הקשרים בין פישר לרות דוד - תרבות הפרוטקציה

פרשת רונאל פישר חורגת מעניינו הפרטי. היא מעמידה שוב בסימן שאלה את יכולותינו לתת אמון באנשי המשפט והצדק, אכיפת החוק ואפילו הבריאות. אבל אולי יש בכל זאת דבר שאפשר ללמוד מכך

טל רפאל | 10/5/2015 9:11
עורך דין, פרקליטה בכירה, קצין משטרה, שופטים ואפילו רופא – כל אלו חשודים כעת בפרשה המסתעפת שבמרכזה עומד רונאל פישר, שעל פי החשד קיבל שוחד ונתן שוחד תמורת סגירת תיקים במשטרה עבור לקוחותיו.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- בצל 50 שנה לכינון הקשרים: כעס בישראל על גרמניה
- מיכל צפיר: "תפרגנו לאחרים, זה מוריד במשקל"

סביר להניח שבפרשה הזו מצויים עוד גורמים שטרם שמענו עליהם וייחשפו בהמשך. זאת בעיקר בגלל אופיה המיוחד של עבירת השוחד: עבירה המתבצעת בחדרי חדרים, כך שקשה מאוד להוכיח את יסודותיה.

 
צילום: פלאש 90
עו''ד רונאל פישר צילום: פלאש 90


אבל מה שכן ניתן לומר כבר עכשיו, הוא שעל פי החשד התקיימה כאן פעילות של רשת. מערכת שלטונית מקבילה ונסתרת, שכללה בתוכה מספר רב של תפקידי אמון – עורכי דין, שופטים ושוטרים. כל אלו על פי החשד, פעלו בניגוד לאינטרס הציבורי. כל אלו הפרו באופן יומיומי את האמון הניתן בהם. כל אלו ערערו את הרקמה העדינה והשברירית של היחסים ביניהם לבין הציבור הנושא אליהם עיניים ובמקרה של חלק מהם – אף משלם את משכורתם.

בניגוד לעבירת השוחד הרגילה, המתקיימת בין שני אנשים, רשת פעילות ענפה כזו לא יכולה להתקיים בלי גורמים שלישיים המצטרפים לתמונה. בלי תיווך בשוחד.

למעשה התיווך בשוחד יכול להתקיים בשני אופנים. המישור הפשוט הוא העברת כספים מנותן שוחד למקבל שוחד על ידי צד שלישי. כך בין יתר החשדות, עולה החשד כי פישר העביר את כספם של מנהלי חברות לגורמים במשטרה בתמורה לסגירת תיקים או לקבלת מידע על חקירות המנוהלות בעניינם.
אולם התיווך בשוחד יכול להתקיים בדרך נוספת. מדובר בניצול קשריו של מקבל השוחד עם עובד ציבור על מנת שזה יפעל במשוא פנים ויקדם את עניינו.

כך לפני כמה חודשים נשמעו טענות שלפיהן הציע רונאל פישר ללקוחו עסקה לפיה רות דוד, שכיהנה אז כפרקליטת מחוז תל אביב, תפעל לקידום ענייניו בתמורת לסכום כספי שיעביר הלקוח לפישר. פישר ציין באותה שיחה כי דוד יכולה "לעשות לו טובה" בשל "יחסי החברות" בין השניים. בתיווך בשוחד מהסוג הזה, יש צורך להוכיח כי ההחלטות של עובד הציבור נתקבלו בשל מערכת היחסים המיוחדת בינו למקבל השוחד, ולא היו מתקבלות סתם כך. מטבע הדברים מדובר בעניין קשה מאוד להוכחה. כך גם בעניין של רות דוד ניתן לשער כי קשה מאוד להוכיח טענה מהסוג הזה, ועל כל פנים כיום מועלים נגדה חשדות נוספים.

"מעשה התיווך בשוחד, אינו אלא מעשה של שתדלנות או פרוטקציה בשכר", כתב בעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן, באשר לאופן השני של תיווך בשוחד. אמירה זו הוזכרה מאוחר יותר על ידי השופט דוד רוזן בפרשת "הולילנד". פרוטקציה היא קשרים אישיים עם האדם הנכון במקום הנכון, כתב רוזן. אדם המפעיל את הקשרים הללו בתמורה לשכר או לטובת הנאה שהוא מקבל הוא למעשה "מתווך לשוחד".

"דוד שלח אותי"

הסיפור העולה והנחשף לעינינו חורג בהרבה מעניינו של רונאל פישר. הוא מעמיד שוב בסימן שאלה את יכולותינו לתת אמון באנשי המשפט והצדק, אכיפת החוק ואפילו הבריאות. אבל אולי יש בכל זאת דבר שאפשר ללמוד מכך.

משום שאת הסידור שעשתה או לא עשתה רות דוד ללקוחותיו של פישר, אנחנו מכירים מחיי היומיום שלנו. בתרבות שנסמכת על קשרים וקיצור דרך ו"דוד שלח אותך", אין מה להתפלא שההרגלים הללו מתגלגלים גם למערכות עליונות יותר. יש ענפים מקצועיים שלמים במדינת ישראל שאין סיכוי להתקדם בהם ללא פרוטקציה, יש אנשים הידועים בתור אלה ש"כדאי להתחבר אליהם" ויש אנשים שמחכים לתורים רפואיים חודשים ארוכים רק כי לא זכו בקרוב המשפחה הנכון.

אולם יותר מהתופעה עצמה, קיים היחס החברתי לתופעה: מי ש"דופק" את המערכת זוכה לטפיחות על שכם. מי שיודע לבחוש בקלחת נתפס כ"אחד שיודע להסתדר בחיים". המרדף אחרי הקומבינה זוכה לתשואות הקהל.

אי אפשר להאשים את סירחונם של אנשים פרטיים בגורמים עלומים כגון ה"תרבות". אבל אולי תרבות נקייה של יושר והוקעת האנשים הסורחים, תוכל בסופו של יום להשפיע על מי שפועל בדרכים עקומות גם בדרגים הגבוהים. כאשר תרבות קבלת ההחלטות במדינה תהיה מבוססת יותר על שיקולים ענייניים ופחות על פרוטקציות וכיפוף נורמות – שוחד ככל הנראה עדיין יימסר, אבל רשת ענפה כזו של שחיתות, כפי שעולה כעת מהחשדות, יהיה קשה מאוד לפתח.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טל רפאל

עיתונאית ועורכת דין

לכל הטורים של טל רפאל

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים