נתניהו

בחירות 2015: הניצחון הגדול של מנשקי המזוזות

כשמקהלת גרבוז עלבה במנשקי המזוזות נתניהו אסף אותם אל חיקו, וכך הטפות התקשורת להצביע נגדו – גרמו להמונים להצביע נגדה

מקור ראשון
חגי סגל | 20/3/2015 8:52
תגיות: נתניהו בראש,ליכוד,נפתלי בנט,יאיר לפיד
"הסקרים הערב הם כנראה הדבר הכי טוב שקרה לנו בקמפיין הזה", סימס לי ידיד ממטה הליכוד שבועיים וחצי לפני הבחירות כשהמחנה הציוני עבר להובלה דרמטית של שלושה מנדטים בסקרים. כידוע עכשיו, הוא צדק. השאננות הממארת, שהכתה בליכוד בבחירות שעברו, הכתה הפעם במחנה הרצוג. הוא התמסר לסקרים, השתעבד לרטוריקה היהירה של עצמו, ולכן הוכה הלם כשנודעו תוצאות האמת.

עוד כותרות ב-nrg:
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מנגד, הליכוד יצא בחירוק שן לקרב הירואי, כשחרב תקשורתית חדה מונחת על צווארו, וברגע האחרון הצליח להטות את הכף. מנשקי המזוזות נקראו בבהילות אל הדגל. מקהלת גרבוז עלבה בהם קשות, ונתניהו אסף אותם אל חיקו. קוראי 'ישראל היום' לא אהבו את הרעיון שממשלת שמאל תסגור אותו בשם הדמוקרטיה. הטפות התקשורת להצביע נגד נתניהו גרמו להמוני בית ישראל להצביע נגד התקשורת.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
יצא בחירוק שן לקרב הירואי. נתניהו צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שמונה ימים לפני הבחירות נקבע לנו ריאיון עם ראש הממשלה במעונו המדובר בבלפור. רוב הסקרים בישרו לו מפלה. עכשיו כבר מותר לגלות כי ציפיתי למצוא נתניהו מר נפש, אולי אף דכאוני, ומצאתי נתניהו נחוש. הוא יותר חייך מאשר כעס. בסוף הריאיון התמסר בנדיבות לגחמות הצלם החרוץ והמוכשר שלנו, אריק סולטן. תעמוד פה, אדוני, תעמוד שם. התחושה הייתה שאמנם מצבו בכי רע, אבל לא נואש. באיחור ניכר, לחשתי לעצמי, ביבי מתנהל כמו מנהיג. הוא עומד היטב במבחן העצבים, עושה ככל אשר לאל ידו כדי לסובב את הגלגל.

כמובן, היה לו חשוב להבקיע את תודעת קוראי 'מקור ראשון', שרבים מהם מצביעי בנט. ראש הממשלה ביקש להסביר להם באמצעותנו כי הפעם לא יוכלו להרשות לעצמם את מותרות ההצבעה למפלגה כלבבם. עם כל ההשתתפות בצערה של הנהגת הבית היהודי, זה היה מהלך לגיטימי מצדו. נתניהו לא תקף אישית את בנט, רק הסביר את המצב האלקטורלי לאשורו: אם בוז'י יוביל בקלפי ביותר משניים־שלושה מנדטים, בוז'י ירכיב ממשלה.

בפרק הרעיוני של הריאיון התיישר יו"ר הליכוד עם מצע הבית היהודי. הוא הכריז שנאום בר־אילן אינו תקף עוד, שלא יעקור יישובים ושלא יעביר אותם אל תחת חסות פלסטינית. בריאיון לאריאל כהנא, פחות מיממה לפני פתיחת הקלפיות, אפילו הצהיר רשמית על מותו של רעיון שתי המדינות. מה אפשר לבקש יותר? בבית הלבן הסבירו שמדובר במלל בחירות גרידא, אולי בצדק, ובכל זאת מדובר בהכרזה חשובה. היא משקפת את הספקנות של הציבור הישראלי כלפי סיכויי השלום, והיא גם עולה בקנה אחד עם המצע ההיסטורי של הליכוד נגד חלוקת הארץ. אבא בגין מסתכל מלמעלה ומחייך.

אגב, לא רק נתניהו שבר חזק ימינה במערכת הבחירות, גם השמאל והמרכז שברו ימינה. כמעט אף אחד לא דיבר על שלום. הרצוג עמעם ככל יכולתו את עמדתו בעניין ירושלים, לפיד הודיע במפורש שלא יחלק אותה, כחלון הקפיד להכריז שהוא שייך למחנה הלאומי ואפילו זהבה גלאון הביעה חרטה על החרמת תוצרת הגולן. שולמית אלוני מסתכלת מלמעלה ומוחה דמעה.
את המנגינה הזאת

נפתלי בנט אינו שולי נתן, אבל הביצוע שלו לירושלים של זהב בעצרת הימין השבוע היה אחד הרגעים היפים הנדירים במערכת הבחירות הזו. בנט קרא בכך תיגר על עוד החלטה מקוממת של השופט ג'ובראן וגם הוכיח ששלוש שנות פוליטיקה לא הזקינו אותו. דוקטור יוסף בורג וזבולון המר ז"ל מעולם לא התייצבו עם גיטרה לאספת בחירות. ב־2013 הצליח בנט לאסוף מחדש את האנשים שברחו מהמפד"ל בימים שהיא ניגנה פרקי חזנות בלבד, וגם בבחירות הללו הוא לא הובס.

אמנם מבחינה מתמטית שמונה מנדטים זה הרבה פחות משנים־עשר מנדטים, אבל כל אחד מבין שארבעת המנדטים החסרים לא נטשו את המפלגה בגלל אכזבה, הם חשו להושיט כתף לאלונקת הליכוד. קריאות המצוקה של נתניהו גרמו להם לשנות תוכניות. הם לא כעסו על בנט, הם דאגו לנתניהו ולמולדת.

צילום: חן גלילי
אין טעם לפתוח עכשיו במסע של הלקאות עצמיות. בנט במטה הבית היהודי צילום: חן גלילי

לכן אין טעם לפתוח עכשיו במסע של הלקאות עצמיות בבית היהודי או לחתור תחת היושב־ראש. המפלגה האמונית־ציונית הייתה הקורבן הפסיכולוגי של דימום המנדטים הליכודי שבועיים לפני הבחירות. הכרזות נתניהו שניצחון הליכוד הכרחי, לא רק ניצחון הגוש, עשו בה שמות
 שלא באשמתה.

האם לא היו טעויות בקמפיין של בנט? ודאי שהיו. היושב־ראש טעה יותר מפעם אחת, חברי הכנסת טעו, גם המתפקדים טעו, מי לא טעה שם, אבל בשורה התחתונה המפלגה נפלה קורבן להתרחשויות בלתי נשלטות, ובהן גם הסתלקותו של אורי אורבך ז"ל. עכשיו היא אמורה לשמוח בניצחון המחנה, להפשיל שרוולים ולעבוד עם מה שיש. שמונת המנדטים שלה עשויים להניב השפעה פוליטית גדולה יותר מההשפעה שהייתה לה עם תריסר מנדטים.

אחרי השבעת הממשלה וחלוקת התיקים יגיע מן הסתם גם תורו של חשבון הנפש. הוא לא יהלום בהכרח את החשבון החפוז שערך אורי אריאל בטלוויזיה במוצאי הבחירות. אריאל המליץ למפלגה לחפש בעתיד את אושרה באפיק החרד"לי, כאילו שעוד מנדט או שניים היו משנים עקרונית את תמונת המצב. הוא גם התעלם מתרומתו שלו לכישלון.

מצד שני גם לא הגיוני להושיט אצבע מאשימה כלפי החרד"לים, כפי שהזדרז לעשות אגף הכיפות הננסיות במפלגה. רוב הרבנים החרד"לים דווקא קראו הפעם לצאן מרעיתם להצביע לבית היהודי, ואפילו שלחו את תלמידיהם לפעילות חירום בשטח. לא כולם יישרו קו עם רבני חזית הסירוב. התנהלותם האחראית היא רמז למסקנה המסתמנת: הבית היהודי חייב להיפתח עוד יותר לציבור הרחב, אולי עד כדי חבירה לליכוד בבחירות הבאות. לפי השפה הימנית של נתניהו בחודש האחרון אפשר כבר להתחיל לנסח
מצע משותף.

אין עתיד

לעומת נפתלי בנט, שסיכם את מערכת הבחירות בנאום ענוותני על "עם הנצח שלא מפחד מדרך ארוכה", נאום הסיכום של יאיר לפיד יצר רושם של ניצחון מזהיר: "הלילה הזה הוא לילה של גאווה גדולה". בלהטוטי מילים התאמץ לפיד לעמעם את הממצא האריתמטי הקודר – מפלגתו איבדה שמונה מנדטים, יותר משליש מכוחה.

לפני פחות מחצי שנה היא חלשה על תיקי האוצר, החינוך, הבריאות והמדע, עכשיו היא חולשת על לא כלום. חוק הגיוס, תפארת פועלה בקדנציה החולפת, עומד להתבטל. סימן שאלה גדול מרחף על שפעת הרפורמות של שי פירון, אחד משרי החינוך המרתקים שידענו כאן. יש עתיד עוברת לאופוזיציה, החרדים חוזרים לממשלה. אה, כמעט שכחנו, גם אין מע"מ אפס.

צילום: דני מרון
יפנים בקרוב את גודל ההחמצה? לפיד צילום: דני מרון

לכאורה, לפיד יכול לטעון שהוא נפל קורבן למאבק האדירים שבין המחנ"צ לליכוד בימים האחרונים שלפני הבחירות, ממש כמו בנט, ובכל זאת יש הבדל גדול בין שני המקרים: בנט לא הפיל את הממשלה היוצאת שלוש שנים לפני הבחירות, לפיד כן. הוא, ולא אחר, גרם לנתניהו ליטול על עצמו את ההימור הפראי של פיזור הכנסת.

התנהלותו הפוליטית, אוצר המילים שלו והתרגיל המסריח שבישל בסתיו - העכירו את האווירה בקואליציה. במקום לדאוג לשכבות הביניים, הוא איים בהפלת הממשלה על רקע מדיני והסית נגד תושבי איתמר ויצהר. כמעט מהרגע הראשון בקואליציה חתר תחת ברית האחים עם בנט, והשחית בכך הזדמנות נדירה לכונן פה ממשלה ארוכת חיים שלא תהיה מחויבת להסדרים ההיסטוריים הבעייתיים עם הציבור החרדי. משרד הדתות יחזור בקרוב לידי ש"ס או יהדות התורה, על כל הכרוך בכך. רפורמת הגיור החיונית של שטרן תוקפא. בגלל לפיד.

"רק כשיתפזר העשן של הלילה הזה, אנשים יתחילו להפנים את גודל ההישג שלנו“, הכריז לפיד אחרי המדגם. האם הוא עצמו יפנים בקרוב את גודל ההחמצה?


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חגי סגל

העורך הראשי של מקור ראשון

לכל הטורים של חגי סגל

עוד ב''פוליטי/מדיני''

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק