אקס פקטור לא טורחת להסוות את הסטריאוטיפים
משהו באקס פקטור מוגזם מדי, קיצוני מדי, כתוב באותיות גדולות מדי. התוכנית מחזירה אותנו אחורה כחברה, לימים שבהם לצחוק על המזרחי עוד היה פוליטיקלי-קורט. והיא עושה את זה בלי בושה
בואו רגע נדבר על הבעיה של אקס פקטור. לא, אני לא מתכוונת לניצול הציני של סיפורי חיים קשים, גם לא לרמה הנמוכה, או לעריכה המשעממת וגם לא לדינמיקה המאוסה בין השופטים. יש בעיה אחת חמורה מאלו וזו בעיית הסטריאוטיפיזציה העדתית.עוד כותרות ב-nrg:
- לאחר שרכבו הותקף בסלעים: מח"ט בנימין ירה בפלסטיני
- יפונו חוות בודדים בנגב: 'השתמשו בנו וזרקו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו אינה בעיה רק של אקס פקטור, אגב. תכניות טלוויזיה רבות ובוודאי שפרסומות רבות חוטאות בסטריאוטיפיזציה עדתית. לרוב אנחנו נראה את האשכנזים בדמויות המצליחנים, בעלי המקצועות ה"מכובדים", ואילו המזרחים או בני קבוצות מיעוטים, יאיישו את תפקידי הצווארון הכחול. אך לרוב אותה סטריאוטיפיזציה תהיה חבויה בין השורות, מוסווית בתוך הקשר רחב יותר, שתמיד משאיר את האופציה למגננה עצמית, שתטען שזוהי רק מקריות שכל המצליחנים בלונדיניים. לעומת זאת, אקס פקטור אינה מסווה את הסטריאוטיפיזציה, בלשון המעטה - היא מניחה את הסטריאוטיפ על השולחן, עוטפת אותו בנייר צלופן מרשרש ומפזרת עליו קונפטי.
אפשר לומר שחוץ מלהגיד לכם: "היי, בואו תראו הנה מזרחי", היא פחות או יותר עושה הכל כדי שלא תפספסו את זה. אקס פקטור בעצם מהווה גלגול נשמות של סרטי הבורקס ומציגה את התגלמותם החדשה בתכנית הריאליטי. היום אנחנו לא צוחקים על סלאח שבתי, הנכשל והמפגר, היום אנחנו צוחקים עדן "שלושים שקל". וזה שהיא בחורה מקסימה וזמרת נהדרת, זה רק משני לאוברול המנומר שלה.
זה תמיד מתחיל באותה התבנית: מגיע מזרחי מהפריפריה בליווי כל משפחתו, שלא לומר - כל החמולה, והוא מוצג בצורה נלעגת. יכול להיות שהוא גם ישיר נהדר בסוף, אבל זה יהיה רק בונוס. קודם כל נצחק עליו, נצלם אותו קורא תהילים, נשים קצת דרבוקות ברקע, ורק אז נתפנה לשמוע האם הוא בדיחה עם מודעות עצמית או בלי מודעות עצמית.
קחו למשל את העריכה המקבילה שנעשתה השבוע בין התאומות אביב והדר חסרות שם המשפחה, לבין התאומות ליפז וטופז aka התאומות חלפון: אלו אשכנזיות, אלו מזרחיות; אלו מצולמות בגפן, אלו מצולמות עם כל המשפוחה; אלו מנומסות, אלו צעקניות; אלו בעלות זהות אינדיבידואליות ומקפידות מגיל צעיר להתלבש שונה האחת מהשנייה, אלו מתלבשות אותו הדבר מיום היוולדותן; אלו מגיעות מבית אמיד, אלו מבית אמיד פחות ("מה?? אתן ישנות באותו החדר?? שואלות התאומות אביב והדר את התאומות חלפון ומבהירות לצופים מה מצב החדרים בביתן); אלו בעלות מודעות עצמית ואלו לא; אלו קיבלו ארבעה כן, ואלו ארבעה לא.
ומה קורה כשהמתמודדים המזרחים כן שרים יפה? או. זו תמיד הפתעה גדולה. גדולה אולי כמו האודישן הראשון ששודר בעונה הנוכחית ובו ראינו את דודו איבגי, שהגיע משדרות לבוש בחלפית טרנינג, אותה הוא שם מיד כשיצא משיעור משחק ב"בית צבי", כפי שנחשף בתקשורת השבוע. איבגי שר את "שיר משמר" של חווה אלברשטיין (וואט דה פאק!!?? מזרחי שר חווה אלברשטיין?!?) והשאיר את השופטים "המומים" עד אימה. וזה ללמדכם, שגם מזרחי רגיל, פשוט, סתם בנאדם מוכשר, לא יכול להגיע נטול גורמטים. מזרחי נטול גורמטים לא תורם לרייטינג.
הבעיה באקס פקטור טמונה בייצוג. בהבדלים הקיימים באופן שבו מוצגים על מסכינו אשכנזים, לעומת מזרחים. ראינו השבוע את אמא של מזלי "הכל אצלי מנומר" ימין, מגיעה עם סיר של קציצות עיראקיות, אותו הביאה עד לפתח חדר השופטים. לא ראינו סצנה מקבילה ובה אמא של מתמודד אשכנזי מגיעה עם סיר צימעס. כשחושבים על זה, כמעט ולא ראינו אף אמא של מתמודד אשכנזי בכלל. המשפחתיות של האשכנזים לא מבדרת כמו המשפחתיות של המזרחים. אם הם לא אומרים "כפרה" ו"מאמי" ו"חיים של אבא", אז מה הטעם?
משהו באקס פקטור מוגזם מדי, קיצוני מדי, כתוב באותיות גדולות מדי. גדולות כמו ששון הערס מ"צ'רלי וחצי" או פרוק מ"אלכס חולה אהבה". אקס פקטור מחזירה אותנו לימים שבהם לצחוק על המזרחי עוד היה פוליטיקלי-קורקט, לימים שבהם אף אחד לא ראה בכך בעיה. אקס פקטור מחזירה אותנו אחורה כחברה והיא עושה את זה בלי בושה.
אגב, זה נכון שיש פה ושם גם אשכנזים שמוצגים בהגחכה. מה שכן, אם תשימו לב הם לא רק אשכנזים, הם גם זקנים, וההגחכה שלהם נעשית על בסיס גילם ולא על בסיס מוצאם האתני, אבל על זה נדבר בטור אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם