ראשי » חדשות » בארץ

"בתי הספר בישראל אינם ערוכים לרעידת אדמה"

משנת 2008 חוזקו רק 12 בתי ספר מתוך 1,600 שאינם עומדים בתקן, אף שאושר לכך תקציב גדול. אבי נעים, יושב ראש ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי: "ברוב בתי הספר אין מערכות התרעה"

למעלה משני מיליון פעוטות, ילדים ובני נוער שוהים מדי יום במשך שעות ארוכות במוסדות החינוך, ואם תתרחש רעידת אדמה כמו זו שפקדה את נפאל בשבת שעברה בשעות הלימודים, סביר להניח שהיא תתפוס את הילדים לא מוכנים.

עוד כותרות ב-nrg:
• "מגיעים לכל חור": המתנדבים מישראל בשרות תושבי נפאל
• גרמניה: פצצה נמצאה בדירה של בני זוג מוסלמים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

רובם המכריע של מוסדות החינוך בישראל אינם מצוידים במערכות התרעה, ולא ערוכים להתמודדות עם רעידות אדמה. רבים נוטים לשכוח, אך מומחים קובעים כי רעידות אדמה קטלניות מתרחשות בישראל בתדירות ממוצעת של אחת לשמונים שנה. רעידת האדמה הקטלנית האחרונה התרחשה בארץ ישראל בשנת 1927, לפני 88 שנים.
 
מתוך 4,500 בתי ספר בישראל, כ-1,600 אינם עומדים בתקן 413 - התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, מכיוון שהם נבנו לפני שנת 1980, שבה נכנס התקן לתוקפו. בהחלטת ממשלה שהתקבלה משנת 2008 הוחלט להקצות תקציב רב-שנתי בסך 3.5 מיליארד שקלים למשך 25 שנים לחיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה, שנגזר משנת התקציב 2009. לחיזוקם של מוסדות החינוך הישנים שאינם עומדים בתקן הוקצו 60 מיליון שקלים בשנת 2010, 80 מיליון שקלים בשנת 2011 ו-80 מיליון שקלים נוספים בשנת 2012.

אלא שבדיקת 'nrg' מגלה כי למרות הזמן הרב שחלף מאז שהחל יישומה של החלטת הממשלה, ולמרות התקציבים שהוקצו לעניין, רובם המכריע של מוסדות החינוך המועדים טרם חוזקו. מנתונים שהגיש משרד החינוך במענה לפנייתנו עולה כי מתוך 1,600 בתי הספר הבעייתיים, רק 12 חוזקו עד היום. ארבעים בתי ספר מצויים בתהליך מתקדם לביצוע, ועוד כ-205 בתי ספר נמצאים בתהליכי תכנון. מתוך פריסת התקציב למשך 25 שנים, בין השנים 2010-2015 אושרו לרשויות המקומיות התחייבויות כספיות לטובת חיזוק בתי הספר נגד רעידות אדמה בסך 191 מיליון שקלים בלבד.

בבדיקה שערך לפני כשלוש שנים אבי נעים, ראש מועצת בית-אריה ויושב ראש ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי, הוא גילה כי כ-220 מיליון שקלים שהוקצו לחיזוק המבנים לא נוצלו. בעקבות כך פנה נעים למשרד החינוך, וביקש להפנות חלק מהמשאבים להתקנת מערכות התרעה בבתי הספר, עד אשר יבוצעו עבודות החיזוק.
"מוסדות החינוך בישראל אינם ערוכים לרעידות אדמה", קבע נעים, "רק לפני כחודשיים ערך משרד החינוך תרגיל התגוננות ארצי ודימה תרחיש של רעידות אדמה, אבל אי אפשר לתרגל פינוי של בתי ספר בגלל רעידת אדמה כשאין מערכות התרעה כמעט בשום מוסד חינוכי במדינת ישראל. התרגיל בכלל לא היה רלוונטי".

 

נעים הוסיף כי "אנחנו יודעים שמערכות התרעה מצילות חיי אדם. ראינו את זה בכל האירועים הביטחוניים האחרונים ב'צוק איתן': מי שקיבל התרעה על טילים ונכנס למרחב מוגן לא נפגע. זו המשוואה. כשמשליכים את זה על רעידות אדמה, בשביל שאף אחד לא ייפגע אנשים צריכים לצאת למרחב הפתוח. אבל אם אין מערכות התרעה - איך ידעו שצריך לצאת? אנחנו בפתחו של אסון".

על פי נתוני משרד החינוך, עד היום הותקנו כ-350 מערכות התרעה בבתי ספר ברחבי הארץ, ובכל מוסד חינוכי חדש מותקנת מראש מערכת התרעה כחלק מתוכנית הבינוי. יחד עם זאת, רק בימים אלו יוצא המשרד בקול קורא להתקנת מערכות התרעה במוסדות החינוך שנבנו לפני 1980, בהתאם לתוכנית העבודה שנקבעה בנושא. לצורך כך הוקצה תקציב של כ-20 מיליון שקלים.

"הכול מתנהל בעצלתיים", אמר נעים. "כל יום שעובר והמערכות לא מותקנות בו - זה מחדל. לא מספיק להתקין את מערכות ההתרעה רק ב-1,600 בתי הספר הישנים", הוא הוסיף, "הן הכרחיות בכל מוסדות החינוך. ביקשתי שיתקצבו את התקנתן בכל 4,500 בתי הספר, וגם באלפי גני הילדים והמעונות".

לסיכום הוא ציין: "בהערכה גסה, יש יותר ממיליון ילדים וחצי שלומדים במוסדות שאין להם מערכות התרעה, והם צריכים לסמוך על הנס". לדבריו, אי התקצוב גורם להרחבת הפערים בין רשויות חזקות לחלשות. "רשות כמו רעננה למשל יכולה להחליט שהיא מקצה תקציבים משלה להתקנת מערכות התרעה בכל מוסדות החינוך בעיר. היא לא צריכה לסמוך על משרדי הממשלה. אבל בחצור-הגלילית או בנתיבות - שאין להן כסף לזה - נאלצים להסתפק בהתקנת המערכות רק במבנים הישנים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...