ראש לשכת עו"ד: בג"ץ לא צריך לעסוק בפוליטיקה

עו"ד אפי נוה פורס את השקפתו בסוגיות החוקתיות הבוערות ומבטיח להיות חבר קרוב של שרת המשפטים. "אני אעזור לשקד להצליח"

מאז ההישג הגורף וחסר התקדים בבחירות ללשכת עורכי הדין חלפו יומיים, ועורך הדין אפי נווה התקשה אתמול להסתיר את העלבון שגרם לו הקמפיין של 'אם תרצו', שהדגיש את שיתוף הפעולה שלו עם עורכי דין ערבים. "עשו לי רצח אופי. 'אם תרצו' צריכים לבקש ממני סליחה", הוא אמר.

עוד כותרות ב-nrg:
- שיבושים בלימודים במרכז: "נגיע גם להשבתה ארצית"
- אלפים ליוו את דני גונן: "רצית לעזור ונרצחת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הפעילים הצעירים של 'אם תרצו' אולי לא מבינים הרבה ביחסי הכוחות בלשכת עורכי הדין, אבל יודעים היטב את עבודת השטח. בשבועות האחרונים הם הפעילו מערך טלמרקטינג משוכלל שנועד לשכנע את עורכי הדין בישראל לא להצביע לראשות הלשכה לנוה. אפילו אשתו של נוה קיבלה טלפון מפעיל שניסה לשכנע אותה שבחירה בבעלה תהיה אסון למדינה.

''חשוב לי שהציבור ידע מהם הערכים שלי ומהי העשייה שאני מביא ללשכה'', נווה צילום: אבישג שאר ישוב

הקמפיין של 'אם תרצו', יחד עם קמפיין מקביל של ח"כ בצלאל סמוטריץ', נחל תבוסה מוחצת. נוה זכה בראשות הלשכה ברוב חסר תקדים של 65 אחוזים, וגם כל ראשי המחוזות שנבחרו הם מועמדים מטעמו. יחד עם זאת, 'אם תרצו' הצליחו ככל הנראה לגרום נזק משמעותי לסיעה הדתית-לאומית של יצחק נטוביץ. האפקט המצנן עשה את שלו, אחוזי ההצבעה במגזר היו נמוכים במיוחד והסיעה שציפתה לארבעה מושבים במועצה הארצית תיאלץ להסתפק בשניים. השניים יהפכו לשלושה ואולי יותר לאחר שנוה יממש את התחייבותו לאפרת רוזנבלט, חברה בוועדה לבחירת דיינים, וימנה אותה מטעמו למועצה. גם כעת נוה לא מתכוון להפנות עורף לשותפיו מהציונות הדתית.

שעות ספורות אחרי פרסום התוצאות, ההחלטה התקשורתית הראשונה של יושב ראש לשכת עורכי הדין הנבחר היא להעניק את ריאיון הניצחון שלו דווקא ל'מקור ראשון'. "חשוב לי שהציבור ידע מהם הערכים שלי ומהי העשייה שאני מביא ללשכה", אמר נוה. "כשהגעתי ללשכה, עורכי הדין הדתיים והחרדים כמעט לא היו פעילים פה, הפריפריה הוזנחה והיא תפקדה כמועדון סגור של מדינת תל-אביב. פתחתי לשכת קשר בשומרון ובבני-ברק, והבאתי לעורכי הדין את השופטים והמומחים הכי בכירים להרצאות ולהשתלמויות אצלם בבית. עורכות דין אמהות, שבעבר נאלצו למצוא סידור לילדים בשביל לנסוע להשתלמות, מקבלות היום הכול בבית. במחוז כולו יש 42 לשכות כאלו".

נוה, בן להורים מסורתיים ילידי עיראק, התחיל את שירותו הצבאי בפלוגת הסיור של חיל השריון, ועבר לממר"ם אחרי שנפצע בתאונת דרכים. הוא נשוי לחני, אב לארבע בנות ומתגורר ברמת-השרון. המשפחה שומרת כשרות, אשתו של נוה החלה לשמור שבת לאחר פטירת אביה ובני הזוג אף כותבים ספר תורה לזכרו.

יושב ראש הלשכה הוסמך למשפטים בשנת 1995 באוניברסיטת תל-אביב, ועומד בראש פירמת 'אטיאס נוה', המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין ומעסיקה 22 עורכי דין. "עם כל העומס בתפקיד שלי אני מופיע פעמיים בשבוע בבית משפט. הליטיגציה היא ריגוש עצום, הדריכות הזו, משחק המוחות מול עד, החקירה הנגדית, הידיעה שאין מקצה שיפורים - בעיניי זוהי המהות והליבה של המקצוע".

יש הבדל בחוויה של ייצוג חברת ביטוח שמגלגלת הון עתק ובין ייצוג של אזרח קטן שעומד מול המערכת?
"לא תמיד חברות הביטוח הן הצד החזק במשוואה. לרוב הן סובלות מנחיתות כי השופטים מניחים שהמבוטח הוא הצד החלש. אבל למרבה הצער יש הרבה חוסר יושר של מבוטחים. לא פעם אחרי פריצה לדירה מבוטח תובע ערך של 30-40 פריטים כשבפועל נגנבו לו רק עשרה".

לחזק את המשילות

התמיכה של נוה בנציגי הציונות הדתית הייתה מעל ומעבר לכוחם היחסי. במהלך הקדנציה שלו כיושב ראש מחוז תל-אביב הוא דחף קדימה את פעילות ועדת המשפט העברי, מימן כנסים ופרסומים בנושא ומינה מתיישבת לוועדה לבחירת דיינים. גם היקף הפעילות הכללי שלו בתחום ההשתלמויות ושיפור רמת המקצוע מרשים בכל קנה מידה. אבל מבחינת האזרח שאיננו משפטן, מה שמעניין בכל הסיפור הזה הוא הוועדה לבחירת שופטים, ושם היו בקדנציה הקודמת שני נציגי שמאל, חאלד זועבי ורחל בן-ארי.

בקדנציה הנוכחית בן-ארי התחלפה באילנה סקר, שעליה אנחנו לא יודעים הרבה.
"זו הנקודה הכי חשובה שצריכה הסבר. יכולתי לפעול כמו דורון ברזילי (ראש לשכת עורכי הדין היוצא - י"י), ללכת עם הראש בקיר ולא לבנות קואליציה. התוצאה הייתה אפס תוצאות ולשכה משותקת. חשוב לזכור שהלשכה כוללת את כל המגזרים, וזה לגיטימי - כי כולם רוצים להתפרנס ולהתקדם. מה לעשות, בסיבוב הקודם לא היו כמעט נציגים דתיים וחרדים, ובשביל לבנות קואליציה מתפקדת נוצר צורך הכרחי להגיע להסכמות עם הסיעות בלשכה. הסיכום היה שאני מקבל מועמד, ויורי גיא-רון מקבל מועמד.

''רואים עין בעין''. השרה שקד צילום: אבישג שאר ישוב

"אילנה סקר היא עורכת דין מעולה בתחום הנזיקין, משכמה ומעלה, חברה קרובה, והיא מתואמת איתי לגמרי. את מי ברזילי רצה להכניס? את דליה רבין. מאימתי רבין הפכה לנציגת הימין? אי אפשר לשבת על הגדר ולא להצביע ואחרי כן לבוא בטענות על התוצאות. החוכמה שלי היא לשתף פעולה ולהוציא את המרב האפשרי ממה שמרחב התמרון הפוליטי מאפשר לי".

אילנה סקר תשתף פעולה עם שרת המשפטים איילת שקד?
"בוודאי. יתרה מכך, אני מתכוון להיות חבר קרוב של שרת המשפטים. אני אעזור לה להצליח, ואני תומך בשיתוף פעולה שבעזרתו כולנו נקדם את המקצוע. גם אם יהיו לי חילוקי דעות מקומיים, השיח ייעשה בנועם ובהסכמה. גם עם יושב ראש ועדת חוקה ניסן סלומינסקי אני בקשר מעולה. אנו רואים את הדברים עין בעין".

מהי עמדתך בנוגע לחוק לשינוי מבנה הלשכה שהיא העבירה בוועדת השרים השבוע?
"בחלק מהדברים אני מסכים איתה, ובחלק לא. גם שקד לא רוצה להנציח את מדינת תל-אביב, ולכן ביטול המחוזות ושיתוק הפריפריה הוא לא רעיון נכון. אני גם לא רוצה שראש הלשכה ימנה את ראשי המחוזות ויהפוך למשהו שבין ולדימיר פוטין לרג'פ טאיפ ארדואן. את המשילות שהיא רוצה לחזק אפשר לבנות בדרכים אחרות. בנוגע לקיצוץ דמי החבר – קיצוץ נרחב יפגע קשות בפעילות שלנו בפריפריה. לי יש תוכנית לקיצוץ של 10 אחוזים בכל שנה: מיליונים הולכים על ועדות המשמעת, וברגע שתובע ישלם אגרה הנטל הזה ירד. אירועי התרבות ההמוניים שהוזכרו בתקשורת לא עולים לי בכלל כסף. כוח הקנייה האדיר שלנו מאפשר לי להוזיל עלויות, זה הכול. הכול פתיר, ובכל סוגיה אגיע להסכמות עם השרה".

מה דעתך על שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים דרך הוספת נציגי ציבור?
"אני מתנגד לכך, ואסביר מדוע זה גם לא אינטרס של הימין. היום יש שלושה שופטי בית המשפט העליון וארבעה חברי כנסת וחברי לשכה שמהווים לשון מאזניים. לא נכון לדלל אותם. צריך לזכור שהפוליטיקה היא גלגל ענק שבו אתה אף פעם לא יודע מתי אתה למטה ומתי למעלה. כל מי שתומך בהגברת המעורבות הפוליטית צריך לחשוב גם על היום שהוא לא ישב בשלטון, ואנחנו רוצים שהשופטים ייבחרו לפי הכישורים, המקצועיות והמזג השיפוטי שלהם. כשאני בודק שופט, אני לא רואה בכלל את השיוך הדתי או העדתי שלו".

ובכל זאת, הערכאות העליונות עוסקות בנושאים חוקתיים ובסכסוכים שמשסעים את החברה הישראלית, ולשאלה אם למועמד יש תפיסת עולם שמרנית או ליברלית קיצונית יש משמעות.
"בכל הנושאים הללו העמדה שלי היא שמרנית. מאוד לא אהבתי את הגישה של הנשיא לשעבר אהרן ברק, שקבע שהכול שפיט. אני לא חושב שבג"ץ צריך להכריע בשאלה אם תהיה התנתקות או לא, או מה יהיה התוואי של הגדר. אלו שאלות של מדיניות פוליטית שמסורים לכנסת ולממשלה, ובג"ץ לא צריך לעסוק בפוליטיקה. אני תומך בשמרנות שאפיינה את כהונתו של אשר גרוניס, שלשמחתי גם מרים נאור הולכת בעקבותיו בנושא. כיום, אחרי שבית המשפט עבר תהליך של ריסון, לא צריך להיות עימות בינו לבין הכנסת".

ביטול חוק המסתננים פעם אחרי פעם על ידי בית המשפט הוא ביטוי לריסון בעיניך?
"אני פחות רואה בהם פליטים ויותר מהגרי עבודה שמחפשים עבודה. העמדה שלי ברורה: כמו שאני לא יכול להגר סתם כך לארה"ב ולהתחיל לעבוד שם, אלא צריך לעבור תהליך לא פשוט של אשרור, כך צריכה להיות מדיניות הגירה מסודרת שתבלום את ההסתננות. צריך לבלום את התפתחות התופעה הזו של השכונות בדרום תל-אביב. מצד שני ישנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואם מחזיקים אדם בתנאים לא נאותים, נכון שבית המשפט יתערב. בסוף צריך לזכור שלא מדובר באויבים אלא באנשים מסכנים שמחפשים פרנסה".

מה תהיה הבשורה שלך עבור עורך הדין מהשורה?
"עורכי הדין יראו שינוי בכל תחום, גם במקצועי וגם בכלכלי, אני הולך להקים גוף צרכני גדול וחזק. אם 'חבר' נותן לאנשי כוחות הביטחון 20 אחוז הנחה ברכישת רכב או דירה ו-50 אחוז הנחה בביטוח רכב, אין סיבה שעורכי הדין לא יקבלו את זה. כך גם בחבילות נופש ובקניות. הם יראו שדמי החבר שלם חוזרים אליהם פעמיים ושלוש בהטבות. אבל גם בתחום הלאומי נראה שינוי - הלשכה תהיה מעורבת בפעילות משפטית להגנת ישראל נגד ארגוני החרם. בסוגיות לאומיות כאלו חשוב שנשמיע את הקול".