ראשי » חדשות » בארץ

תושבי חיפה שוקלים תביעה ייצוגית: "חיים בעמק הסרטן"

בעקבות פרסום הנתונים על הקשר בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לרמת התחלואה הגבוהה, בוחנים תושבי האזור צעדים משפטיים נגד המפעלים המזהמים והמדינה. "יש פה טיוח מטורף שמכסה על תמותה חריגה. עכשיו הכל נחשף"

נלחמים על איכות החיים: בעקבות פרסום הממצאים הקשים אודות נתוני התחלואה הגבוהים בקרב ילדים באזור מפרץ חיפה, קוראים תושבים רבים להגשת תביעה ייצוגית נגד המפעלים המזהמים והמדינה. מומחים משפטיים מעריכים כי לתביעה יש סיכוי להתקבל, אם יצליחו לקשור בין מקרי התחלואה השונים.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"אני חוששת מאד ומעוניינת לקבל פרטים מדוייקים על מדד הזיהום באזור שאני גרה בו, על מנת שנוכל לשקול האם אנחנו מעוניינים להמשיך לגור בסביבה מזוהמת", אמרה ל-nrg מאיה פרי-שטרית, תושבת העיר.
 
רויטל גורן, חברת בקבוצת הפייסבוק "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות", הוסיפה: "אני גרה בחיפה משנת 2007 והמצב פה עצוב מאוד. יש פה טיוח מטורף שמכסה על תמותה חריגה, מחלות סרטן ומחלות עור מפה ועד הודעה חדשה בכל המרחב. התחושה היא שמנסים להסתיר את המידע, ועכשיו הכל נחשף. תביעה ייצוגית באה בחשבון, אבל אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. יש כבר התארגנות וקבוצות גדולות שמתכוונות לדחוף את העניין הזה".

גורן מכירה את הבעיה מקרוב. אחיינה, פעוט כבן שנתיים וחצי, סובל מבעיות נשימה ואסטמה של העור, מצב שנגרם, לפי רופאיו, כתוצאה מזיהום האוויר באזור. "המידע הזה לא מדבר על יום הדין במקרה של מתקפת טילים כפי שפורסם בשבוע שעבר, אלא על חיים תחת סכנה. זו זוועה. אנחנו ממשיכים לחיות כאן כי לא כל כך קל לקום ולעזוב. יש עבודה וחיים אליהם התרגלנו,  ואולי מעדיפים לחשוב שהכל יהיה בסדר בסוף, אבל לא יהיה בסדר. הטייקונים ישלטו על חיינו ואנחנו נשלם את המחיר. אנחנו פשוט חיים בעמק הסרטן", אמרה.

במקביל, ובעקבות פרסום חוות הדעת של משרד הבריאות, פנתה התנועה לאיכות השלטון למבקר המדינה בבקשה לבחון את התנהלות הרשויות בנושא. בפנייה למבקר נכתב כי "התנועה מבקשת לבחון מדוע מתעקשים משרדי הממשלה לפרסם נתונים המעודכנים לשנת 2007, ולא כאלו הנוגעים לתקופה האחרונה. לעניין זה מציינת התנועה כי לפי הפרסומים, רק בשבועות האחרונים החל איגוד הערים חיפה לאיכות סביבה, אוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות לערוך סקר אפידמיולוגי במפרץ חיפה, על מנת לעמוד על הקשר בין הזיהום והתחלואה".

"מדובר בתביעה לא פשוטה. הגישו בעבר כמה תביעות נזיקין דומות, והן נפלו כי לא הצליחו להוכיח קשר נסיבתי בין הזיהום לבין הנזק שנגרם", אמר עו"ד עמירם טפירו, מומחה בתובענות ייצוגיות. כדוגמה לטענתו, הוא התייחס לתביעה שהוגשה על ידי לוחמי השייטת שתבעו פיצויים בשל העובדה שאולצו להתאמן בנחל הקישון המזוהם. "בסופו של דבר הם לא הצליחו להוכיח את הקשר בין מחלת לצלילה בקישון", אמר.
 

אולם לדבריו של טפירו, ייתכן שסיכוייה של תביעה ייצוגית של תושבי מפרץ חיפה עתידים להשתפר בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון מהזמן האחרון: "בית המשפט העליון פסק לאחרונה בנושא רשלנות רפואית הקובעת כי ניתן להוכיח נזק לפי הסתברות סטטיסטית. אולי נפתחה כאן דלת לתביעה כזו", אמר.

עו"ד ענת קאופמן, מומחית בנזיקין וביטוח הוסיפה: "אין ספק שהוסתר מפני הציבור מידע שלא אפשר לתושבים שיקול דעת בהחלטה על המשך המגורים באזור וכבר זה גרם לנזק. אם נכון שהייתה אוזלת היד בכל הנוגע לטיפול במידע הזה - זה חמור, כי משמעות הדבר שאף אחד לא עשה כלום, בשעה שכולם עסוקים בהטלת האחריות על האחר. ברור שהייתה כאן רשלנות". גם היא טוענת שהמשוכה העיקרית העומדת בפני הליך משפטי היא "הוכחת הקשר הנסיבתי כלפי כל חולה שניזוק כתוצאה מזיהום האוויר".

חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, מנהלת כבר שנים מאבק נגד המפעלים המזהמים בקריה הפטרו-כימית בחיפה. לדבריה, הסכנה האמיתית נשקפת מפרוייקט "קרקעות הצפון", מתחם שאמור להגדיל את כמות המפעלים המזהמים באזור מפרץ חיפה.

"המתחם הזה יגדיל את הזיהום, אנשים לא יוכלו לגור כאן ויצטרכו להסתובב עם רטיות על הפנים. החזקים יעזבו ורק החלשים והחלכאים יישארו כאן למות מהזיהום. התושבים לא יוכלו לספוג את הגדלת הזיהומים במאות אחוזים, וכל זה בתמיכתה ובעידודה של הממשלה, הפועלת להגדיל את הייצור של החומרים במפעלים הפטרוכימיים ומסתירה את זה מפני הציבור", אמרה.

כבר בשנת 2002 קרא פרופ' גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות להכריז על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום אוויר. "למרות השיפור בתנאים וההפחתה היחסית בזיהום האוויר בנפת חיפה, המחקרים האפידמיולוגים מצביעים על כך שבאזור זה קיים סיכון בריאותי הנובע מחשיפה לחומרים מזהמי אוויר", אמר.
 

בתגובה לדבריו של פרופ' גרוטו, ניסה שמוליק גלבהרט מסיעת הירוקים לקיים דיון בנושא במועצת העיר חיפה. אלא שהיוזמה זכתה להתנגדות מכל סיעות הקואליציה. ראש העיר חיפה, יונה יהב, דבק אז בגרסתו וטען כי אין כל בסיס לטענות.

בעקבות פרסום הדו"ח, שינה יהב את גישתו והצטרף לטענות נגד התנהלות המדינה בנושא. "משרדי הממשלה שתפקידם להגן על תושבי הצפון הפקירו והכשילו כל ניסיון של הרשויות בנפה לשים סוף למפגעים. חשוב לזכור כי הכלים נמצאים בידי הממשלה ולא בידי העיריות. לאורך כל הדרך הנתונים מוסתרים מראשי הרשויות, מעכו ועד חדרה - והמשרד להגנת הסביבה מסרב לחלוק אתנו את רשימת המפעלים המזהמים ולחשוף את רמת הזיהום של כל אחד מהם", אמר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...