המסר של מאי פאטל: לא אני זו שצריכה להתבייש
החשיפה העצמית של נשים שהוטרדו מינית ראויה להיכנס לספרי ההיסטוריה של המאבק בהטרדות מיניות. בעשותן כך, הן בוחרות באופן מודע לשלם את המחיר של אובדן כל סממן לפרטיותן
בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, החליטה מאי פאטל להיחשף באופן פומבי, ולמחות נגד "כתב אישום משפיל ועסקת טיעון מביכה", כלשונה, שנחתמה עם מפקד גדוד צבר לשעבר, סא"ל לירן חג'בי, ובה נקבע כי חג'בי, שהודה בכל הטענות נגדו, יודח מצה"ל, אך לא יועמד לדין, ועל כן לא יישא עונש פלילי על המעשים שביצע בניגוד לרצונה של פאטל.עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- הפתרון של עו"ד זילבר לחטיבה להתיישבות
- יותר משליש מבני הנוער לא יודעים מהו אוברדרפט
פרסום זה מתווסף למגמה שאליה אנו נחשפים לאחרונה, ושבה נשים שהוטרדו מינית בוחרות להיחשף באופן פומבי ברשתות החברתיות. אחד המקרים הבולטים בהקשר זה, היה חשיפתה העצמית של הסטודנטית אפרת אפי יעקב לפני כשבועיים, שהתלוננה נגד המרצה מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מריו שניידר, על הטרדה מינית.
החשיפה העצמית של נשים אלו באמצעות פוסטים פומביים הוא מעשה שראוי להיכנס לספרי ההיסטוריה של המאבק בהטרדות מיניות. בעשותן כך, בוחרות הנשים באופן מודע לשלם את המחיר של אובדן פרטיותן, אשר מתווסף למחיר הנפשי שהן משלמות כתוצאה מהטראומה שחוו.
בחברה בה נשים המתלוננות על הטרדות מיניות עדיין משלמות על כך מחירים כבדים הבאים לידי ביטוי בגינוי ולעג, חשדנות כלפי גירסתן, וסנקציות כלכליות או מקצועיות, המחיר של אובדן הפרטיות הוא אינו עניין של מה בכך. צעד זה מהווה מחאה כנגד השתקתן של הטרדות מיניות, השתקה אשר מתרחשת, בין היתר, תחת אצטלה של צנעת הפרט והזכות לפרטיות.
למעשה זה יש ערך רב לא רק עבורן, אלא עבור החברה כולה, כפי שכותבת אורית קמיר בספרה: "זה מטריד אותי: לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית. השתיקה משרתת את החזקים ואת הסדר החברתי שמגלם את האינטרסים שלהם; החשיפה משרתת את קרבנותיהם ואת כלל ערכיה של החברה הנאורה, שבמרכזם צדק ושוויון אזרחי".
ביטוי לטענה הזו של קמיר אפשר לראות במעשה של פאטל, ושל נשים נוספות. על ידי השיתוף ברשת החברתית, הופכות נשים אלו את האישי לפוליטי, כאשר הפרופיל הפרטי שלהן משמש כפלטפורמה לכך. כך הן משמיעות את גרסתן ומספרות את סיפורן במילים שהן בחרו, וללא עריכה חיצונית: #no_filter. זהו אקט של מחאה עצמאית, אך בכוחה לסלול את הדרך לשינוי חברתי, שלאחריו נשים אשר נפגעו מינית לא ייאלצו לחוש מפוחדות, או "להסתתר מאחורי אות", כפי שכתבה פאטל. על ידי היחשפותן בפומבי, מעבירות נשים אלו את המסר החשוב: לא אנו הן אלו שצריכות להתבייש.