משלוש אפשרויות: לא להשתתף כלל בסידורי הקבורה ולאפשר לבית החולים לטפל בכך, לא להשתתף באופן פעיל בסידורי הקבורה אך להשתתף בהליך 'פרידה' מהתינוק בבית החולים, או להשתתף באופן פעיל בכל הליך הקבורה מתחילתו ועד סופו.

לטענת טסלר־שימל, גם לאחר פרסום הנהלים ממשיכים מרבית בתי החולים להציג את האפשרויות להורים בצורה לא ברורה. "בטופס שמצורף לנהלים מפורט הליך הקבורה באופן שההורים יכולים להבין מהן האפשרויות שעומדות לפניהם, לדעת את שם החברה שקוברת ולברר מה המדיניות שלה, אבל אנחנו יודעים שזה לא קורה. לרוב הם משתמשים בטפסים פנימיים שלהם שלא מכילים את כל המידע".

כך קרה לבר לשם, שילדה בינואר האחרון תינוק ללא רוח חיים בבית החולים 'אסף הרופא'. "למחרת הגיעה פקידה של מחלקת יולדות והציגה לי שתי אופציות - לקבור לבד או למסור לבית החולים", היא מספרת. "היא לא הסבירה במה זה כרוך, והמחשבה על קבורה עצמית נשמעה לי כמו סרט אימה".

לשם טוענת שאמנם חתמה על טופס, אבל הוא היה קצר ותמציתי. "היא נתנה לנו לחתום על מסמך שאנחנו מעבירים את הזכויות לבית החולים. אני לא זוכרת שהיה שום אזכור לגבי זה שאני מוותרת על זכותי לדעת איפה הילד קבור. זה היה דף אחד, קצר, עם מקום לתאריך וחתימה".

לשם השתחררה מבית החולים ביום שישי. כאשר ניסתה לברר ביום ראשון כיצד אפשר להשתתף בהלוויה, לא ניתנו לה תשובות. שבועיים אחר כך חזרו אליה והודיעו שהילד כבר נקבר. "רציתי לפחות לדעת איפה הוא קבור. התקשרתי למזכירות מחלקת יולדות אבל הם לא ידעו למי להפנות. נתנו לי טלפון של חברה קדישא בלוד, עיר מגוריי, אבל הוא בכלל לא נקבר שם.

"רק אחרי שפניתי לעמותת 'עתים' הם ערכו בירור מול בית החולים ואז נודע לי שהוא הגיע לחברת 'חסד ואמת'. נתנו לי את המספר של משה, הבן של שלמה. בעלי דיבר איתו כמה פעמים ובכל פעם היה תירוץ אחר - שזה לא זמן טוב, שיש חגים, שהוא טס לחו"ל. כשביקשנו לבוא לבד לראות את הקבר הוא לא הסכים. עד היום לא הצלחנו לקבוע איתו".

העדויות של שלוש הנשים מדברות בעד עצמן, אבל לא הסתפקנו רק בהן. בהסכמתה של ת', אישה שילדה לפני שנתיים בבית החולים 'הדסה הר הצופים' תינוק ב'לידה שקטה', החלטנו להתחזות אליה והתקשרנו למשה פרלשטיין, בנו של שלמה, כדי לבדוק אם התינוק הגיע אליהם. היה ניכר שלאחר שהנושא הוצף בתקשורת (ראו בהמשך) מנסים בחברה להסביר פנים מעט יותר. משה הסכים לבדוק עבורנו היכן קבור התינוק, אך טען שזה ייקח לו זמן.

להלן מקבץ של שאלות ותשובות מתוך השיחות בינינו:
משה: בדרך כלל בזמנו, אלו שקברו דרך בית החולים חתמו שלא עולים לקבר.
ת': למה לא לעלות לקבר?
משה: לא אמרתי שלא לעלות, אני אומר שזה מה שבזמנו היה כתוב והיו חותמים על זה.
ת': אני חתמתי שאני לא עולה לקבר?
משה: אני לא יודע, זה היה הנוהג. את רוצה לעלות לקבר?
ת': כן.
משה: אז תשלחי לי את כל הפרטים בסמס, אני צריך לבדוק את זה אצלי ברישום.
ת': יש חלקה עם מספר לכל תינוק?
משה: זו חלקה מרוכזת, לא חלקה נפרדת לכל אחד.
ת': אז איך הם קבורים?
משה: ביחד. זה לא קבר אחים אבל כעין קבר אחים.
ת': כמה תינוקות יש בקבר?
משה: לא יודע להגיד לך, זה קבר מאוד גדול.
ת': אם הוא קבור אצלכם, תדע להגיד לי מיקום מדויק?
משה: אני לא אדע להגיד לך בדיוק באיזה צד הוא נמצא.
לאחר כמה ימים התקשרנו שוב, ומשה טען שעדיין לא הספיק לברר. הצענו שאולי נפנה לגורמים אחרים כדי לקבל תשובות. בשלב הזה הוא כבר נלחץ.
משה: אני מרגיש שאת אגרסיבית אליי ואני לא רוצה להיכנס למקומות כאלו. את רוצה לפנות לגורמים אחרים ואז תראי שאני בכלל לא צריך לספק לך גם את זה? אין בעיה.
עוד באותו יום התקשר משה שוב והודיע שהתינוק אכן קבור בבית־שמש.
ת': יש לך מיקום מדויק, מספר של גוש וחלקה?
משה: זה באזור הישן, אני לא יודע אם הוא מזוהה כחלקה.
ת': יש לי כמה חברות שהייתי איתן בקבוצת תמיכה, והן אמרו לי שקוברים אותם במשהו מברזל, זה שם?
משה: זה לא מברזל. יש שם כיסוי.
ת': כל התינוקות מגיעים לשם?
משה: לא בדיוק, יש עוד כמה קברים. אבל זה המקום.
ת': איך אני יודעת איפה הילד קבור בתוך הדבר הזה?
משה: אי אפשר לדעת, כי הם קבורים בקומות.
ת': וכמה ילדים בכל קומה?
משה: יש לנו רישום. אני לא כל־כך רוצה להיכנס לזה.

לפני שבועיים הציף את הרשת סרטון מזעזע שבו נראה אב מסתובב עם קופסת קרטון שבתוכה ילדו המת, לאחר שאחת מחברות הקדישא סירבה לקבור אותו בנוכחותו. לאחר שאנשי 'עתים' התראיינו בנושא לכמה כלי תקשורת, החלו לזרום לעמותה עשרות פניות מהורים שביקשו לאתר את מקום קבורת ילדיהם.

"כשהתחלתי לטפל בתחום הזה לא הבנתי את עוצמת הרגש", מספרת טסלר־שימל. "רק אחרי שדיברתי עם אנשים הבנתי שמבחינתם באמת מת להם ילד לכל דבר ועניין. את מדברת עם נשים והן אומרות לך 'יש לי ארבעה ילדים, אחד מהם נפטר'. מתקשרות אליי אימהות שאחרי ארבעים שנה מבקשות שאעזור להן למצוא את הילד. הן חותמות על הוויתור כשהן בדרך כלל בסערת רגשות, ואז מגיעות הביתה ומתחילות לחשוב 'רגע, אולי יכולתי אחרת', וזהו, הדלת סגורה".

בדרך חזרה מבית העלמין הסענו את נטע לתחנת הרכבת שתביא אותה לביתה שביבנה. פתאום הבנו כמה קילומטרים היא צריכה לנסוע כדי להתייחד עם בתה. איש לא חשב על כך. "אני נלחמת גם עבור הנשים הבאות", היא אומרת, "אבל בראש ובראשונה בשביל הבת שלי. ולמרות שאומרים שהכול זה בנשמה, מגיע לילדה שלי לנוח במקום שראוי לה. עד שלא אדע שיש לה מקום כזה, לא יהיה לי שקט לעולם".

תגובת המרכז הרפואי 'אסף הרופא': "במרכז הרפואי 'אסף הרופא' קיים הליך מסודר של טיפול בעוברים ויילודים מתים. במסגרת זו מוצגת למשפחה האפשרות לטפל בעצמה בסידורי הקבורה, או לחלופין למסור זאת לידי המרכז הרפואי. כאשר הקבורה היא באחריות המרכז הרפואי, הטיפול מתבצע על ידי 'חסד ואמת'. בכל שאלה הנוגעת לסידורי הקבורה יש לפנות לחברה הפועלת ברישיון משרד הדתות".

תגובת המרכז הרפואי 'הדסה': "המרכז הרפואי 'הדסה' עובד עם חברה קדישא 'חסד ואמת' למעלה מחמש שנים, בשביעות רצון מלאה. מעולם לא חשנו בהתנהלות הלכתית קשוחה ומעולם לא קיבלנו הערות או טענות עליהם. הורים החפצים לקבור באמצעות חברה קדישא מסוימת, מקבלים את הנפל. כאשר ההורים מבקשים מבית החולים לעסוק בקבורה – מצאנו את 'חסד ואמת' כגורם אמין הפועל באחריות ומתוך כבוד המת. ב'הדסה' מקפידים על נוהלי משרד הבריאות, ורק לאחרונה נערך ריענון נהלים בנושא זה".

תגובת משרד הדתות: "הנוהל שנכתב על ידי אנשי המשרד לשירותי דת בשיתוף משרד הבריאות מעגן ומסדר את נושא קבורת הנפלים, ומשרד הבריאות אחראי על הטמעת הנוהל בבתי החולים. אנו רואים בחומרה את הטענות נגד חברה קדישא 'חסד ואמת', והנושא ייבדק".

תגובת חברה קדישא 'חסד ואמת': "חברה קדישא 'חסד ואמת' פועלת על פי כל כללי ההלכה והחוק, תוך רגישות מקסימלית, ומעניקה את השירות לבתי החולים שפונים אליה. אף שעל פי הנהלים שהיו עד לאחרונה לא נדרשנו להעניק שירות ישירות לבני המשפחות, פעלנו מתוך רגישות והשתדלנו לסייע למי שפנו לקבל מידע. בחודשים האחרונים פרסם המשרד לשירותי דת נוהל חדש בנושא, והחברה קדישא פועלת להתאים את עצמה לכללי הנוהל".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg