מנותקים: גרבוז ווקסמן נמאסתם, צאו מהבועה
גרבוז, וקסמן ופרידן החליטו להתנתק מהעם. הם אלו שכעת מנסים לשדר סטייל, חכמת חיים ועדינות, אך הם אלימים, וולגרים ומנותקים
כפטריות אחרי הגשם צצות להן לאחרונה התבטאויות מכוערות של אנשי שמאל שהחליטו כנראה להתנתק מהעם. יאיר גרבוז נתן את האות ונראה שאין כל כוונה להפסיק את זה, למרות דמעותיה של ענת וקסמן בטלוויזיה. הבוקר התפרסם ב'גלובס' ראיון עם אודי פרידן, פרסומאי תל-אביבי, ראיון מלא בסטיגמות והטלת רפש. האמת שזה מעייף, אבל מצריך כמה מילים. אחרי כל פעם שזה קורה, אחרי כל כתבת צבע נוטפת שנאה, אני אומרת לעצמי "תתעלמי".כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפעם אני אנצל את ההזדמנות כדי לנסות להסביר לוקסמן, גרבוז, קמחי, פרידן וחבריהם את גודל הניתוק שהם הכניסו את עצמם לתוכו. את גודל המציאות המדומיינת שהם יצרו לעצמם, מציאות של שחור ולבן, עם טובים ורעים, נטולת כל מורכבות וגוונים. אלה שמתפארים בהיותם אנשי העולם הגדול, פלורליסטים ושוחרי שלום אבל לא מוכנים לקבל מישהו שחושב קצת אחרת מהם. מדביקים סטיגמות וססמאות על אנשים טובים ולבבים, על ציבורים שלמים, יישובים שלמים ועל כל מה שהוא לא-הם.
הפכתם את תושבי עיירות הפיתוח לאויב, לאנשים טיפשים שלא מבינים את המציאות ומצביעים באופן "שבטי". הפכתם את המתנחלים לאויב, אלה שמגנים כתף אל כתף על הבית (כן, למרות חילוקי הדעות). הפכתם את החרדים לאויב, בשנאה מעוורת ובורות בלתי נתפסת. יש לכם עצות איך לשפר את העולם ואת המדינה, אבל אך ורק לפי האג'נדה שלכם בלי להקשיב לאף אחד בדרך. אתם חושבים שאתם מכירים את העם ואת המדינה אבל לא מוכנים להוציא את האף מתל אביב, אז את מי בדיוק אתם מכירים? מתאהבים בסיסמאות שלכם פעם אחר פעם ואז מתפלאים שהמציאות מתנפצת לכם בפנים.
אתם מאשימים אותנו שאנחנו גזעניים כלפי ערבים אבל אז מטיחים את הגזענות שלכם בשפה מכוערת וזולה כלפי שמונים אחוזים מהעם. מעדיפים לעצום עיניים ולגור בבועה בצפון תל-אביב ומטיפים מוסר לתושבי דרום העיר שמוטרדים על בסיס יומיומי מההפקרות ברחוב. אתם מוכנים לשבת לדבר עם רוצחי ילדים אבל לא מוכנים להקשיב למי שרק חושב אחרת מכם והוא חלק מהעם שלכם, חולק את אותו גורל. מבחינתכם דמוקרטיה היא חשובה, כל עוד מה שאתם רוצים מתממש וחופש הביטוי הוא ערך עליון רק כשאתם מתבטאים (כי כל מי שעונה לכם אתם מתייגים כ"משתיק" ו"אנטי דמוקרטי").
אתם מנסים לשדר סטייל, חכמת חיים ועדינות, אבל אתם אלימים, וולגרים ומנותקים. אתם רוצים שנבוא אליכם, שתכילו אותנו או שתאכילו אותנו (בבראסרי כמובן), אבל לא מוכנים לצאת שנייה מהבועה. אתם לא יודעים איפה אנחנו גרים, מה אנחנו שותים ומה אנחנו חושבים.
אני לא צריכה שתכילו אותי כמו שהציעה ענת וקסמן. אף אחד לא צריך ולא מבקש שתכילו אותו. לא אני, לא בעל הקיוסק מתחת לבית שלי, לא העובד מפרי גליל ולא המוכר בשוק מחנה יהודה. אתם לא מממנים אותי עם המסים שלכם, אני ודומיי משלמים מסים בדיוק כמוכם, מתגייסים ומשרתים. בסוף, כספי המסים גם שלנו מממנים את מוסדות התרבות שחלקכם עובדים בהם.
מי שחושב שמחוץ לתל-אביב יש "חשכת אלוהים" מבזה בעיקר את עצמו. אל תבינו אותי לא נכון, תל אביב היא עיר נפלאה וחשובה, האנשים בה מגוונים וחמים, אבל היא לא לבדה. היא חלק מהפסיפס הישראלי-אנושי שמרכיב את החברה ואת המדינה הזו.
צאו החוצה מתל-אביב שלכם, יש פריחה, איכות חיים, חמימות אנושית ונועם. ירושלים היא עיר ססגונית, מחייכת ופלורליסטית עם אוויר הרים צלול והכי חשוב- בלי לחות. "הפריפריה" וגם ה"התנחלויות" לא עשויות מקשה אחת, להכליל את כולן בתוך מילה אחת זה שטחי ובועתי. יש כל כך הרבה דברים שם בחוץ. צאו ותלמדו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם