החזון לתיקון עולם של הכנסת
כדי להגיע להישגים משמעותיים ביישום עקרונות הקיימות נדרשים לא רק אמצעים של אופטימיזם טכנולוגי, אלא גם הגברת המודעות הסביבתית ואימוץ אתיקה של אחריות של האדם לתיקון עולמו
המאה האחרונה מאופיינת בהתפתחות הכרתית של האנושות ביחסה לסביבה. האנושות מבינה היום כי במאות השנים האחרונות היא מחריבה במו ידיה את האדמה הטובה עליה היא יושבת. למעשה, מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, האדם מנצל את משאבי הטבע מעבר ליכולת התחדשותם הטבעית ובכך יוצר "אוברדרפט" בצריכה של אותם משאבים.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התופעה הבולטת ביותר מאז תחילת המהפכה התעשייתית באנגליה במאה ה-18, היא העובדה שהאדם הפך ל"מין שורף", ובגדול. פרופ' דני רבינוביץ', הוגה סביבתית בולט, אף יצר כינוי חדש למין האנושי השורף – "הומוקומבוסטנס". בתחילה הוזנו מנועי הקיטור עם בולי עץ מיערות שנכרתו, ולאחר מכן חיפש האדם כל סוג של דלק שבו יוכל להזין את כבשניו יוצרי האנרגיה. התוצאה – גזי חממה המכסים את כדור הארץ, מחממים אותו וגורמים לשינויי אקלים ולהמסת הקרחונים בקטבים. שינויי האקלים הם המשבר הסביבתי החמור ביותר שאיתו מתמודדת האנושות זה עשרות שנים. אופן ההתמודדות העיקרי הוא הפחתת הפחמן של כל ארגון. התייעלות אנרגטית, שימוש באנרגיה מתחדשת והפחתת צריכת האנרגיה – זהו שם המשחק.
על מנת להגיע להישגים משמעותיים ביישום עקרונות הקיימות נדרשים לא רק אמצעים של אופטימיזם טכנולוגי אלא גם הגברת המודעות הסביבתית ואימוץ אתיקה של אחריות של האדם לתיקון עולמו. האדם המודע לסביבתו ואשר מסוגל לפתח גישה אחראית כלפיה, יזכה יום אחד לחיות לא רק בהרמוניה בין בני האדם, כחזונו של ישעיהו, כי אם גם בהרמוניה עם סביבתו שעברה "תיקון עולם".
חלפה שנה מאז הושקה תכנית כנסת ירוקה ואין יום שאיני מברך על הזכות שניתנה לי לנהל תכנית זו שמחייבת עשייה חדשנית יחד עם חשיבת עומק באשר למהותה ואופייה החזוני של התכנית.
בחשיבה ובהתייחסות שטחיים, מדובר בעוד פרויקט שמנסה, באמצעות גישה של אופטימיזם טכנולוגי, לקחת בניין פרלמנט, ולהפוך אותו מבניין זולל אנרגיה ומים למקום שבו חוסכים במשאבים
בחזונו של ישעיהו נכתב כי יבוא יום שבו "יַשְׁלִיךְ הָאָדָם, אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ" ועמים לא יוסיפו עוד להתכתש על פיסות אדמה. ביום ההוא, שיש לקוות כי לא ירחק, "לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת". חזונו של ישעיהו גדול יותר. העמים לא רק ירחקו ממלחמה, בבחינת "סור מרע", אלא יחפשו גם אתיקה ראויה שניתן לחיות לפיה, בבחינת "ועשה טוב". "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם".
אל אתיקה זו מתחבר חזונו של יו"ר הכנסת.
הכותב, ד"ר שמואל חן, הוא ראש תחום איכות סביבה בלשכת מנכ"ל הכנסת ומנהל את פרויקט "כנסת ירוקה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם