מחאת המכנסיים: להתפשט בשם הפמיניזם
כמה תמימות יכולות להיות נערות בנות 16 כשהן דורשות לאפשר להן ללכת בשורטס, ומחליפות את עריצותה של מנהלת בית הספר בעריצותו של צו האופנה. מחאת המכנסיים היא לא יותר ממניפולציה פמיניסטית, שמשדלת נערות לחשוף את גופן בחסות הליברליות והשוויון
בחולצה אדומה ושתי צמות, עמדה תלמידה יחידה ותמה. עמדה ושאלה, למה? למה אסור לי ללכת עם מכנסיים קצרים ואופיר מכיתה ח' 2 יכול להסתובב חופשי עם תלתלים ברגליים?כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
וכל החברות, וכל הידידים, עמדו מחוצ'קנים ולא מצאו תשובה, עד שבאה פמיניסטית עם שלושה שמות משפחה וצעקה "חברותים, זאת החפצה! בואו נשלח מכתב זועם לבנט ונרים קול מחאה!".
חיש מהר הצטופפו כולם לסלפי קבוצתי, שרבבו שפתיים באופן לא מיני בכלל, ואחר כך רצו מהר-מהר לבדוק בוויקיפדיה מה זאת החפצה.
כמה תמימות יכולות להיות נערות בנות 16 כשהן דורשות משר החינוך בשם הליברליות והשוויון לאפשר להן ללכת בשורטס, ולמעשה מחליפות את עריצותה של מנהלת בית הספר בעריצותו של צו האופנה. הרי אין שקר גדול מזה - אותה פיסת בד שתשחרר אותן היא גם פיסת הבד שתחפיץ אותן.
סורו לרחוב ישראלי טיפוסי. בדקו מהו קוד הלבוש המקובל במרחב שבו אין כללים. כמעט תמיד הבנות יחשפו יותר. דפדפו בקטלוגים של חברות האופנה ובררו האם אכן מתקיים בהם שוויון מגדרי. תגלו שם את השוביניזם בהתגלמותו.
אבל כדרכן של חלק מהפמיניסטיות בקודש, הן לא יניחו למפגן חשיפת רגליים של נערות תיכון לחלוף מעל דפי הפיד מבלי שינצלו אותו לצורך הפעלה חוזרת של מכבש המסרים המסורתי. "איך אני מתלבשת? לא עניינך". "זה שאני מסתובבת עם מחשוף באורך הרגליים של סתיו סטרשקו לא אומר שמותר לאנוס אותי". והכי חמוד: "במקום להסתכל איך הבנות מתלבשות, למדו את הבנים שיעורי מגדר".
כן, בואו בנות, הבה נרמה את עצמנו. בואו נספר לילדות בנות 16 שיש להן זכות פמיניסטית בסיסית להתהלך ברחוב כפרוצות בתוך כלוב זכוכית. בואו נמכור להן שאם הן רק יתמידו בכך מספיק, נגיע בסוף לעולם דמיוני שבו שורר ואקום מיני, חף מערסים ששורקים ברחובות, וכולם מחונכים ובעלי תודעה מגדרית מפותחת, ואף גבר לא ניגש לבחורה לשאול אם אבא שלה גנן אלא אם כן היא שולחת לו הסכמה מראש ובכתב. ביום שבו תגיעו להישג הזה - תספרו לי. עד אז, כל עוד יש בעולם אנשים עם יצרים, עדיף להתלבש. זה לא מבטיח חסינות מלאה מאונס, אבל זה כן מדלל את כמות ההצקות ומעביר מסר של דיסטנס. ממליצה לכל בחורה לבדוק את זה על עצמה ברחוב.
הכרתי פעם פמיניסטית חילונית אמיתית. היא לא צעדה במצעדי שרמוטות ולא הרימה חולצה באוטובוס כדי לעצבן חרדים. בארון שלה היו רק מכנסי ג'ינס ארוכים וטוניקות עד הברך ולעולם לא מחשופים או גופיות. וכמו שהיא התנגדה נחרצות לאפליה בין גברים לנשים, כך היא סלדה מצורך הבלתי מוסבר של נשים להתערטל בפומבי במסווה של אג'נדה פמיניסטית.
אז למה כל כך קשה לחלק מהפמיניסטיות החילוניות להזדהות עם קוד לבוש צנוע? משום שיש פרדוקס ערכי שמלווה אותן, והוא שב ועולה בכל פעם שצריך לבחור בין העמדה הליברלית לעמדה השמרנית. ברוב המקרים הן יעדיפו להתמקם בצד שנתפס כליברלי, גם אם יש בעמדה השמרנית היגיון לא מבוטל. הן יתמכו בבנות שבוחרות להתלבש באופן פרובוקטיבי למרות שהוא מחפיץ אותן, הן יפגינו בעד הפלות למרות שנשים רבות מבצעות אותן בגלל לחץ מצד בני זוגן, הן יעריצו נשות קריירה רווקות ומוצלחות ויתעלמו מכך שחלקן מחליפות את השעבוד לבית בשעבוד לקפיטליזם.
אבל מה קורה באירוע כמו רעש האדמה בנפאל, כאשר מצד אחד עומדים ידידיהן ההומוסקסואלים ובצד השני פונדקאיות מנוצלות? שתיקה רועמת. מרצ והארגונים הפמיניסטיים מתקשים לירות בתוך הנגמ"ש הליברלי, משום שהם חוששים להתמקם בצד השמרני. הוא מזוהה אצלם עם קנאות דתית, עם דוסיות נוקשה ורעיונות לא מאוד מתקדמים.
אבל מה לעשות שלפעמים דווקא השמרנות מוכיחה את עצמה. ובזמן שהישיבות והאולפנות מצליחות באמצעות ההלכה להחיל קוד לבוש סביר במוסדות החינוך שלהם, המוסדות החילוניים עומדים נבוכים מול התלמידים, משום שאין באמתחתם שום מערכת כללים מחייבת שדרכה ניתן לגבש קוד שכזה מבלי שיהיו עליו מחאות וויכוחים. אין את המישהו שיגיד "עד כאן מותר", כי כל ה"עד כאן" נתפס כחשוך ופרימיטיבי.
ביום שהחילונים יבינו שצניעות היא לא רק עסק לדתיות; ביום שהפמיניסטיות ירכזו את המאבקים שלהן ברשתות האופנה וילמדו את בנותיהן שאפשר להסתובב ברחוב כשגופך מכוסה ועדיין להיות מגניבה ופתוחה וליברלית; ביום שבו נשמע תלמידות תיכון שלא מבקשות משר החינוך לבוא לבית הספר בשורטס וכפכפים, אלא דורשות ממנו להחיל על כל תלמידי ישראל תלבושת שתגרום להם לכבד טיפה יותר את המקום שבו הם לומדים - נדע שמשהו באמת השתנה, ושלא נפלנו על עוד מניפולציה כאילו-פמיניסטית שמשדלת נערות לחשוף את גופן בחסות האידיאולוגיה הכי מתקדמת שיש.