דרמה בריטית
בניגוד ליהודי אמריקה, יהודי בריטניה יתמכו בבחירות הקרובות במועמד הפרו-ישראלי, קמרון. לא בטוח שזה יספיק לו
הקול היהודי עומד במרכזה של דרמה פוליטית מרתקת בבריטניה - הקול היהודי והמועמד היהודי, ליתר דיוק. הגיבור הראשי הוא מועמד מפלגת הלייבור לבחירות הכלליות שיתקיימו שם ב-7 במאי, אד מיליבנד. הוא ומפלגתו מתמודדים מול ראש הממשלה המכהן, מנהיג השמרנים דיוויד קמרון.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- בתגובה לירי הרקטה: צה"ל תקף מטרות ברצועת עזה
- 67 שנות עצמאות: הנס הגלוי של ישראל
מיליבנד, אם יאיר מזלו, עשוי להיות ראש הממשלה היהודי השני בבריטניה (הראשון היה בנימין ד'יזראלי), אבל זה תלוי גם ביהודים, והם לא מתלהבים מכך, בלשון המעטה.
בימים שבהם מדברים כאן רבות על התרחקותו של הדור היהודי הצעיר בארה"ב מישראל, נשמעים קולות אחרים לגמרי מכיוון יהדות בריטניה. המסר שלה למנהיגות הפוליטית של כל המפלגות הוא איום בהענשת כל מפלגה שתגלה עוינות לישראל. התוצאה היא שבעוד יהודי ארה"ב נאמנים ברובם למפלגה הדמוקרטית, חרף העוינות שמפגין הנשיא ברק אובמה לישראל, רוב יהודי בריטניה עומדים להשתמש בזכות ההצבעה שלהם כדי להעניש פוליטית את מנהיג הלייבור מיליבנד על עוינותו למדיניות ישראל.
בניגוד לממסד היהודי-אמריקני, יהדות בריטניה שתקנית למדי. היא לא יוצאת חוצץ ובקול רם בכל פעם שמושמעת התבטאות מדינית ביקורתית כלפי ישראל. התנהלותה שקטה יותר, אבל הפעם כנראה גם נחושה. מתרבים והולכים הסימנים הפוליטיים כי רק מיעוט מיהודי בריטניה יעניק את קולו ללייבור בגלל שני "כתמים" שדבקו במיליבנד בעיני הבוחר היהודי: הוא יזם את הדיון בפרלמנט בסוגיית ההכרה במדינה פלשתינית, עוד לפני שזו הוקמה למעשה, והצעתו אושרה ברוב עצום. כמו כן, הוא גינה בלשון חריפה את מבצע 'צוק איתן', ולא גילה הבנה לסבלם של תושבי עוטף עזה עקב ירי הטילים על ידי חמאס.
בברירה שבין נאמנות המסורתית למפלגה (הלייבור) ובין גילוי של הזדהות עם ישראל, יבחרו הפעם מרבית יהודי בריטניה באפשרות השנייה, או כך לפחות מלמדים הסקרים והפרשנים הבריטים. בבריטניה כ-300 אלף יהודים, ולפי אחד מסקרי דעת הקהל 65 אחוז מן הנשאלים סבורים כי לקמרון עמדה חיובית כלפי ישראל, לעומת 10 אחוזים בלבד המעדיפים את יחסו של מיליבנד לישראל ולאזור.
בעת כתיבת שורות אלה, בלתי אפשרי לנבא מי משתי המפלגות הגדולות תרכיב את הממשלה הבאה ומי יעמוד בראשה – קמרון או מיליבנד. סביר מאוד להניח שאף לא אחת משתי המפלגות הגדולות תזכה ברוב מוחלט מקרב 650 מושבי הפרלמנט. פירוש הדבר הוא ששוב תקום בלונדון ממשלת קואליציה. מפלגה קטנה, 'המפלגה הסקוטית הלאומית', זו שחתרה להתנתקות מבריטניה ולהפיכת סקוטלנד למדינה עצמאית, עשויה לחבור לאחת משתי המפלגות הגדולות, כנראה ללייבור. כלומר, בהיעדר הכרעה חד-משמעית, לאחר ספירת הקולות תכתיר המפלגה הסקוטית הלאומית את אד מיליבנד לראש הממשלה. הסקוטים יהיו ממליכי המלכים. אם כך אכן יקרה, יתקררו מאוד יחסי ישראל-בריטניה, וזאת לעומת המצב כיום והידידות האישית ששוררת בין קמרון לנתניהו.
בל נטעה: גם קמרון מצדד בפתרון "שתי המדינות". ובכלל, דעת הקהל הבריטית מגלה עוינות לישראל, שלא לומר שנאה. אין לשכוח כי הקריאות הראשונות לחרם אקדמאי על אוניברסיטאות בישראל מקורן ביוזמות של איגודי מרצים אקדמיים בבריטניה. ממשלת קמרון אמנם הביעה את הסתייגותה מיוזמות החרם, אולם קדושת חופש הדיבור והחופש האקדמי כובלים את ידיה מפעולה ממשית נגד החרם. היא אנוסה להסתפק בהבעת התנגדות רטורית ליוזמות החרם.
ממשלה בראשות מיליבנד תפעל עוד פחות נגד החרם, אם בכלל. השבוע הראשון של חודש מאי 2015 עשוי אפוא להיות חודש של תפנית לרעה ביחסי ישראל עם אחת המדינות החשובות והמשפיעות ביותר באירופה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם