קצינים בקבע הגשימו חלום וסיימו קורס טיס
כשהם כבר כמעט מסיימים את שירותם הצבאי על קרקע יציבה, החליטו סרן א', סגן ע' וסגן י' להתחיל את הקורס היוקרתי. אתמול הם סיימו את הקורס בחצרים
צעירים רבים חולמים להגיע ביום מן הימים למגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים, ולהיות בין עשרות יחידי הסגולה שמסיימים את קורס הטיס היוקרתי. בין מסיימי הקורס אתמול היו גם שלוש בוגרות, אחת מהן צעירה דתייה תושבת ירושלים, שסיימה את הקורס ותשמש נווטת קרב.• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
שלושה טייסים חדשים שהגשימו אתמול את החלום עשו זאת לאחר שכבר שירתו בתפקידים אחרים בצבא. על פי הנתונים שמסר צה"ל, מבין בוגרי הקורס היוקרתי ישנם כ-22 אחוזים שקודם לכן ביצעו תפקידים אחרים בצבא. השלושה סיימו את הקורס כקציני תובלה. הם קצינים ותיקים והיו יכולים כבר להיות אזרחים, אחרי הטיול במזרח ועמוק בלימודים האקדמיים.

מהקבע לקורס טייס
צילום: דובר צה''ל

המסיימים הטריים והנרגשים במסדר הכנפיים
צילום: יהודה פרץ
סגן ע', שהיה מפקד צוות בגדוד 'שחף' בחיל האיסוף הקרבי, סיפר כי "התגייסתי כבר ב-2009 לקורס טיס, והפסקתי את השתתפותי בו". אחרי שפיקד על טירונים ולוחמים עתיד היה ע' להתמנות לסגן מפקד פלוגה, אך במקום בחר לטוס בשמיים. "כשעזבתי את קורס הטיס אמרו לי שאפשר לחזור אחרי שנה וחצי פעם נוספת, ואז כבר רציתי לעבור ל'ירוקים' בגלל הרצון לחנך לוחמים. בהמשך רציתי לנסות שוב את קורס הטיס, וכך גם להתפתח".
ע', שכבר שירת חצי שנה בקבע, אמור היה לסיים את שירותו תוך חודשים ספורים, אבל אז בחר לעבור לקורס טיס. "נהניתי מאוד מהתפקיד שלי, אבל החלטתי לחזור לקורס ולוותר על התפקיד של סגן מפקד פלוגה. אני שלם מאוד עם ההחלטה הזו".
מתפקיד קרבי שבו ע' שירת אחרי שכבר חווה את קורס הטיס, הוא עשה פניית פרסה ומפיקוד על עשרים לוחמים - שמהם שישה היו אתמול בקהל - הוא היה צריך להתחיל לדאוג בעיקר להישגים האישיים שלו. "הרגשתי שהייתה לי נחיתה רכה יחסית לעולם הזה, אבל יש שוני די גדול בין פיקוד על צוות ובין טיסה. התחלתי בקורס עם זמנים, תחקירים וביקורת עצמית, וזה נתן לי ערך מוסף".
סרן א', המבוגר מבין מסיימי הקורס, שימש קצין שלישות בפיקוד צפון. "הסיפור שלי די פשוט. רק בגלל פרופיל לא הצלחתי להגיע לקורס טיס", הוא אמר. "לקראת סוף השירות והכניסה לקבע הצלחתי לשפר את הפרופיל שלי ולהגיש את הבקשה להתחיל בקורס". חודש לפני מועד השחרור הצליח א' לעבור את הגיבוש ונכנס לקורס.
במחזור הקודם הוא היה אמור לסיים את הקורס כטייס קרב, אך לקראת סיום הועבר למגמת תובלה ונדרש לעבור הכשרה של חצי שנה נוספת. "יש לי תחושה קלה של פספוס, שהגעתי ממש לקראת הסוף ועברתי מסלול, אבל הדבר העיקרי היה לסיים את הקורס. רוב הבוגרים הם לא טייסי קרב, ולהיות טייס זה כבר הישג מבחינתי".
סגן י', השלישי בחבורה, חלם בצעירותו להיות טייס, ובשירותו הצבאי היה קרוב מאוד למסלולי ההמראה בתפקידו כפקח טיסה בבסיס חצרים. לפני הגיוס הוא לא הצליח להגיע לקורס היוקרתי, ובמהלך השירות צלח את המיונים. "ראיתי אותם יום-יום כחלק מהעבודה, וזה עורר בי משהו וגרם לי לרצות יותר", סיפר י'. כאשר אמר להוריו, לאחיו ולחברתו שהוא מתכוון לעבור לקורס ולהאריך את שירותו הוא זכה לפרגון על ההחלטה, ובשל העובדה כי מרבית חבריו מאריכים את שירותם הצבאי הוא לא הרגיש חריג בנוף. "זו רק תחילת הדרך, והשירות המבצעי שלי עוד ארוך ומלא, אבל הסיום של הקורס זה סיפוק. בשבילי זה גם סימון דרך קטן ומשמעותי".
פער הגילאים, לדברי סרן א' (25), מורגש בעיקר בשנה הראשונה לקורס. הוא וחבריו שהגיעו מהשירות הצבאי נפגשו עם צעירים שסיימו שבועות קודם לכן את הבגרויות והתיכון. "החבר'ה מתבגרים יחסית מהר במהלך הקורס. החבורה הזו הולכת ומתגבשת, ומ-300 איש שמתחילים את הקורס זה הופך למספר קטן יותר והפערים מצטמצמים. עכשיו אני כבר לא מרגיש הבדל".
א' וחבריו היו "זקני השבט", וקיוו לקבל בטירונות יחס קצת אחר. "הייתה הבנה שאנחנו באים ממקום שונה. עם זאת, עיקר החשש שלי היה רצוני לעבור את השלבים הראשונים, כי על פי הסטטיסטיקות רוב הסיכויים הם שאחרי חודשיים אתה מודח. לאט-לאט אתה מבין שאתה הולך עד הסוף".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg