ראשוני החיילים הגיעו: עיר הבה"דים מתגשמת
בסיסי צבא מתקדמים, למעלה ממאה אלף קצינים וחיילים בשנה ומעבר של תאגידים וחברות היי־טק לדרום. עיר הבה"דים הופכת את הפריפריה למרכז הכובד הטכנולוגי של הצבא
השדות בצדי הדרך המובילה לבאר־שבע ירוקים השנה. גשמי הברכה הרבים של החורף הממאן להסתיים צבעו את הנגב בפריחה ססגונית. הדרך עד לעיר הדרומית קצרה מתמיד: כביש 6, שהעבודות עליו לכיוון דרום אינן נפסקות, לצד הרכבת, קיצרו את זמן הנסיעה מתל־אביב לשעה בלבד, אולי חמש דקות יותר. כשמגיעים לבירת הנגב אפשר להבחין בשני מפעלי בנייה בולטים: ממערב נשלמת הקמתו של אצטדיון הכדורגל החדש, ואילו ממזרח, צמוד לאוניברסיטת בן־גוריון, מזדקרים המבנים הראשונים של קריית ההיי־טק החדשה. במרחק של לא יותר מקילומטר מהפארק הטכנולוגי, צמוד לבתי שכונת רמות, הוקף שטח ענק בשלטים שעליהם נכתב: "כאן יוקם בית הספר למקצועות המודיעין".
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עשרים ק"מ דרומה, צמוד לצומת הנגב בדרך לירוחם, נפתח ממש בימים אלה בסיס ההדרכה המרכזי החדש של צה"ל (עיר הבה"דים), שהוקם בהשקעה כספית אדירה ויחליף את מחנה צריפין המיתולוגי. האם חזון הפרחת הנגב מתממש? כדי להעריך אם האופוריה מוצדקת צריך להבין את המהלך כולו, המוכר כ"המעבר של צה"ל לנגב".
התוכניות לפינוי מחנות השוכנים על קרקעות יקרות במרכז הארץ והעברתם דרומה קיימות כבר עשרות שנים, וקיבלו דחיפה בימיו של ראש הממשלה אריאל שרוןֿ, שעיר הבה"דים החדשה תיקרא על שמו. המהלך החל בפועל בסוף העשור שעבר, בתנופת בנייה אדירה שהפכה את בסיס נבטים לגדול ביותר בחיל האוויר. אלא שכמקובל בחיל האוויר, אין הרבה קשר בין הנעשה בתוך הבסיסים ובין הסביבה החיצונית. מבחינת הנגב, העתקתם של המחנות האחרים משמעותית הרבה יותר, ובעיקר אלה הנחשבים כמוקדים להעסקת כוח אדם טכנולוגי.
מדובר בלא פחות מתשעה מיזמי ענק, שבמסגרם יועברו הרוב המוחלט של היחידות באגף המודיעין ואגף התקשוב בצה"ל (האגף האחראי על התקשורת ועל מחשבים, כולל הצפנים הצה"ליים והגנת הסייבר), וכן יוקמו בנגב בסיסי ענק של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). העתקת עיר הבה"דים מצריפין, המבוצעת באחריות אט"ל, גם היא אחד מתשעת המיזמים שעל הפרק.
לפי נתוני משרד הביטחון, שמוביל את המהלך הכולל באמצעות מִנהלת מיוחדת, היקף הבנייה והעתקת מערכי המחשוב במסגרת כלל המיזמים, שרובם טרם יצאו לדרך, מוערך ב־25 מיליארד שקל. הפעילות הכלכלית סביב הבסיסים צפויה להיות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל בשנה. הבסיסים יקלטו כ־6,000 אנשי קבע שיעברו ממרכז הארץ לנגב, ובסך הכול ישרתו בהם כ־30 אלף קצינים וחיילים. מספר החניכים שיעברו בקריית ההדרכה לבדה יעמוד על 90 אלף בשנה.
לאחר השלמת המהלך ימוקמו כל הבסיסים היוקרתיים של אגף המודיעין ואגף התקשוב, לצד הבסיסים הלוגיסטיים המרכזיים, במרחב באר־שבע. המיזם אמור להיות ממומן באמצעות שיווק הקרקעות שמתפנות במרכז הארץ, כולל השטחים היקרים של בסיסי המודיעין ברמת־השרון, וכמובן שטחי צריפין ובסיס השלישות הראשית ברמת־גן.
הבסיסים החדשים יחליפו את התשתיות המיושנות, ויהיו מרווחים ונעימים. כבר בכניסה לקריית ההדרכה ברור שאין קשר בין עיר הבה"דים המודרנית למחנה צריפין המיושן. מדובר באחד הבסיסים החכמים בצה"ל, שהשליטה עליו מתבצעת על ידי מערכות מחשב. חברת 'מבט לנגב', שזכתה במכרז להפעיל אותו, מחויבת להעסיק רק קבלנים מהנגב.
בעיר הבה״דים ירוכזו כל בסיסי ההדרכה של צה״ל שאינם קרביים. תשתית משותפת לכל בסיסי ההדרכה תאפשר גם העברת ידע בין החילות בתחומים השונים. תשכחו מהקנטינות. השק"ם יהפוך לבית קפה. המפגשים של הורים וחיילים לא ייערכו עוד תחת סככות נוטות ליפול, אלא בפארק ירוק ורחב.
״ממש בימים האלה מגיעים החניכים הראשונים וזוהי התרגשות גדולה״, אומר אל"מ דני מושיוב, המפקד הראשון של עיר הבה"דים. מושיוב הוא רמת־גני במקור, אבל אשתו אביטל באר־שבעית מבטן ומלידה. הוא התחיל את דרכו בצנחנים, אך לאחר קורס חובשים צמח בתפקידים שונים בחיל הרפואה, עד שמונה למפקד בה״ד 10 של החיל.
״קיבלנו לא רק את המשימה להקים בסיס ענק חדש, אלא גם להפריח את הנגב", הוא אומר נרגש. "הכול עכשיו קורה אצלנו בפעם הראשונה, כולל הקצינה הראשונה שנבחרה לייצג את הבסיס בטקסי המצטיינים של יום העצמאות״.
שר הביטחון משה יעלון אומר כי מעבר צה"ל לנגב הוא "חזון שהתווה אותו ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, ובשנים האחרונות אנחנו מממשים אותו. באופן אישי, זכיתי כרמטכ"ל להניח את אבן הפינה לקריית ההדרכה לפני שמונה שנים. היום אנחנו רואים את המבנים ואת הקירות צומחים מתוך המדבר, וכל זה בהמשך להרבה מאוד החלטות ממשלה שהתקבלו בממשלה הקודמת ובממשלה הנוכחית, מתוך הבנה שיש פה מהלך חיוני והיסטורי, שנותן מענה לצרכים של צה"ל ומערכת הביטחון אבל בעיקר מעניק תנופה אדירה לנגב.
לדברי יעלון, "יש פה קירוב של הפריפריה למרכז, והמהלך הזה הוא בהחלט הזדמנות לפיזור אוכלוסין ולתנופה כלכלית אדירה, שאנחנו רואים אותה במו עינינו כבר עכשיו. אני משוכנע שההיי־טק לא יישאר רק באזור המרכז אלא יעבור גם דרומה, למקום שבו חיים ועובדים מהנדסים ומדענים. זה יקרה בין השאר בשל העובדה שצה"ל העתיק גם את מרכז הכובד הטכנולוגי שלו לאזור הדרום. אני מאמין שבעוד עשור נראה נגב שונה".
צה"ל לא לבד: גם התעשייה הצבאית (תע"ש) עומדת להעתיק את מפעליה מרמת־השרון לרמת־בקע שמדרום לבאר־שבע, לאחר עשרות שנים של דיבורים בנושא. לחלומות הפרחת הנגב מודל 2015 שותפים ראשי הרשויות, בהובלתו של ראש העיר הפופולרי של באר־שבע, רוביק דנילוביץ'.
תפקיד מרכזי יש גם לאוניברסיטת בן־גוריון, שהיא כיום אחת המשגשגות והמבוקשות בארץ. בצמוד לה הוקמה קריית היי־טק על ידי חברת הנדל"ן 'גב ים', המחזיקה בפארקי מדע ענקיים דומים בהרצליה־פיתוח ובחיפה (ראו כתבתו של אלישיב רייכנר בעמוד הבא).
"באר־שבע תהיה מרכז היי־טק ענקי", סבור מנכ"ל החברה עוזי צוובנר. חברת ההיי־טק העולמית הראשונה שהגיעה לבאר־שבע הייתה תאגיד התקשורת הגרמני הענקי 'דויטשה טלקום', שהקים מעבדות מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון. מנהלים ישראלים בחברות ענק בינלאומיות, כמו ד"ר אורנה ברי מ־EMC וריק קפלן מ־IBM, הביאו לנגב שמות נוצצים נוספים, שפתחו בבאר־שבע מרכזי פיתוח יוקרתיים. בעיר התמקמו גם תאגיד הענק ‘לוקהיד מרטין‘, לצד חברות ישראליות כמו ‘אלביט מערכות‘ ו‘בינת‘. באחרונה הודיע גם מנכ“ל ‘נטאפ‘ בישראל כי יפעל לפתוח מרכז של החברה בעיר.
החיבור בין הצבא לתעשיית ההיי־טק והאקדמיה אמור לחקות את סביבת ה‘אקו סיסטם‘ שהביאה לפריחת עמק הסיליקון בקליפורניה. בינתיים מכנים בבאר־שבע את קריית ההיי־טק הצומחת ‘סיליקון ואדי‘. השם הרשמי, אגב, הוא 'סייברספארק'. בפארק טכנולוגי זה הוקמה גם חממה מיוחדת לחברות הזנק בתחום הסייבר בשם קרן JVP. ח"כ אראל מרגלית, יו"ר שדולת הדרום בכנסת ומייסד הקרן , אמר ל-nrg כי "המדינה רואה כיום בבאר־שבע את בירת הסייבר של ישראל. כבר כיום מועסקים מעל 1,200 עובדים טכנולוגיים בפארק הסייבר. עם זאת, באר־שבע זקוקה כעת לחקיקה שתבטיח לחברות ישראליות ורב־לאומיות את המשך הכדאיות של ההשקעה בעיר. כך נשנה את המציאות בדרום".
הקרן ממקדת את מאמציה בבאר־שבע, ובשנה הבאה ילמדו בתוכניות לימוד לסייבר לא פחות מאלף בני נוער מהעיר, במיזם משותף עם משרד הביטחון. תוכניות ‘מגשימים‘ הביאו כבר לגידול משמעותי במספר בני הנוער מהדרום המצטרפים ליחידות הטכנולוגיות של המודיעין, וזה עוד לפני שבסיסי אמ“ן עברו דרומה, מה שלא יקרה לפני שנת 2021.
הדרך מהפיכת החזון למציאות מלווה במהמורות. ויכוחים בין משרד האוצר למשרד הביטחון בשאלה אם האוצר ייתן מקדמה על חשבון תקבולים שיגיעו ממכירה עתידית של מחנות, עיכבו את המהלך להעברת צה“ל לנגב בלא פחות משנה. בחברות אמריקניות כבר התחילו לתהות אם לא עשו טעות כשהשקיעו סכומי עתק בארץ על סמך ההבטחה שצה“ל יעבור דרומה.
אבל השורה התחתונה, ערב יום העצמאות ה־67, היא אופטימית. ברוח זו מתבטא גם אל"מ מושיוב. "לא מזמן נסעתי לשדה בוקר לקרוא בכתביו של דוד בן־גוריון", הוא מספר. "בין הכתבים מצאתי החלטת ממשלה משנת 1958 על הקמת עיר הבה“דים בנגב. חלף הרבה זמן, אבל בסופו של דבר החזון מתממש וההחלטה ההיא הופכת למציאות".
לדברי מושיוב, "כדי שהמהלך הלאומי יצליח צריך לא רק להעביר את הבסיסים, אלא גם לדאוג לתעסוקה מלאה בדרום, לחינוך מצוין, לתחבורה טובה ולמערכת בריאות מצוינת. כשהלכתי לאכול במסעדה בירוחם שאלו אותי תושבים מה ייצא להם מכל המהלך. אמרתי להם שכל הקבלנים ויתר נותני השירותים שנעסיק בבסיס יהיו תושבי האזור".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם