המתקפה בסיני: הלהבות של דאעש מגיעות לגבול ישראל
אחרי ההתנקשות בתובע הכללי והמתקפה בסיני, מצרים עומדת ליפול למערבולת של שפיכות דמים, שיכולה לזלוג לישראל ולפוצץ את עזה. כל זאת "בזכות" האירופים, שתקפו בלוב ויצרו רצף של טרור מטריפולי ועד עזה
מצרים בוערת: אתמול (ד'), אחרי המתקפה חסרת התקדים של דאעש בסיני, הכריז הממשל המצרי על מצב מלחמה. ארבע שנים לאחר פרוץ האביב הערבי, מצרים - אומה בת 85 מיליון תושבים, נקרעת בין מאבק מבית מול תנועת האחים המוסלמים לבין מלחמה בערב רב של בדואים, מצרים וזרים שהתגבשו לכוח צבאי, המאתגר את הריבונות המצרית בחצי האי סיני. קהיר כך נראה, נשאבת במערבולת בלתי ניתן לעצירה לשפיכות דמים. ואם יש מה שיכול להציל את מי שהיתה פעם מנהיגת העולם הערבי, זו קריאה לאחדות פנימית מול האוייב החיצוני: דאעש.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסיכויים, נכון לעכשיו נראים קלושים. יש דם רע, תרתי משמע, בין משטרו של עבד פתח א-סיסי לבין תנועת האחים המוסלמים, שלה מיליוני תומכים ברחבי המדינה. הקרקע במצרים כבר בוערת זמן רב, ואפשר לומר שהכתובת היתה על הקיר. חיסולו השבוע של התובע הראשי במצרים, הישאם ברכאת, היה בבחינת כרונולוגיה של מוות ידוע מראש. תאריך החיסול - שנתיים להדחתו של מוחמד מורסי - היה בהחלט מועד לפורענות עבור האיש שחתם על גזר דין המוות של מנהיג האחים המוסלמים מוחמד בדיע ומוחמד מורסי גם יחד. שלשום, הפורענות הזו יצאה לפועל, כשברכת נהרג בפיצוץ מכונית תופת.
[bigpic]
נשיא מצרים לא השאיר מקום לספק. מעל קברו הפתוח של ברכאת הוא שלח מסר מאיים וחד משמעי לארגון האחים המוסלמים. "אם יש גזר דין מוות - אנו ניישם אותו", אמר. "אם יש מאסר עולם ניישם אותו גם. אנחנו מוכנים לבצע", הכריז סיסי.
ואכן, הוא ומשטרו הוכיחו שהם מתכוונים לכל מילה. אתמול פרצו כוחות הבטחון במצריים לדירה בפרבר של קהיר וחיסלו תשעה חמושים, ביניהם גם משפטן המוכר כאיש תנועת האחים המוסלמים. "מדובר בחוליית חמושים, שתכננו לבצע פעולת טרור", מסרו הרשויות בתום המבצע. כך או אחרת, נראה כי בארמון הנשיאות בקהיר התחושה היא שלעבד פתח א-סיסי אין אפשרות להסס או למצמץ בקרב שאליו יצא. עם חיסולו של התובע הראשי נפתחו שערי הגיהנום. וכפי שזה נראה כרגע, דם רב עוד צפוי במעגל של תגובות ותגובות נגד.
הטרגדיה הגדולה של מצרים היא שהמאבק הפנימי הקורע אותה מבפנים, מתנגש באופן מר עם המאבק האזורי נגד דאעש בסיני. גם כאן - הכתובת היתה על הקיר. איכשהו, כבר שלוש שנים שהצבא וכוחות הבטחון אינם מצליחים להשתלט על ארגון "אנסר בית אל מקדס" ששב ומפתיע אותם בכל פעם מחדש, במתקפות מתוחכמות ואכזריות.
בנוסף, על רקע שבועת האמונים של הארגון לדאעש, המתקפה הנוכחית לא היתה צריכה להפתיע. בדיוק עתה מלאה שנה לגל הכיבושים של ארגון הטרור האכזרי, שהצליח, בצידו השני של המזרח התיכון, להפיל את עיראק שדודה לרגליו.
בהחלט היה צפוי שהארגון ינסה לשוב ולהפתיע שנה לאחר ההכרזה על הקמת "המדינה האיסלאמית", כדי להוכיח שכוחו עוד במותניו, ושהמומנטום שלו לא תם. זה החל ברצף של סרטוני הוצאה להורג חדשים, ונמשך במעגל רצחני שהתפרש על פני אלפי קילומטרים - בפיגוע משולש בצרפת טוניסיה וכוויית. זהו בדיוק מה שמנהיג דאעש, אבו באכר אל בגדדי, הכריז עליו כ"מתקפת הרמדאן".
זירת ההתנקשות בתובע הכללי במצרים:
אם המתקפה הנוכחית במצרים תוביל לאיבוד שליטה בעיירה א-זווייד, יהיו לכך השלכות גם על לכידות הצבא, וגם על מעמדו של סיסי כאיש החזק והכל יכול של מצרים. מעמד שעד לא מכבר היה איתן עד כדי כך, שתושבי מצרים חילקו בונבוניירות מצופות בנייר כסף שנשא את תווי פניו.
גם בישראל יש סיבה טובה לדאגה. שנה אחרי הקמתו, הלהבות שמבעיר דאעש ברחבי המזה"ת מתחילות ללחך גם את שולי גבולותיה של ישראל. זה קורה בגולן הסורי מצפון, ובסיני מדרום. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול היה להיות אתמול ברור יותר. "הטרור מתדפק על גבולותינו", אמר במהלך ביקור ביקור בבית החולים הדסה עין כרם, שם מחלימה החיילת הפצועה מהפיגוע בקבר רחל. "דאעש", הכריז נתניהו, "הוא לא רק אל מול גולן. אלא גם במצרים, אל מול רפיח, כלומר מול גבולותינו".
האמירה הזו של ראש הממשלה משקפת אולי סוג של התפכחות אל מול היוהרה באמירתו שבוע שעבר בעקבות הלינץ' של תושבי הגולן הדרוזים בפצועים מהלחימה בסוריה, לפיה "לא ניתן לאנרכיה סביבנו לזלוג לתוכינו". עתה הוא כנראה מבין - היא כבר זולגת.
במוצאי שבת הופץ בירושלים כרוז של דאעש, שקורא לסלק את הנוצרים משכונותיה של ירושלים עד סוף חודש הרמאדן. הוותיקן בינתיים שותק. וכך גם ראשי הכנסיות בירושלים. אולי הם צודקים, בניסיון לא לתת לכרוז הזה משמעות יותר ממה שיש בו.
אם יש אצבע מאשימה, היא צריכה להיות מופנית בראש ובראשונה לראשי מדינות האיחוד האירופי, שבסיוע הנשיא אובמה פתחו לפני ארבע שנים במבצע להפלתו של שליט לוב, מועמר קדאפי. כל זאת, מבלי שיהיה לקואליציה הזו ידע ותובנות מספקים דיים כדי לבצע מהלך כזה באופן אחראי.
את התוצאות סופגים מאז רבים בכל האזור, והן ימשיכו להכות במשך שנים רבות קדימה. מאז המבצע, מצרים - שחולקת גבול ארוך עם לוב, הפכה לזירת טרור. בד בבד, נשק מלוב וממדינות אפריקה ממשיך לזרום כל העת למצרים וממנה לסיני.
כך הצליחו ראשי האיחוד האירופי, בחוסר שיקול דעת, ליצור רצף של טרור - מטריפולי בירת לוב ועד עזה ורפיח. הם כל כך הצליחו, עד שחמאס מתחילה להיראות כברירת מחדל שפויה מול דאעש שנוגס בה בתוך עזה. ולמרות שבשורה התחתונה מדובר בארגונים מאותו "מדרסה" איסלאמית קיצונית, האפשרות שנותרה עבור הגורמים המעוניינים בהרגעת האזור היא לתווך בין ישראל לחמאס, לפני שעזה תתפוצץ גם היא.
אקו"ם