אכיפת צנע על יוון: בומרנג ביטחוני לאירופה
אם גרמניה תתעקש על תוכנית צנע ביוון, התוצאות עלולות להוביל לבומרנג ביטחוני באירופה. החשש: עלייה דרמטית בגל הפליטים, משבר עם נאט"ו וכרסום בסנקציות על רוסיה
האם המשבר הכלכלי ביוון עלול להפוך למשבר ביטחוני שיאיים על אירופה כולה? התשובה היא ככל הנראה כן. אם בבריסל ובברלין לא ישכילו, כבר בימים הקרובים, להכיל את הלא היווני - התוצאות עלולות להתפוצץ לאירופה בפנים.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפני עשרה ימים פרסמה נציבות האו"ם לפליטים דו"ח שלפיו יוון מהווה כיום שער כניסה עיקרי של פליטים ומהגרים בלתי חוקיים לאירופה. על פי נתוני הדו"ח, בששת החודשים האחרונים עלה מספר הפליטים והמהגרים שנכנסים לאירופה דרך יוון על מספר הפליטים והמהגרים המתדפקים על חופי איטליה. מתוך 137 אלף פליטים, יותר ממחציתם נכנסו ליוון דרך טורקיה.
לפי הדו"ח, רוב הפליטים מגיעים ממדינות עימות - סוריה, אפגניסטן, עיראק, אריתריאה וסומליה. אולם יוון, מבחינתם, היא רק תחנת מעבר. יעדם הסופי הוא מדינות מערב אירופה וצפונה. עוד נקבע בדו"ח כי חמישים אחוז מהפליטים מגיעים בסוף נדודיהם לגרמניה ולשבדיה. לכן, אף שגרמניה עומדת כעת בראש החזית האירופית שדורשת מאתונה לקבל עליה תוכנית צנע דרקונית, היא גם זו שתשלם כנראה את המחיר על דרישותיה מיוון, אם לא יימצא פתרון לגל הפליטים שמוגדר בדו"ח כ"בעל ממדים היסטוריים".
כן, גרמניה עלולה לגלות בקרוב שהיא עומדת מול מספר גדל והולך של פליטים המתנקז לשטחה. ואחרי שבחמש השנים האחרונות התמודדה יוון כמיטב יכולתה עם בעיית הפליטים, הרי שאם הממשלה באתונה תמצא את עצמה מחוץ לגוש האירו - הפליטים עלולים להפוך בידה לכלי מיקוח רב־עוצמה על חשבון אירופה כולה. יכול להיות אפילו שבתנאים מסוימים תכריז ממשלת יוון כי אין ביכולתה לשלוט על הגבול, ותאפשר לפליטים לנוע דרכה בחופשיות לעבר אירופה.
כדי לסבר את האוזן, הנה כמה נתונים: דו״ח נציבות הפליטים של האו"ם מצטט את הערכתו של שירות הביון היווני, ולפיה כבר עתה צובאים כחצי מיליון פליטים סורים על גבול יוון־טורקיה. במקביל, תעשיית ההברחות לגבול משגשגת ומחירו של דרכון אירופי מזויף נע בין 2,000 ל־5,000 אירו. עד כה התמודד משמר הגבול היווני עם תעשיית ההברחות. רוב הפליטים שניסו לעבור את הגבול נתפסו ומצאו את עצמם במחנות מעבר שמומנו על ידי האיחוד האירופי. אולם הסידור הזה ככל הנראה לא יחזיק מעמד אם לא יימצא פתרון למשבר היווני. הסכנה כפולה מכיוון שחלק מאותם פליטים עלולים להיות אנשי דאעש או אל־קאעידה.
וזו עשויה להיות רק ההתחלה. כמדינה כושלת, אתונה תתקשה לשמור לא רק על גבולה עם טורקיה, היא תתקשה מאוד להמשיך לתחזק את הצבא ההלני, כל שכן לעמוד בסטנדרטים המתבקשים מחברה בברית נאט"ו. למיקומה של יוון בין אירופה למזרח התיכון וצפון אפריקה יש חשיבות מרכזית לברית הצפון־אטלנטית. אם היא תהפוך לחברה לא מתפקדת בנאט"ו – זה עלול להתגלות כמכה קשה.
מעל הנתונים הללו מרחף סימן שאלה מטריד גם על עתידם של מתקני נאט"ו ביוון. מדובר בתשתיות ענק. נמל סודה משמש בסיס תחזוקה עבור נאט"ו והצבא ההלני. לצי האמריקני יש בסיס תעופה באקרוטירי. מצפון לשדה משתרע שטח אימונים ענק לסוללות פטריוט ולירי טילים. בשטח האימונים משתמשות לצד יוון גם חברות נוספות בברית, ביניהן גרמניה, הולנד, בלגיה וארה"ב.
אבל המצב עלול להיות מורכב אפילו יותר אם יוון תפרוש מגוש האירו, אך תישאר חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי. אדמירל ג'יימס סטוורידיס, לשעבר המפקד העליון של כוחות נאט"ו, הזהיר לאחרונה כי "יוון מרוסקת כלכלית מחוץ לגוש האירו עלולה להיות אומה מוכה וכועסת". במאמר למגזין האמריקני 'פוריין פוליסי' אף העריך סטוורידיס כי לפי נתונים אלו המשך חברותה של יוון בנאט"ו ובאיחוד עלול לחבל בקבלת החלטות חשובות, מכיוון שמדובר בגופים המבוססים על קבלת החלטות בקונצנזוס.
כך למשל, לאחרונה קיבלה נאט"ו החלטה על ידי 28 המדינות החברות בברית להגדיל את כוח התגובה שלה מ־13 ל־40 אלף איש, בעקבות התגברות איומיה של רוסיה על מדינות שכנות. החלטה זו כוללת גם את יוון. אולם החשש הוא כי אם בעתיד הלא רחוק יגיע הרגע לממש את ההחלטה, נאט"ו תזדקק לאישור יוון. "האיחוד האירופי ונאט"ו עלולים למצוא את עצמם כבולים מול חוסר שיתוף פעולה מצד יוון", הזהיר סטוורידיס.
אז נכון שמזכ"ל נאט"ו אמר שיוון היא חברה נאמנה בברית, ונכון שבאתונה הדגישו שהם מחויבים לחלוטין לברית ולאיחוד האירופי, אבל בכל זאת - הספקות מנקרים. בין רוסיה ליוון יש יחסי קרבה מיוחדים שנובעים מקשר היסטורי, דתי ותרבותי. כאשר נבחר אלכסיס ציפראס לפני שישה חודשים לתפקיד ראש ממשלת יוון, ביקורו הראשון היה ברוסיה. חודש לאחר מכן, כאשר היחסים בין ממשלת יוון לאיחוד עלו על מסלול התנגשות, הזהיר שר ההגנה היווני, פאנוס קמנוס, שאם לא ייווצרו תנאים לתוכנית חילוץ מתאימה, תמיד יהיה אפשר לפנות לרוסיה לתוכנית חילוץ אלטרנטיבית.
ייתכן ששר ההגנה היה אופטימי מדי. כאשר נפגשו ציפראס ופוטין באפריל נמנעה רוסיה מלהציע ליוון עזרה כספית. אולם מוסקבה העלתה רעיון להנחת צינור גז מתחת לים השחור שיתחבר לצינור הגז הרוסי־טורקי ויגיע ליוון. בחודש שעבר ביקר שוב ציפראס ברוסיה לרגל הפסגה הכלכלית בסנט פטרסבורג, שהיא גם הבייבי של פוטין. בניגוד לשנים קודמות, הפסגה הוחרמה על ידי מנהיגי מדינות רבים עקב הסנקציות. אולם ציפראס הגיע וגם חתם על הסכם להנחת צינור גז שעלותו מוערכת בשני מיליארד דולר והוא צפוי לעקוף את אוקראינה. עלותו תכוסה על ידי רוסיה.
הפרויקט צפוי להסתיים בתוך ארבע שנים ויוון תקבל מרוסיה גז במחיר מוזל דרך הצינור ואף תרוויח באמצעותו דמי מעבר בשטחה. בהגדרה, אין קרוב מזה לניכוס מדינה לשטח השפעה. בכך מצטרפת יוון למדינות נוספות בבלקן שרוסיה מחדשת את מרחב השפעתה עליהן, למרות שאיפתן להצטרף לאיחוד האירופי ולנאט"ו.
האם הכישלון המסתמן עלול כעת לדחוף את יוון לזרועותיה של רוסיה? שר החוץ היווני, שביקר השבוע בישראל, הדגיש כי "יוון היא חלק מאירופה, ורוצה להישאר באיחוד האירופי". אולם שר ההגנה קמנוס, זה שבפברואר דיבר על תוכנית ב' באדיבות מוסקבה, הסביר לעיתונאים אחרי שיצא מההצבעה במשאל עם כי "רוסיה היא לא האויב, היא מדינה אחות".
אם לא אחות, לפחות אח גדול. שעות ספורות לאחר היוודע תוצאות משאל העם ביוון כבר היה נשיא רוסיה פוטין על הקו עם אתונה. לפי הדיווח באתר הקרמלין התקשר פוטין להביע תמיכה בידידו הצעיר. "אני איתך ועם העם היווני", אמר פוטין לציפראס.
כמו שהעריך האדמירל סטוורידיס, ברוסיה מקווים כבר חודשים ארוכים לתקוע טריז בין יוון לאירופה ובין יוון לנאט"ו, בעיקר כדי לסדוק את החזית האירופית האחידה במימוש הסנקציות בעקבות הפלישה לחצי האי קרים והמשבר באוקראינה.
מה הסיכוי שיוון פגועה וכועסת תחליט לעזוב את נאט"ו? לא בלתי אפשרי אבל גם לא מאוד גבוה. בסיסי נאט"ו הם מקור הכנסה לאלפי יוונים. גם הצבא ההלני לא צפוי להתלהב מצעד כזה, למרות הרגשות החמים של שר ההגנה לאימא רוסיה. ובכל מקרה, הקִרבה של יוון לאזורי המשבר במזרח התיכון, שאלת מעמדה של קפריסין והבעיות המדיניות והכלכליות מול טורקיה, יגרמו ככל הנראה אפילו לממשלת ציפראס להישאר בברית.
המרוויחה הגדולה מהמשבר היווני עשויה להיות דווקא ישראל. היחסים האסטרטגיים עם טורקיה כנראה לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו. בשנים האחרונות יוון התגלתה כתחליף העולה על המקור. אם דווקא בעת משבר תושיט ישראל יד ליוון ותחבור אליה לשיתוף פעולה שלא יתבצע רק ברמה הצבאית, אלא גם ברמה הכלכלית, יהיו לכך פירות דיפלומטיים ומדיניים ארוכי טווח.
ביקורו השבוע של שר החוץ היווני בישראל, בעיצומו של המשבר, הוא איתות לכך שאתונה מעוניינת יותר מתמיד בקשר עם ירושלים. ואף שהישראלים החלו לחזור לאנטליה, נכון לעכשיו התיירות מישראל היא חבל הצלה ליוונים. בינתיים, החששות בחצי השנה האחרונה שממשלת ציפראס השמאלנית, הפרו־פלסטינית, תרצה להתרחק משיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל - התבדו.
בתחילת מאי, כך על פי אתר חיל האוויר הישראלי, יצאו כמה טייסות אף־16 צה“ליות לשבועיים אימון ייחודי ביוון. הטייסים התאמנו במערך קרב לצד חיל האוויר היווני. לפי האתר “The aviationift“, שיתוף הפעולה בין ישראל לצבא היווני הוא חלק ממערך ההתמודדות עם מדינות אויב במעגל השלישי. לא זו בלבד, על פי פרסומים זרים, הטייסים הישראלים גם התאמנו מול סוללת נ“מ מסוג אס־300 כחלק מההכנות לתקיפה אפשרית מול איראן. יוון רכשה בעבר מרוסיה סוללות אס־300, וכך, לפי פרסומים זרים, התאפשר לטייסים ישראלים להתאמן מול אותן מערכות שרוסיה, אחרי שנים של עיכובים, החליטה לאחרונה להעביר לאיראן.
אולם לחיבור בין ישראל ליוון יש ממד אסטרטגי נוסף - בתחומי ייצור אנרגיה והולכתה בין ישראל, קפריסין ויוון, ובפיתוח שדות הגז לחופי קפריסין וייצוא הגז לאירופה. מתווה הגז בישראל אמנם עוד לא יצא לדרך, אך כבר לפני שבעה חודשים החלה ישראל לקדם מול האיחוד רעיון לצינור גז שיצא מישראל, יעבור דרך שדות הגז הטבעי של קפריסין, יתחבר לאירופה דרך יוון וממנה יופץ דרך איטליה. רעיון יפה, גם אם עלותו גבוהה. ובכל מקרה, אם בישראל לא יזדרזו עם מתווה הגז, יש סיכוי טוב שאותו צינור מהים השחור ליוון, שפוטין הציע לממן לציפראס בעלות של שני מיליארד דולר, יהיה מוכן הרבה קודם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם