בג"ץ דחה את העתירות נגד "חוק החרם"

החוק קובע כי ניתן לתבוע פיצוי ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מיו"ש. סעיף בחוק המאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק - נפסל. בפסיקתו אמר גרוניס: "חופש הביטוי עלול להפוך כלי להשתקה של האחר". ארגוני השמאל מחו: "השתקת ביקורת לגיטימית"

יעל פרידסון | 15/4/2015 18:00
תגיות: אשר גרוניס
הרכב של תשעה שופטי בג"ץ דחה את העתירות נגד "חוק החרם", המאפשר לתבוע פיצוי ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מההתנחלויות ומסמיך את הממשלה להטיל סנקציות כלכליות על גופים הקוראים להטלת חרם. עם זאת, השופטים פסלו סעיף בחוק המאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.

עוד כותרות ב-nrg:
- "אני הסטודנטית שהוטרדה מינית באונ' העברית"
- סערת החופשות: משרד החינוך מציג את הגזר
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

בנוסח החוק המקורי, אשר יזם ח"כ זאב אלקין ועבר בכנסת ביולי 2011, ניתן לתבוע פיצוי ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מההתנחלויות או מהשתתפות באירועי תרבות המתקיימים בהן אף בלי הוכחת נזק. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.
  
צילום: פלאש 90
חברי הכנסת אחרי אישור חוק החרם. ''חופש הביטוי של הקורא לחרם עלול לפגוע בחופש הביטוי של המחזיק בדעה שונה''. צילום: פלאש 90
  
בפסק-הדין הוחלט, פה אחד, לדחות את העתירות ככל שמדובר בסעיפים שעניינם בסנקציות הכלכליות שרשאי שר האוצר להטיל על מי שמפרסם קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל, וכן  לבטל את סעיף ג (2) של החוק, שהתיר לבית המשפט לחייב את מי שקורא, בזדון, להטלת חרם על מדינת ישראל, בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, ללא הגבלת סכום.

כמו כן, הוחלט ברוב של חמישה שופטים הכוללים את הנשיא בדימוס אשר גרוניס, הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים חנן מלצר ויצחק עמית לדחות את העתירות באשר לסעיפים המגדירים את העוולה הנזיקית ולאפשר הגשת תביעה נזיקית נגד הקוראים לחרם, בניגוד לדעות החולקות של השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן ולדעה הנפרדת של השופט ניל הנדל.

השופט חנן מלצר, שכתב את חוות הדעת המרכזית בדעת הרוב, סקר את הרקע לחקיקת החוק והזכיר כי מדינת ישראל נחלצה מ"החרם הערבי" הכלכלי שהוטל עליה בשעתו והסב נזקי עתק למדינה, בין השאר, הודות לחקיקה אמריקאית ואירופאית פרטנית, שעודנה בתוקף, אשר אסרה על השתתפות בחרם, או כניעה לו.

לדעת השופט מלצר, קשה לחלוק על כך שהחוק אכן פוגע בחופש הביטוי, אך עם זאת אין בחוק כדי לפגוע "במרכיב הגרעיני של חופש הביטוי", מה גם שמדובר בפגיעה מידתית. בעיניו, כאשר השימוש בחירות הביטוי, מהווה כלי לפגיעה בזכות הפרט של האחר להכריע במרחב הפוליטי על פי דעותיו ואמונתו ללא שייגרם לו נזק – ניתן לצמצם במקצת את ההגנה על חופש הביטוי המוחלט.

בהקשר זה מציין השופט ח' מלצר כי בקריאה לחרם ובהשתתפות בו יש לעיתים אפילו מ שום "טרור פוליטי", אשר מוצדק להגביל את זכויותיו של מי שמבקש ליטול בו חלק. בתוך-כך, מדגיש השופט מלצר כי הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בקריאה להחרמת הקהילה האקדמית בישראל, שכן קריאה שכזו חותרת תחת החופש האקדמי עצמו ומונעת מחקר והוראה, שמטרתם, בין השאר, היא חיפוש אחר האמת. לגישתו של השופט ח' מלצר , בהסתמך על דברי מלומדים : "זוהי למעשה החרמה של האינטלקטואליות עצמה, שכן חרם משתיק את השיח".

בנוגע למניעת תקציבים מגופים הקוראים לחרם על מדינת ישראל, כותב השופט מלצר: האינטרס למנוע מימון מגופים, או אנשים הקוראים לחרם כנגד מדינת ישראל, באופן המפלה את אזרחי המדינה, בעזרת אמצעי כוחני, אשר למעשה פוגע בשוק החופשי של הדעות ומבקש לכפות על הנפגעים מהחרם את עמדותיהם של המחרימים. בנוסף, ההגבלות המנהליות מבקשות למנוע מצב בו אדם, או גוף יפגעו ב'יד שהם מבקשים כי תאכיל אותם' ויתנהלו מראש באופן כפוי טובה, תוך שהם מבקשים לנצל את ההטבות שתתקבלנה כך שיתאפשר להם להרחיב אתפעילותם כנגד מי שהעניק להם אותן הטבות".

בהקשר זה מציין השופט ח' מלצר כי בקריאה לחרם ובהשתתפות בו יש לעיתים אפילו מ שום "טרור פוליטי", אשר מוצדק להגביל את זכויותיו של מי שמבקש ליטול בו חלק. בתוך-כך, מדגיש השופט מלצר כי הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בקריאה להחרמת הקהילה האקדמית בישראל, שכן קריאה שכזו חותרת תחת החופש האקדמי עצמו ומונעת מחקר והוראה, שמטרתם, בין השאר, היא חיפוש אחר האמת. לגישתו של השופט ח' מלצר , בהסתמך על דברי מלומדים : "זוהי למעשה החרמה של האינטלקטואליות עצמה, שכן חרם משתיק את השיח".

בנוגע למניעת תקציבים מגופים הקוראים לחרם על מדינת ישראל, כותב השופט מלצר: האינטרס למנוע מימון מגופים, או אנשים הקוראים לחרם כנגד מדינת ישראל, באופן המפלה את אזרחי המדינה, בעזרת אמצעי כוחני, אשר למעשה פוגע בשוק החופשי של הדעות ומבקש לכפות על הנפגעים מהחרם את עמדותיהם של המחרימים. בנוסף, ההגבלות המנהליות מבקשות למנוע מצב בו אדם, או גוף יפגעו ב'יד שהם מבקשים כי תאכיל אותם' ויתנהלו מראש באופן כפוי טוב, תוך שהם מבקשים לנצל את ההטבות שתתקבלנה כך שיתאפשר להם להרחיב את פעילותם כנגד מי שהעניק להם אותן הטבות".
"חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות"

בארגונים שעתרו לביטול החוק מתחו ביקורת חריפה על פסיקת בג"ץ: "בג"ץ נמנע היום מלעשות את הדבר המתבקש - להגן על חופש הביטוי. חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות, שכל תכליתו היא השתקת ביקורת לגיטימית. החלטת בג"צ מאפשרת פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הבסיסית לפעולה פוליטית בעניין שבמחלוקת".

לדברי מעין דק מקואליציית נשים לשלום, שקידמה בעת הגשת העתירה חרם ומשיכת השקעות, "חרם ועידוד משיכת השקעות מוכרים בעולם ככלים לגיטימיים ובלתי אלימים. בהחלטתו היום בג"ץ מאשר את השתקתה והגבלתה של מחאה לגיטימית שנועדה להעביר ביקורת ולפעול לשינוי המדיניות הישראלית".  
 

צילום: פלאש 90
פעילי תנועת ''שלום עכשיו'' מפגינים נגד חוק החרם. צילום: פלאש 90

עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום בעתירה, אמרה כי "מדובר בהחלטה מצערת בעלת משמעויות מרחיקות לכת. שופטי בג"צ משנים את המשפט החוקתי הישראלי כפי שהכרנו אותו עד היום ומעמידים את האינטרסים של המשך מפעל ההתנחלויות מעל הזכות הבסיסית לחופש הביטוי הפוליטי של כל אזרחי המדינה. למעשה בית המשפט העליון הולך שבי אחרי הקונספציה של הימין האנטי-דמוקרטי ומאשר חקיקה אשר סותמת את פיותיהם של צד אחד במפה הפוליטית".

בארגונים העותרים עמדו על כך, שהחוק מהווה הפרה בסיסית של עיקרון השוויון, משום שבתחומים אחרים ישנם גופים אשר קוראים לחרם מבלי להיות חשופים לתביעות נזיקין. בנוסף על כך, בג"צ אפשר למדינה להקצות משאבים בהתאם לעמדות פוליטיות של מוסדות, תוך הדרתם של גורמים ביקורתיים ממשאב זה.

העתירה נגד חוק החרם הוגשה בחודש מרץ 2012 על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר מעדאלה ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, המייצגים שמונה ארגוני חברה אזרחית, חמישה מתוכם ארגוני זכויות אדם מהבולטים בישראל: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, המוקד להגנת הפרט ויש דין. בנוסף עתרו שלושה ארגונים המקדמים חרם כלכלי במטרה להיאבק בכיבוש: קואליציית נשים לשלום, ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם.  

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...