בג"צ: אסירים ביטחוניים לא ילמדו באקדמיה
בג"ץ דחה את העתירה לאפשר לאסירים ביטחוניים ללמוד לימודים אקדמיים, אך בין הנשיאה מרים נאור לנשיא בדימוס אשר גרוניס התעוררה מחלוקת בנוגע לאפליה בינם ובין אסירים פליליים, ולגבולות הביקורת השיפוטית
הרכב של שבעה שופטים דחה פה אחד את העתירה לקיים דיון נוסף לדיון על ההחלטה לאסור על אסירים בטחוניים את לימודיהם בכלא, אך בין הנשיאה נאור ובין הנשיא בדימוס גרוניס התעוררה מחלוקת בנוגע לאבחנה בין אסירים פליליים לביטחוניים.עוד כותרות ב-nrg:
- ארה"ב: מאסרים כבדים לאנשי ביטחון בעיראק
- VIP: גם אתם הייתם רוצים ללדת כמו קייט
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הנשיאה נאור קיבלה את עמדת המדינה, כי רכישת לימודים גבוהים היא טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר ולא זכות מוקנית, אך הדגישה שבשל חשיבות הלימודים האקדמיים על שב"ס לנמק מדוע למנוע זאת מהאסירים. נאור סירבה לקבל את האבחנה בין תנאי המאסר באופן שרירותי וכי יש לעשות זאת רק אם הדבר מתחייב משיקולים ביטחוניים.
"ככלל אין מקום לכלל אוטומאטי, שלפיו אסיר בטחוני לא יוכל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה" כתבה נאור והציעה כי הרשויות יבדקו באופן פרטני לגבי כל אסיר את השיקולים הביטחוניים. השופטים אסתר חיות וסלים ג'ובראן הצטרפו לדעתה של נאור, שסיכמה את פסק הדין בהמלצה לשב"ס לשקול מחדש את שלילת הלימודים: "אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של ההשכלה הגבוהה, ומוטב, ואף ראוי, לשקול את המדיניות בעניין זה מעת לעת".
מנגד, סבר הנשיא בדימוס גרוניס כי התפיסה הרווחת בפסיקה היא ש"עצם סיווגם של אסירים כביטחוניים, די בו כדי להקים "סל" של תנאים והטבות בקשר למאסרם, שאינו בר השוואה לתנאי מאסרם של אסירים שאינם ביטחוניים". עוד תקף הנשיא גרוניס את המלצתה של הנשיאה נאור. לדעתו, אם נפל פגם בהחלטה המנהלית, על בית המשפט לתת סעד באופן חד וברור. המלצה שכזו היא עמומה ומשאירה את הרשויות במצב של חוסר ודאות. שהרי אם לא יפעלו על פיה הם יהיו נתונים לביקורת שהם לא ממלאים את דברו של בית המשפט. אבל אם יש צורך שכן יפעלו על פי ההמלצה, מדוע בית המשפט לא מורה לעשות זאת באופן ברור?.
"גרוניס מזהיר כי בהמלצה זו בית המשפט מעדיף את שיקול דעתו על פני שיקול הדעת של המדינה "ניתן גם לסבור, כי במתן אותה המלצה, תחת עשיית צו אופרטיבי, שם בית המשפט למעשה את שיקול דעתו שלו תחת שיקול הדעת המופעל על-ידי הרשות המינהלית. על-כן, בנסיבות המקרה הנוכחי עדיף, לגישתי, שלא ליתן המלצה לרשות המינהלית הרלוונטית".
יתר השופטים בהרכב התפתלו בהכרעה בין שני הנשיאים. השופט אורי שהם הציע דרך ביניים, לפיה אין צורך בבדיקה פרטנית של הרקע הביטחוני של כל אסיר ואסיר כפי שהציעה הנשיאה נאור, אלא ניתן לקבוע הגדרות כוללות לגבי ארגוני הטרור, ובמידה וישנם שיקולים ביטחוניים לשלול את ההטבות לכל הקבוצה. בכך הוא דחה את קביעתו של הנשיא בדימוס גרוניס כי ניתן לערוך אבחנה כוללת בין האסירים הביטחוניים לפליליים. השופטים ניל הנדל חנן מלצר הצטרפו בסופו של דבר לעמדתם של הנשיא גרוניס והשופט שהם.
הקליניקה לזכויות אסירים באונ' חיפה, ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגיבו לפסק הדין ואמרו כי "ביהמ"ש אישר החלטת ממשלה נקמנית, למנוע לימודים מאסירים המסווגים כביטחוניים, ביודעו כי בבסיסה לא היה שיקול ביטחוני, אלא ניסיון להפעיל לחץ על חמאס בשעה שהחזיק בגלעד שליט.
"אין כל זיקה בין לימודי אסירים לבין בטחון המדינה, במיוחד כאשר הלימודים בכלא התקיימו למעלה מ- 20 שנה. החלטה זו מבססת משטר מפלה בכלא, ויש בה כדי להכשיר פרקטיקות שרירותיות ופוגעניות נגד האסירים הפלסטינים, בהיותם כאלה, ללא שום קשר לשאלת המסוכנות".
מנגד, חברת הכנסת, מירי רגב, הביעה קורת רוח מההחלטה ואמר כי היא "מברכת על החלטת בג״צ שדחה את עתירתם של שלושת האסירים הביטחוניים שבקשו ללמוד לימודים אקדמאים במסגרת שהותם בכלא". עוד אמרה רגב כי "באף מדינה מתוקנת בעולם לא יאפשרו למחבלים ללמוד על חשבון המדינה ועל חשבון משלם המיסים. בג״צ קיבל החלטה נכונה".
עד שנת 2011 התאפשר לאסירים ביטחוניים ללמוד בהתכתבות לתואר אקדמי במסגרת האוניברסיטה הפתוחה במהלך תקופת מאסרם. במסגרת הלחצים על ארגון החמאס לשחרור גלעד שליט, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסיק את לימודיהם, הנחייה שנמשכה עד היום.
בעקבות אותה החלטה, עתרו האסירים לבג"ץ בדרישה שיתירו להם ללמוד במהלך תקופת מאסרו. בג"ץ דחה את העתירה, בפסק דין של הנשיא גרוניס, שקבע כי אין לאסירים זכות ללמוד לימודים גבוהים תוך כדי שהותם בכלא, וכי ההבחנה בין אסירים פליליים לביטחוניים אושרה בשורה של פסקי דין קודמים, ואינה בגדר אפליה פסולה.
[bigpic]
שלושת האסירים, סעיד צלאח, ראווי סולטאני ומוחמד יונס עתרו בשנית, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והקליניקה לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה, בדרישה לקיים דיון נוסף, ונקבע הרכב מורחב של שבעה שופטים.
העותרים טענו שפסק הדין שניתן בערעורים סותר באופן חריף את ההלכה הפסוקה ארוכת השנים, האוסרת על הבחנה שרירותית בין אסירים ביטחוניים לפליליים, וכי יש בו כדי לקבוע הלכה חדשה, ולפיה ניתן להרע את תנאיו של אסיר אך ורק בשל סיווגו כביטחוני – גם ללא כל נימוק ביטחוני מבוסס ורלוונטי.
המדינה מצידה טענה כי יש מקום להבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים, שכן האסירים הביטחוניים פועלים תחת הכוונה של ארגוני טרור גם בהיותם בכלא, מתוך אידיאולוגיה עוינת את מדינת ישראל. עוד טענה המדינה כי האסירים הביטחוניים זוכים לפריבילגיות נרחבות, כמו החזקת טלוויזיות בתאים, מנוי על עיתונים מודפסים כולל בערבית, והכנסת מכשירים אלקטרוניים לתאים כמו רדיו, וכי לימודים אקדמיים במהלך תקופת המאסר אינם זכות מוקנית אלא טובת הנאה הנתונה לשיקול הדעת של שירות בתי הסוהר.
פרישתו של הנשיא היוצא אשר גרוניס לוותה בשרשרת פסיקות בסוגיות פוליטיות: בדצמבר האחרון הורה גרוניס למדינה לאכוף את צווי ההריסה ביישוב עמונה. לפני שלושה חודשים הקפיא הרכב שופטים בראשותו את העבודות על גדר ההפרדה באזור בתיר, לפני מספר שבועות הוא פסל קטע מגדר ההפרדה באזור בית ג'אלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם