ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

מנכ"ל הליגה נגד השמצה: אסור לחכות לעוד אסון

אחרי 50 שנות מאבק באנטישמיות, מנכ"ל 'הליגה נגד השמצה' מזהיר מהתגברות תנועות החרם נגד ישראל, חולק על התנהלות אובמה, אבל משוכנע: נשיא ארה"ב הוא המגן הגדול ביותר של ישראל בעולם

הרבה מאוד אנשים שחיים את המאבק באנטישמיות היו השבוע בישראל, לרגל הפורום הבינלאומי לתיאום המאבק באנטישמיות שהתקיים בבנייני האומה בירושלים. מאות מומחים, חוקרים ואנשי אקדמיה מהעולם התקבצו בכנס של משרד החוץ הישראלי, ודנו במצב האנטישמיות בכל מדינה ובדרכים להילחם בה. ללא ספק, הבכיר והמוכר מכולם הוא מי שעוסק כחלק משגרת יומו באנטישמיות - אברהם (אייב) פוקסמן (75), מנהל הליגה נגד השמצה, שפועל נגד אנטישמיות כבר 50 שנה. הוא אחד היהודים המוכרים ביותר בארה"ב, שנלחם בכוכבי קולנוע כמו מל גיבסון, ובמקביל שומר על יחסים קרובים עם נשיא ארה“ב אובמה, ועם ראש הממשלה נתניהו.

עוד כותרות ב-nrg:
- איראן ניסתה לרכוש חומרים רגישים, צ'כיה עצרה אותה
- הצמיד סכין לצוואר בתו: "אכרות לה את הראש"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו 

גילו וניסיונו של פוקסמןמאפשרים לו, בניגוד לרבים מעמיתיו, להתרגש פחות מכל התפתחות והתבטאות חריגה. "ברמה הבינלאומית, יש היום הרבה אנטישמיות", הוא אומר. "כל יום מתרחש אירוע אנטישמי. אם תרצה למצוא - תמצא. בוא רק נגיד שלצערי אנשים בליגה נגד השמצה לא יצטרכו לפרוש בשנים הקרובות".
 
אתה עוקב אחרי אנטישמיות כבר 50 שנה, האם 2015 היא באמת כה חריגה וחריפה?
"השנה הגענו לשיא של כל הזמנים מבחינת מספר הפיגועים באירופה, אבל חשוב להבין שהמגמה הזו בעלייה כבר הרבה שנים. זה לא קרה פתאום. ראינו את השינוי בסביבות שנת 2000, כשההחמרה באירופה החלה. אני חושב שזו השנה הגרועה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, אירעו אירועים אלימים רבים בעולם שגורמים לכך שזו ממש סכנת נפשות להיות יהודי. יהודים צריכים לפחד פתאום בגלל הדת שלהם - זו חזרה לתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

הממשלות בתחילת שנות ה־2000 הגיבו אחרת מהצורה שבה הן מגיבות כיום. אז הן התעלמו אמרו ש'אין בעיות', שאין באמת אנטישמיות. כעת, בין אם זה דיוויד קמרון, פרנסואה הולנד או אנגלה מרקל - הממשלות עומדות מול התופעה ומנסות להיאבק בה. הביקורת היא על כך שזה לא מספיק, או מאוחר מדי, ושבניגוד לרצח ב׳שארלי הבדו׳, אחרי הפיגוע בטולוז לא היו הפגנות הזדהות עם הקהילה היהודית".

לטענתו, ליהודים באירופה יש שלוש אפשרויות: להתבולל, לחבוש כיפה ולשאת בתוצאות, או לעזוב. "אלה תופעות חדשות בהיבט היהודי. זה לא היה כך בעבר. ישראל משחקת תפקיד מסוים פה, כי היא כביכול נותנת לגיטימציה לתקיפות. האנטישמים מתחילים את דרכם באנטי־ישראליות, ואז זה הופך למוטציה של אנטישמיות. כמו שראינו בקיץ האחרון באירופה, היו הפגנות אנטי־ישראליות, ואז פתאום התחילו לפגוע בבתי כנסת ובחנויות כשרות".

העיתונאי ג'פרי גולדברג, בכיר במגזין האמריקני 'אטלנטיק' כתב לאחרונה כתבה גדולה בעקבות ביקוריו בקהילות יהודית באירופה שאחרי ׳שארלי הבדו׳. הכותרת הייתה: "האם יש עתיד ליהודים באירופה?" והמסקנה - לא.
 

מה דעתך על הכתבה של גולדברג? האם זו שאלה מיותרת - הרי אירופה לא תתרוקן סתם כך מיהודים?
"זו דווקא שאלה טובה בעיניי. העובדה שצריך לשאול אותה מפחידה. המסקנה של גולדברג היא שאין עתיד ליהודי אירופה. זו דעתו והיא לגיטימית, אבל אני לא חושב שמותר לנו להגיע למסקנה הזאת. בעיניי, המחויבות שלנו - של ישראל ושל הקהילות היהודיות - היא שנעשה כל שביכולתנו לאפשר ליהודים שרוצים להמשיך לחיות באירופה לעשות זאת בביטחון, ושיהדותם לא תיפגע. אנשים לא אוהבים שאומרים להם היכן הם צריכים לגור.

"במקביל, יש הרבה מה לעשות בנושא ביטחון הקהילות ובטיחותן", מוסיף פוקסמן, "המצב באירופה כיום לא מסודר והחוקים בכל מדינה שונים. האם אתה יכול לשאת נשק? האם אפשר לאמן את השומרים בבית הכנסת? מי יממן אותם? היכן להציב את השומרים? זה בלגן, והגיע הזמן שיהיו סטנדרטים ביטחוניים כלליים, שייקבעו על ידי ישראל והקהילה היהודית, ויהיו חוצי מדינות".

לדעת פוקסמן הצבת אלפי חיילים מחוץ לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים בצרפת לא תחזיק מעמד. "בסופו של יום, צרפת לא תמשיך להציב עשרת אלפים חיילים לשמור על בתי כנסת. אבל מי יממן את השמירה לאחר מכן? יש לקחת אחריות ולוודא שכשהממשלות יפסיקו להציב במוסדות היהודיים חיילים, יישאר לפחות שומר אחד בכל מוסד, וזה לא יהיה פשוט. אסור לחכות שיקרה עוד אסון. יש להכין בשקט אסטרטגיה ליום שאחרי".

פוקסמן הוא בן יחיד. הוא נולד בפולין להלן וג'וזף פוקסמן. כשהחלו לשלוח יהודים למחנות ב־1940, השאירו אותו הוריו עם מטפלת נוצרייה. הוא הוטבל לנצרות וגדל כקתולי בווילנה שבליטא במשך ארבע שנים. לאחר המלחמה הוא שב לחזקת הוריו. המשפחה היגרה לארה“ב ב־1950, שם הפך פוקסמן לחלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית בברוקלין. הוא הצטרף לליגה נגד השמצה ב־1965 ומאז 1987 הוא עומד בראש הארגון. בקיץ הקרוב צפויה להתחיל חפיפה עם ממשיך דרכו. פוקסמן זכה באותות ובפרסים רבים, בין השאר באות אביר ליגיון הכבוד הצרפתי מטעם נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיארק - אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בצרפת.

בשנים האחרונות התבלט בכך שנלחם בשחקן ההוליוודי מל גיבסון, בעקבות הופעתו בסרט ׳הפסיון של ישו׳ ב־2004. הוא כינה את גיבסון טרם יציאת הסרט, "דיוקן של אנטישמי". עוד אמר על גיבסון: "אני חושב שהוא נגוע, מאוד נגוע, בהשקפות אנטישמיות חמורות מאוד".
 

מה דעתך על הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו לאחר הפיגועים באירופה, כי על יהודי היבשת לעלות לישראל?
"אני חושב שכל ראש ממשלה ישראלי צריך להגיד ליהודים 'תגיעו לישראל', זה חלק מלהיות ראש הממשלה של ישראל. זו ציונות. לא הופתעתי מכך שנתניהו אמר זאת, אבל זו לא תמיד הדרך הכי טובה. אל תגיד להם שהם חייבים לבוא, כי אתה ממעיט בערכם של אלה שנשארים באותה מדינה. חשוב שיבינו שאם הם רוצים, הם מוזמנים להגיע. יהודים רבים ביקרו את ראש הממשלה כי אמרו שהוא נותן להם סטירת לחי מול הממשלות שלהם. אתה לא יכול להאשים אותו שהוא רוצה להפיץ ציונות במיוחד ברגע משבר. אבל זו לא הדרך".

כמעט שכחנו איך רק לפני חודשים ספורים עסקו כלי התקשורת בישראל ובארה"ב בשאלה האם נתניהו אכן ינאם בקונגרס בנושא איראן, ולאחר מכן בשאלה האם נכון שראש ממשלה ישראלי ינאם בקונגרס, בניגוד לדעתו של נשיא ארה"ב ובשיאה של תקופת בחירות. במהלך הפולמוס הזה התבטא פוקסמן נגד קיום הנאום, למרות קרבתו לנתניהו. "הוצאנו הודעה לתקשורת על כך שהנאום בקונגרס לא מומלץ בעינינו. אני חשבתי שראש הממשלה יכול היה להגיד את מה שאמר בפורומים אחרים, כמו למשל במועצת יחסי החוץ של ארה"ב, ב־CNN, או בערוץ פוקס ניוז. הרי הוא כבר נאם בשדולת איפא״ק הפרו־ישראלית. הרגשנו שזה לא מומלץ, בעיקר כי זה הפך להיות נושא מאוד פוליטי. אבל אחרי שהוא (נתניהו, צ"ק) התעקש, העמדה שלי הייתה שהוא צריך לקבל תמיכה וסולידריות והלכתי לשמוע אותו. הנושא היה איראן, אבל כל מה שקרה מסביב תפס לצערי את תשומת הלב".

נכונה הטענה שנאום נתניהו קרע את הקהילה היהודית בארה"ב לשניים?
"זה גרם להרבה יהודים אמריקנים להתאכזב מאוד, מפני שהם הרגישו שראש הממשלה נגרר לתוך קונפליקט פוליטי. אבל לעומת זאת, בנוגע לאיראן יש תמיכה גדולה יותר בעמדתו, מאשר לזו של הנשיא אובמה. הדיון ברמה הבינלאומית היה על דאעש בתור האיום הגדול, ונתניהו הצליח להסיט את השיח לנושא איראן. זו הצלחה גדולה. השאלה היא אם שילמנו על כך מחיר. למשל, העובדה שאובמה העלה את רמת התקיפות שלו על האמינות של נתניהו. כשהנשיא אומר 'אני לא מאמין לך' או 'אני לא סומך עליך', זה רציני. לשמחתי זה מאחורינו".
  

הקשר בין ארה"ב לישראל כבר לא טוב כשהיה. נכון?
"שמע, אני נמצא בעסק הזה מספיק שנים, שמעתי כל כך הרבה סיפורים כאלה, בכל כמה שנים. אני לא בטוח שבוש האב אהב את יצחק שמיר, וברור שמנחם בגין והנשיא קרטר לא אהבו זה את זה. לא היו להם יחסים מדהימים, היו משברים. האם אובמה ונתניהו אוהבים זה את זה? אני לא חושב. אבל מה זה משנה. העובדה היא שאנחנו לא צריכים לאהוב את אובמה, והוא לא צריך לאהוב אותנו. יש אינטרס משותף בין שתי המדינות, ואין עוררין על כך".

התמיכה היהודית באובמה ירדה מאוד מאז שנושא איראן עלה לכותרות.
"נכון, גם בארץ וגם בקרב הקהילה היהודית בארה״ב, אבל תבין שגם התמיכה הכללית באובמה בארה"ב נמוכה יותר מאשר בעבר, וברור שזה משפיע גם על היהודים. אסור לשכוח שקרוב ל־80 אחוז מיהודי ארה"ב הצביעו לאובמה בבחירות האחרונות, בפעם השנייה שלו, למרות הקמפיין הרפובליקני שטען כי אובמה 'לא חבר' של ישראל. מערכת היחסים טובה, אבל אין חיבה יתרה. אנחנו תמיד רוצים שיאהבו אותנו, אבל זה לא תמיד יקרה".

ומה לגבי העובדה שאובמה חייב לקבל כיום את אישור הקונגרס כדי להתקדם עם ההסכם האיראני?
"זה לא מדויק. אפשר להסתכל על כך שלקונגרס יש יכולת פיקוח מסוימת על ההסכם, אבל האם הם יכולים למנוע אותו? ההרגשה שלי היא שזה יקרה, האמריקנים יקבלו את זה, ונתקדם משם. אגב, לסעודים ולישראלים יש אותה עמדה לגבי איראן. ראש הממשלה הישראלי עושה כל שביכולתו כדי לעורר את הנושא בעולם ולהוביל התנגדות להסכם, אבל הסעודים נקטו שיטה אחרת - הם מבינים שזה יקרה, ושואלים את ארה"ב, 'עכשיו שזה קורה, איך אתם הולכים לפצות אותנו?' אני חושב ששתי הגישות הולמות. הרי בכל דרך שהאמריקנים יפצו את הסעודים, הם יפצו גם את ישראל".

פוקסמן הוא אחד היהודים שנמצאים הכי הרבה בבית הלבן, בפגישות, בהתייעצויות ובתדרוכים. כששאלתי כמה פעמים בשנה הוא מבקר את הנשיא בבית הלבן, הוא ביקש להצניע את הפרטים המדויקים. "זה שילוב של שני דברים - כשהם מזמנים אותי, ולעתים כשאני מבקש", הוא אומר.

"אני לא מנצל זאת והם לא מנצלים זאת. הדיאלוג צריך להימשך, אף שלא תמיד מסכימים. אני לא חושב שהנשיא פועל נגד האינטרסים של ישראל. הלובי החשוב ביותר בעולם הוא נשיא ארה“ב. אנחנו למדנו זאת כמה וכמה פעמים. עד עכשיו הוא היה היחיד שעמד באו“ם ובאיחוד האירופי למען ישראל. בשנים האחרונות הוא המגן הגדול ביותר של ישראל בעולם".
 

אבל אתה לא מסכים עם עמדתו על המו״מ עם איראן.
"לא. אי אפשר לסמוך עליהם, אין בהיסטוריה שום סיבה לסמוך עליהם, זה מצב רציני מדי. אני לא חושב שזה ישיג תוצאה. עד למשא ומתן, כל מה שהאיראנים עשו בכל הקשור לאנרגיה גרעינית היה נגד החוק הבינלאומי והקונצנזוס הבינלאומי. אבל המשא ומתן הזה נתן להם 'אוקיי' בינלאומי וחוקי להמשיך בעשייתם. בעוד כעשור מהיום הם יוכלו לבנות מה שירצו. אם ישראל או רוסיה יפרו את החוק הבינלאומי, ארה“ב תבקר אותם - לא את איראן".

נושא נוסף שמטריד את מנוחתו של פוקסמן הוא ה־BDS והחרמת ישראל בקמפוסים בארה“ב. “סטודנטים שלא יודעים הרבה על ישראל רואים גדר הפרדה שנבנתה לכבוד ‘שבוע האפרטהייד׳, והחיבור בין המילה ישראל לאפרטהייד הופך להיות טבעי. באוניברסיטת סטנפורד היה המקרה הכי גרוע, כאשר בחורה בשם מולי הורוביץ שהתמודדה על מקום במועצת הסטודנטים, נאלצה להתמודד עם טענות כי היא לא תהיה אובייקטיבית בכל הנוגע לישראל מפני שהיא יהודייה. ייעצו לה למחוק פוסטים פרו־ישראליים מהפייסבוק שלה כדי שתוכל להתמודד.

מישהו היה מאמין שכדי להיבחר למועצת הסטודנטים צריך להתנתק מישראל? לצערי, היא לא היחידה. יהודים מורידים את הכיפה, או את שרשרת מגן הדוד שלהם, ואם זה מתחיל לקרות בקמפוס - זו בעיה. אני מחפש את מה שהייתי רואה פעם בקמפוסים. צעירים יהודים שלבשו חולצות טריקו עם כיתוב בעברית. לפני עשור, בקמפוסים האמריקניים היית רואה חולצות כאלה כל הזמן; היום אני כבר לא רואה אותן. מצד שני, היום ישנו פרויקט 'תגלית', ומאות אלפי סטודנטים עומדים למען ישראל ברחבי העולם, בניגוד מוחלט לעבר".

עיתון ׳הארץ׳ פרסם לא מזמן כי חניכים רבים של ׳תגלית׳ חוזרים לארה“ב כשונאי ישראל וככאלה שמצטרפים לחרם על ישראל, במקום להיות שגרירים שלה.
"זה שטויות. ל'הארץ''יש בעיה ששלדון אדלסון מצליח בהסברה. מתוך מאות אלפים אולי חמישה אחוזים יכולים להיות כאלה, זה גם הגיוני. ביג דיל. לא כולם ציונים, אבל אם אחד משלושה בוגרי ׳תגלית׳ פועל למען ישראל - זה מדהים. אני מודאג מכך שיהודים צעירים מרגישים שהם משלמים מחיר כדי להיות יהודים ופרו־ישראלים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...