דגל אדום לאו"ם
הארגון שהיה אמור להיות אמון על המוסר הבינלאומי מתעלל בישראל ביחס הפוך לשתיקה אל מול זוועות אחרות בעולם. מוכרחים להיאבק בו, ולחשוף אותו ברבים במערומיו
קשה מאוד לא להיתקל בסרטוני הזוועה הנלווים ל'אביב הערבי': עריפות ראשים, שרפת אנשים חיים, אונס, מכירת ילדות ונשים וכל זוועה אפשרית נוספת אחרת. אין מדובר בשמועות, אלא בתיעוד שאינו משאיר מקום לדמיון - זהו רצח עם שהפיק עד כה כרבע מיליון הרוגים וכ-15 מיליון פליטים.
בשדה הקרב המוסלמי אין נהנים מכבוד האדם. ערכי תרבות ארכיאולוגיים נעלים וכל סממן מודרני, הומני או תרבותי נעלמו לטובת החרב והחושך, שחזרו היישר מהמאה השביעית. יחד עם פסטיבל המוות המוסלמי ירדו אלי קבר גם המוסר הבינלאומי, ואיתו גם החוק הבינלאומי, שכן הוא נוסד בדיוק למצבים כאלו, כלקח ממלחמות העולם.
איש אינו תובע מאף מוסלמי במזרח התיכון לקיים את האמנות הבינלאומיות. האו"ם ומזכירו הכללי אדישים, "משפחת העמים" מושכת בכתפיה ואינה מתעניינת בנעשה כאן. אין התערבות צבאית, האו"ם לא מזדעק לנוכח הטרגדיות ואינו מגייס כסף לשיקום הפליטים. זמרים מכל העולם אינם חוברים לשיר משותף לצורך גיוס כספים או במטרה לעורר סימפטיה, ולו באופן סמלי.
פשיטת הרגל המוסרית הזו מתגברת באמצעות הצביעות הבלתי נתפסת הבאה לידי ביטוי בניגוד שבין האדישות המוחלטת הזו לבין התעללות בישראל: "משפחת העמים", ממשל אובמה, אירופה, האו"ם - כולם במידה כזו או אחרת מנפחים באופן מלאכותי וזדוני את הסוגיה הפלשתינית, ומתנפלים על ישראל, שמעשיה והתנהלות צבאה - אפילו כלפי הגרועים והרצחניים שבאויביה - יכולים לשמש מופת להתנהגות מוסרית, רחבת לב ומתחשבת.
חלק משמעותי מהגינויים באו"ם נשמעים נגד ישראל. בין 2009-2014 קיבל אונסק"ו - ארגון התרבות של האו"ם - 46 החלטות נגד ישראל, וזאת לעומת אחת נגד סוריה, איראן, סודן וצפון-קוריאה. לפי אונסק"ו קבר רחל ומערת המכפלה הם מסגדים, ולפני שנה וחצי בוטלה שם תערוכה על הקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל כדי "למנוע עימות ופוליטיזציה" - וזאת כאשר בעצרת הכללית צוינה "שנת ההזדהות עם העם הפלשתיני". 80 אחוזים מגינויי האו"ם מ-2010 על הפרת זכויות אדם הוקדשו לישראל, כמו גם חצי מכל החלטות האו"ם בכלל.
55 אחוזים מחברות מועצת זכויות האדם של האו"ם הן מוסלמיות, ורובן הגדול אינן דמוקרטיות. להלן דוגמה קטנה של חלק מהאנשים המובילים אותה: ריצ'רד פאלק, אוהד חמאס שהאשים את ארה"ב ב"קונספירציה של ה-11 בספטמבר"; חלימה וורזזי ממרוקו, שהגנה על השימוש של סדאם חוסיין בגז רעיל; וכן גם יאן זיגלר משווייץ, יוזם "פרס קדאפי לזכויות אדם". המועצה גינתה את חיסול בן-לאדן, והאשימה את ישראל במכירת איבריהם של פלשתינים ש"רצחה".
ישראל אף מעולם לא התקבלה כחברה במועצת הביטחון של האו"ם, וזאת לעומת מדינות "נאורות" כגון סוריה ולוב, שנציגיה היו נשיאי מועצת הביטחון והעצרת הכללית. ועידות דרבן להחרמת ישראל התכנסו בחסות האו"ם, וכוחותיו במזרח התיכון נתפסו לא פעם בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור. מדובר בארגון מושחת, ולא רק שאיבד את ההבחנה בין טוב לרע אלא שהוא אף התגלמות הרוע. הארגון שהיה אמור לשמש פתרון הפך לבעיה - לישראל ולאנושות.
כל עוד ישראל נהנתה מגיבוי הווטו האמריקני, באווילותה היא שתקה על כך שהפכה לשק החבטות של הארגון הבינלאומי. אלא שכעת מכהן בבית הלבן נשיא אמריקני פרו-מוסלמי, האיש שהבעיר את המזרח התיכון, סמל ההתמוטטות המוסרית האמריקנית. הוא חובר לרוב האנטישמי האוטומטי באו"ם, ומשתמש בווטו ככלי סחטני נגד ישראל לצורך חיסולה ההדרגתי באמצעות כפיית נסיגה לגבולות שאינם ניתנים להגנה, ובהמשך לשלילת יכולותיה הגרעיניות.
לפיכך על ישראל מוטל לעשות הכול להרס הארגון הזה. יש להשקיע כסף רב בקמפיין שיעורר נגד האו"ם את דעת הקהל, וזאת על ידי הצגתו במערומיו. צריך להפעיל גופי חקירה לגילוי שחיתויות אנשיו, ולחשוף הכול על אודותיו - ובייחוד בארה"ב, המממנת הגדולה של הפארסה הזו.
ישראל חייבת לסמן בגלוי קו אדום של שורת דרישות לתיקון התנהגות האו"ם כלפיה, ולאחר שאלו לא ימולאו לעזוב את הארגון ואת גופיו השונים, וכך ליצור סדק ראשון בלגיטימציה שלו. במקביל יש לגייס את בתי הנבחרים האמריקניים לסילוקו מארה"ב ולעצירת תקציביו, כפי שכבר קרה לאונסק"ו, דבר שכבר מפריע לפעילותו.
ללא ארגון שהחלטותיו מחייבות את כל המדינות, יהיה זה בלתי אפשרי ליצור חרם הרמטי על ישראל. זהו הרגע האחרון לנסות לעשות כן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם