לצעוק למען המושתקות: אל תתנו במה לאייל גולן
מי שמנצל נערות חלשות לא יכול לשיר בחגיגות הלאומיות. לכן, הופעה של אייל גולן ביום העצמאות תהיה יריקה בפרצוף של כל מי שערכים בסיסיים חשובים לו
כמה משמח לגלות את העצמאות שצומחת אחרי הטראומה. אחרי שהיית במקומות שחשבת שמהם אין כבר תקומה ואין קול. כמה סיפוק יש בלגלות את פירות עמל השיקום. לא ייאמן שאחרי דבר כזה, בדרך כלל שנים אחרי, את אפילו מרגישה גם מבורכת. הכוחות מועצמים וקולך מוגבר מאי פעם.לפעמים נדמה לי שרק בגלל זה חתרתי לכתוב כל השנים. כדי להצליח לתת תהודה לקול שהיה אסור וסגור. והנה אנחנו כאן, בענייני קול אחר, קונקרטי מאוד, קול פעמונים למעשה. קול כל כך טוב, שמקבל רק על עצם השמעתו ממון רב. קול שהוא כבר תעשייה, ששלמונים רבים ריפדו את חזרתו למרכז הקונצנזוס הישראלי - כי הם עברו אל אתרים ועיתונים מובילים והפכו אותם למלחכי פנכה חלקלקים שהכשירו אותו. תגידו שלום לאייל גולן.
לא, באמת. אם אתם מאשדוד, לוד, דימונה או פתח-תקווה (ותגידי, פתח תקווה, איך את שוב מצדיקה את מוניטין חיי התרבות שלך?! איך הסתננת לרשימה הזו למען השם?! את מלב גוש דן, רבאק, את אמורה לדעת את הקודים של הרוב שהשכילו לא להצטרף לחגיגה - הקודים שבפריפריה עוד לא הפנימו), תקפצו להגיד לו שלום. וגם אם לא, אתם בטח תשמעו אותו מהדהד ברחובותיכם, ביום עצמאותכם. ובכסף שלכם. הרבה כסף. ההשערות בתעשייה מדברות על מאות אלפי שקלים שיעברו מכיסכם כדי להדהד את קולו ביום שמעז לחגוג ערכים, אידיאלים ועצמאות.
אגב, לא מדובר בתקדים. עוד בימי הנביא עמוס דובר על ההתנהגות הזו, ושם נאמר: "כה אמר ה', על שלושה פשעי ישראל, ועל ארבעה לא אשיבנו... ואיש ואביו ילכו אל הנערה". ההתנהגות הזו שאב ובנו הולכים בו זמנית אל אותה אישה, כבר התרחשה לפני אלפי שנים, וזכתה להימנות עם הפשעים הספורים שאלוהים מונה כבלתי נסלחים וכראויים לגלות שממנה אין חזרה.
בניגוד לדימוי הרווח והאסוציאטיבי לגבי מיניות - כמשהו עוצמתי וחסר שליטה שחזק מאיתנו, מיניות היא גם דבר מובנה, שנספג ומוטמע בנו לאורך שנים, בהיזון חוזר של קודים חברתיים והתנסויות אישיות. וגם של ניסוי וטעייה. אין מי שאין לו חוויות בתחום שלא כללו תחושת פספוס, החמצה, טעות. כמעט כולנו מדייקים את ההתנסויות שלנו אחר כך וחלקנו אפילו מבקשים לכפר עליהן. אבל יש התנסויות כה כוחניות, שלפי דברי הנביא עמוס גם אלוהים לא סולח עליהן.
אני לא עושה את זה בגלל אלוהים, וגם לא בגלל הנביא עמוס, אלא מכיוון שאני מכירה את הצעקה הדוממת של מי שאין לה קול, ואני יודעת שאני כבר מספיק חזקה כדי לתת לה את הקול הזה. גם אתם. העם הזה הוא טוב מדי ומתוק מדי מכדי לאפשר לקול של מי שהוגדר בתנ"ך כראוי לגלות ללא תקנה, להדהד ביום עצמאותו. היו חזקים וחזקות כדי להשמיע את קולכם.
אתן עובדות בעיריות האלו? שייכות למשרדים הממשלתיים שמתקצבים את הדברים הללו? אתם קרובי משפחה של מי שהשפיע על מעגל ההחלטות האלו? של מי שינחה את הערב הזה? השמיעו את קולכם. לא רק כלחישות מאחורי הגב, בשיחות מסדרון ופינת קפה. אלא ישירות, בתקיפות, בנחרצות. לא רק בדפי הפייסבוק המתגבשים בעניין, אלא גם בעצרות ובהפגנות מולו, אם חס ושלום האירועים האלו יתקיימו. גלו את העונג בלהשמיע את הקול הזה, בלחוש את הכוח המיטיב הזה.
גם לכם ולכן יש קול - הוא אולי לא קול פעמונים, אבל הוא קול התבונה עבור אלו שצועקות בשקט. השתמשו בו למענכן אם לא למענן, כדי לגלות את עצמאותכן. חג עצמאות שמח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם