יום

מי יפקוד את קברי ניצולי השואה שמתו בקרבות?

אלפי תלמידים הדליקו נרות על קבריהם של חללי "נצר אחרון" - ניצולי שואה שעלו בגפם לארץ ונפלו בקרבות בקום המדינה; " מלבדנו אין מי שיזכיר אותם. זה גרם לי לאהוב את הארץ ולרצות להגן עליה מכל משמר"

רעות וילף | 22/4/2015 11:08
תגיות: יום הזיכרון 2015
עשרות אלפי בני משפחה וחבריהם של למעלה מ-23,000 חללים שנפלו במערכות ישראל יגיעו מחר (ד') אל קברי יקיריהם, ידליקו נר זיכרון ויניחו זר פרחים, אולם 167 קברים של חללי "נצר אחרון"- ניצולי שואה שעלו בגפם ארצה ונפלו בקרבות על הקמת המדינה, עלולים היו להישאר מיותמים באין פוקד.

עוד כותרות ב-nrg:
- הישראלי היפה: סרט מיוחד לזכר החיילים הבודדים
- ערב יום העצמאות: כל שנה עוד 162 אלף איש
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

ביום ראשון האחרון הגיעו יותר מ-3000 תלמידי של"ח להר הרצל, לטקס מרכזי בהשתתפות שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. במסגרת פרויקט "השביל המחבר" ביוזמת אגף מנהל חברה ונוער של משרד החינוך, פוקדים התלמידים את קבריהם של חללי הנצר האחרון, אומרים "קדיש", מדליקים נרות זיכרון וקוראים פרק תהילים לזכרם.
 
צילום: אלה נזר שנהב
תלמידים מבקרים בהר הרצל במסגרת פרויקט ''השביל המחבר''. ''אלו דמויות שלא המציא איזה מחזאי או סופר''. צילום: אלה נזר שנהב
צילום: איתי פליינט
''מלבדנו אין מי שיזכיר אותם''. צילום: איתי פליינט

יעל נזרי, ממונה ארצית במנהל חברה ונוער הסבירה כי מדובר ב"אנשים שהיו השריד האחרון למשפחותיהם שהושמדה בשואה. הם עלו לארץ-ישראל ערב מלחמת העצמאות, ובמהלכה התגייסו לצה"ל ונרתמו ללחימה. נפילתם במערכה גדעה את שושלת החיים של משפחות שלמות". לדבריה, "לחיילים אלו לא היו בני משפחה או חברים, שיבכו אחר לכתם וינציחו את זכרם".

איריס וילמס, תלמידה מקיבוץ צרעה שהשתתפה במיזם, כתבה לאחר הטקס: "השביל המחבר עבורי הוא יותר מ'סתם אירוע' הוא דבר שגרם לי לרצות לשנות, לאהוב את הארץ שלנו, להגן עליה מכל משמר. הדמויות האלו שאנחנו מציגים בשביל, מלבדנו אין מי שיזכיר אותם.

"אלו דמויות, שלא המציא איזה מחזאי או סופר, אלה אנשים שעברו בחיים שלהם יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדמיין לעצמנו ולבסוף נהרגו בשביל שלנו תהיה מדינה, בשביל שאנחנו נוכל לעמוד כאן היום ובעוד כמה ימים לחגוג את יום העצמאות. אלו דמויות מופת עבורי, כאלה שלא איבדו את האמונה, שיצאו להילחם בשדה הקרב, על אף שידעו כי אולי לא יחזרו ממנו".

"אני זוכרת שכשהייתי קטנה", סיפרה וילמס, "סבא שלי זכרונו לברכה היה מספר לי איך לחם בגרמנים ואיך גויס בגיל 16 לצבא האדום ומה עבר עליו במלחמה. כשאני קוראת על חללי נצר אחרון, אני מבינה בכל פעם מחדש שלהם אין את הנכדה, שלה היו יכולים לספר את סיפורי המלחמה. מעטים יהיו האנשים שיבדקו ויקראו את סיפורי החללים ובדיוק בגלל זה אנחנו כאן, בכל שנה מחדש, נזכרים, זוכרים, ומזכירים את אלו שלחמו למעננו ואין מי שיזכור".
צילום: איתי פליינט
''בכל שנה מחדש אנחנו פה, נזכרים, זוכרים, ומזכירים את אלו שלחמו למעננו''. צילום: איתי פליינט
"המוטיבציה להתגייס לתפקיד משמעותי בצה"ל - התגברה"

במסגרת התכנית, לומדים תלמידי התיכון על קורות חייהם של החללים. כל קבוצת תלמידים מתמקדת בסיפורו של חלל אחד ומנציחה את זכרו. "כל התהליך החינוכי שאנחנו עוברים בבתי הספר עם התלמידים, כרוך בהכרת הארץ ואהבת המולדת, והוא הופך את התלמידים לאזרחים פעילים יותר, ערכיים וטובים יותר", אמר יובל אשוש, מדריך ארצי במטה של"ח וידיעת הארץ.

מיכל גרנובסקי, תלמידת כיתה י"ב בתיכון מקיף א' באשקלון, למדה על אודות קורות חייו של מרדכי (מיקי)שוורץ ז"ל, יליד צ'כוסלובקיה ששרד את השואה הודות לעגלון הונגרי שהחביאו בביתו לאורך כל שנות המלחמה. שוורץ שכל משפחתו נספתה בשואה, עלה לבדו ארצה בגיל 19, ולאחר מכן התגייס לגדוד השמיני בחטיבת "הנגב" - חטיבה מספר 12 ב"הגנה". ביולי 1948 נפל בקרב בחוליקאת במבצע "מוות לפולש" והוא בן 22.

"אתה לומד על אנשים שנתנו את כל כולם למדינה והקריבו את חייהם למענה, וזה משפיע עליך ברמה האישית. לי זה חיזק מאד את אהבת המולדת שלי, והעלה אצלי את המוטיבציה להתגייס לתפקיד משמעותי בצה"ל", סיכמה גרנובסקי.  


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...