צבא רווחה לישראל: נתוני עוני חמורים בצה"ל
יותר ממאה מיליון שקלים מעניק צה"ל מדי שנה לחיילים נשואים ולכאלה שמגיעים ממשפחות במצב כלכלי קשה. על פי התחזיות, המספרים צפויים לעלות בשנים הקרובות. האם הסכומים מוצדקים? אגף כוח אדם בוחן מחדש את הסוגיה
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
קצין בכיר בחטיבה הזדעק לספר לכתבים אחרי פרסום המחאה כי בגולני לבדה ישנם כ־500 חיילים שזקוקים לסיוע כלכלי – מספר לא מעודד בכלל – וקצינים בכירים מעידים כי בחטיבות לוחמות אחרות המצב איננו טוב יותר. אם נשים את הנתונים על השולחן, כ־20 אחוזים מחיילי צה"ל מקבלים סיוע כלכלי באופן קבוע.
נתוני העוני החמורים במדינה חודרים גם לצה"ל, והמספרים עשויים לצמוח בעתיד בהיקף משמעותי. נתונים רשמיים של צה"ל שהגיעו לידי 'nrg' מצביעים על הערכה שלפיה יירשם גידול ב'תשלומי המשפחה', אחד ממישורי התמיכה שמעניק צה"ל לחיילים ולמשפחותיהם. לא תמיד מדובר בעניים הרעבים ללחם, אך בלי התמיכה של צה"ל חלקם מתקשים לשרת.
בתוך ארבע שנים עתיד לגדול מספרם של החיילים המקבלים תשלומי משפחה (תשמ"ש) בכ־600 חיילים, ולא רק בשל הגידול הצפוי במספר החיילים החרדים. בשנה החולפת עמד מספרם הכולל של הזכאים לסיוע על 4,887 חיילים, ועל פי ההערכות באגף כוח אדם, בשנת 2018 יעניק צה"ל מדי חודש סיוע במאות עד אלפי שקלים ל־5,477 חיילים: כ־1,400 מהם חרדים, והיתר מהאוכלוסייה הכללית. המספרים צפויים לגדול, למרות שבֿ־2018יחלו לוחמים לשרת ארבעה חודשים פחות מהיום בשל קיצור שירות החובה.
במסמך הרשמי של אגף כוח אדם המובא כאן לראשונה טרם סוכמו נתוני שנת 2014 לחלוטין, אך ניכר שמספר הזכאים לסיוע כלכלי עלה ביחס לשנים קודמות. בשנה הקודמת, 2013, שולמו 115.5 מיליון שקלים ל־4,759 חיילים – ממוצע של כ־24 אלף שקלים בשנה לכל חייל הזקוק לסיוע. חישוב שביצענו על בסיס ממוצע זהה ושקלול מספר הזכאים לסיוע, מעלה כי בסיכומי שנת 2014 עתיד הסכום לעמוד על כ־117 מיליון שקלים, ובתוך ארבע שנים הוא עשוי לגדול עד ל־132 מיליון שקלים ויותר.
אמנם מדובר בהערכות ותחזיות, ובפועל סכומי הכסף הניתנים לחייל שזכאי לסיוע משתנים בהתאם לקריטריונים רבים. חייל נשוי מקבל כ־3,500 שקלים לחודש, וחייל שזכאי לסיוע בגין מצב כלכלי רעוע של ההורים, שאינם מצליחים להתפרנס בכבוד וקרובים למעגל העוני, מקבל כמה מאות שקלים מדי חודש. זאת בנוסף למשכורת הצבאית שמקבלים החיילים – בין 400 שקלים לחייל עורפי לכאלף שקלים ללוחם. אגב, מחצית מהחיילים הזכאים לעזרה כלכלית ולתשלומי משפחה הם כאלו שנדרשים לסייע למשפחה ולהורים.
"אנחנו מסתכלים גם על השנים הבאות ועל היקף החיילים שאמורים להתגייס כדי להתכונן לעתיד", מסביר קצין בכיר באגף כוח אדם. הוא מוסיף כי התחזית המספרית שמבצעת חטיבת התכנון ומנהל כוח אדם מבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובעזרתם מנסים להעריך מול מה עתיד צה"ל להתמודד בשנים הבאות.
אף שהסוגיה אינה ביטחונית, היא מטרידה את צה"ל לא מעט. "אנחנו עוסקים בזה כדי לצפות את העתיד ולתכנן את המשאבים שלנו. למשל, אני יודע שצפויה עלייה בגיוס למסלולי שח"ר (שילוב חרדים, י"ע) בשנים הקרובות, ותהיה לזה השפעה על היקף התשמ"ש".
הנתונים הללו, הצופים כאמור עלייה משמעותית במספר הזכאים לסיוע, מצטרפים לדיווחים בצה"ל שלפיהם המצוקות שחיילים חווים קשות יותר מבעבר. מה שקורה בחברה הישראלית חוצה גם את שערי הבסיסים, ומבקשות החיילים לקבל סיוע עולה למשל כי ישנם בתים לא מעטים שבהם אחיהם הצעירים של החיילים לא הולכים לבתי הספר בשל קושי לעמוד בתשלום.
אבטלה של ההורים או חובות כבדים הופכים להיות נטל על החיילים הצעירים, וכתוצאה מכך על צה"ל. הצבא מעניק סיוע כלכלי בסדר גודל של כ־300 מיליוני שקלים לכ־20 אחוז מכלל חיילי צה"ל מדי שנה. מלבד האלפים שמקבלים תשלומי משפחה, עוד כ־6,000 חיילים מוגדרים 'בודדים' וזכאים לסיוע, וכ־20 אלף חיילים נוספים מקבלים סיוע בדרכים שונות דוגמת תווים לרכישת מזון או מענקים חד־פעמיים. "אנחנו בהחלט רואים גידול במספרים, ויש לא מעט לוחמים שצריכים לסייע בתשלומים בבית", מסביר הקצין הבכיר.
בצה"ל מבקשים כעת לחשב מסלול מחדש. נתוני העוני מטרידים, אך הסיוע שניתן מחמיץ לעתים את המטרה. לדברי מקורות צבאיים, לפעמים יש צורך להעניק סיוע להורים של חייל הרבה יותר מאשר לחייל נשוי. בדיקה של הסוגיה נמצאת עתה בעיצומה, ובצה"ל בוחנים את סכומי הכסף הגדולים שמושקעים בתשלומי המשפחה. ייתכן שבחלק מהמקרים הם לא נדרשים בכלל, ואפשר להקצות אותם למי שזקוק יותר לכסף.
חייל הנישא במהלך שירות חובה ומקבל באופן אוטומטי סיוע בשכר דירה (כ־700 שקלים בחודש), זכאי לעתים לקבלת תשלומי משפחה במקביל אם יעמוד בקריטריונים שמציב צה"ל. הצבא אינו בודק את מצבו הכלכלי אלא את התבחינים הכלולים בפקודה, וחייל שהוריו עתירי ממון יכול להעלים זאת מרשויות הצבא ולקבל את סכומי הכסף שמעניק צה"ל בקלות יחסית.
אישה יהודייה שנשואה לחייל אך אינה אם לילד וממצה כושר השתכרות מלא, כלומר עובדת במשרה מלאה של 40 שעות שבועיות, תהיה זכאית לסיוע, וכן אישה בהיריון החל מהשבוע ה־14. מי שסיימה טרם הנישואים את שנת הלימודים הראשונה באקדמיה, תקבל גם היא תשלומי משפחה, אם תמשיך באותו מסלול לימודים לפחות כ־30 שעות שבועיות. לעומת זאת, אשת חייל דרוזי או בדווי לא נדרשת להוכיח דבר כמעט, מלבד העובדה שבאה בקשרי נישואים עם החייל, ואף היא תקבל תשלומי משפחה וסיוע כלכלי מדי חודש.
הסוגיה הכלכלית הזו הגיעה לאחרונה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והונחה גם לפתחו של בג"ץ. לפני כארבע שנים עתרו שש נשים דתיות־לאומיות שנישאו לחיילים בשירות סדיר, נגד האפליה של הפקודה הצבאית. על פי פקודת מטכ"ל, בני מיעוטים הנישאים במהלך שירותם הסדיר מקבלים באופן כמעט אוטומטי סיוע כלכלי: נשות החיילים אינן נדרשות להוכיח קושי כלכלי, ודי בכך שימציאו אישור של ראש המועצה או הכפר כי הן נשואות.
הנשים הדתיות, שלא עמדו בקריטריונים הצבאיים לקבלת סיוע כלכלי, עתרו לבית המשפט העליון באמצעות הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ועורכי הדין יצחק בם והילה כהן, ודרשו יחס שוויוני בתקנות תשלומי המשפחה המוענקים בצה"ל. "אחד הקריטריונים לפטור מהוכחת כושר השתכרות של אשת החייל, הקבוע בפקודות הצבא, הוא השתייכותו העדתית", נכתב אז בעתירה, שעוררה אי־נוחות בקרב השופטים. "קריטריון זה מפלה את החיילים שאינם שייכים למגזרים האמורים".
על פי נתוני צה"ל, בשנת 2010 עמד מספר הנשואים מקרב החיילים היהודים על כ־2,280, ורק 1,320 מתוכם היו זכאים לתשלומי משפחה. לעומתם, 326 חיילים בני מיעוטים היו נשואים, ו־320 הוכרו כזכאים לאותו תשלום. ההסדר המפלה הזה מונח עתה לבחינה בצה"ל, לאחר הקמת ועדה בראשות אלוף במיל' יוסף משלב. בנוסף, בחודשים האחרונים מתבצעת עבודת מטה בהוראת ראש מטה אגף כוח אדם, תא"ל גדי אגמון.
במגזר הדרוזי ההטבות ניתנות כבר בשלב האירוסין, המכונה "עקד". חייל דרוזי שהתארס זכאי עוד בטרם החתונה לתשלומי משפחה מלאים, זאת בשל העובדה כי קשר הנישואים בעדה נרקם בכמה שלבים, וכבר באירוסין חייב הגבר להוכיח את יכולתו לפרנס משפחה. בשלב הבא, כאשר בני הזוג נשואים וגרים יחד, מוגש פעם נוספת תצהיר שמעיד על הנישואים בפועל, אך בשני המקרים לא נדרשת האישה להוכיח מיצוי כושר השתכרות. אישה יהודייה נדרשת להציג אישור כזה, ורק לאחר שהזוג נישא בפועל זכאי החייל לקבל תשלום משפחה וסיוע בשכר הדירה.
סיפורן של שש הנשים היהודיות שעתרו לבית המשפט העליון, מלמד אולי על אבסורד התשלומים שלא תמיד עושה צדק. כולן לומדות ועובדות ועדיין לא הצליחו לחיות חיים כלכליים תקינים, לאחר שלא עמדו בתנאים שמציב הצבא. אף שהן חיות בצניעות יחסית ולא שכרו לעצמן דירות פאר, סיפרו הנשים בעתירה כי הן נדרשות לפתוח חסכונות או להיעזר בבני משפחה, והלינו כי מצבן הכלכלי יוצר מתחים עם בני הזוג שלהן, שלא רק שאינם נמצאים בבית מרבית הזמן, גם השכר הניתן להם אינו מאפשר להם לנהל אורח חיים תקין.
שופטי בית המשפט העליון עדנה ארבל, חנן מלצר ועוזי פוגלמן, שלחו את המדינה לעשות שיעורי בית ולגבש הסדר מניח את הדעת. "הבהרנו את תחושת אי־הנוחות מההבחנה בין נשות החיילים בני המיעוטים לעניין הוכחת מיצוי כושר ההשתכרות לבין נשות חיילים אחרים", כתבו השופטים במענה לעתירה. במהלך הדיון אמרה השופטת ארבל כי הסעד המבוקש הוא הוראות שוות, ושאלה האם היה מקום להחרגה של הדרוזים ממבחן כושר ההשתכרות.
הצעת אכ"א הנוכחית (שטרם אושרה) מעודדת מעט, ואולי תוביל לשינוי חלקי במכונת התשלומים האדירה של צה"ל. מעתה, אישור הזכאות לחיילים דרוזים ובדווים לא יהיה אוטומטי,
הקצין הבכיר באכ"א אומר כי בחינת נושא התשמ"ש המתנהלת מזה חודשים עוסקת בעדכון הזכאים לקבל סיוע כלכלי על רקע משפחתי, וגם בתקרות השכר שישולמו. בין שלל הנושאים עולות שאלות רבות על סכומי הכסף הרבים המשולמים מדי שנה, שעוברים לעתים את גובה שכר המינימום במשק, או הקצבאות הניתנות לאזרחים הזכאים לסיוע כלכלי.
"היום הצבא משלם יותר מביטוח לאומי", אומר הקצין הבכיר. "זוהי שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו – האם אנחנו באמת צריכים לתת יותר ממה שהמדינה נותנת? אנחנו רוצים לשלם, אבל בצורה הכי הוגנת ונכונה שיש".
לדברי הקצין, תשלומים לחייל נשוי גבוהים יותר מאלו שמקבלים חיילים עבור הוריהם שזקוקים לסיוע, כאשר בפועל הורים רבים נדרשים לגדל עוד ילדים בבית וזקוקים סכומי כסף גדולים יותר. "בחלק מהמקרים לוחם נשוי לא צריך בכלל את כל הכסף שהוא מקבל. אנחנו רוצים להיות הוגנים ורוצים שחיילים נשואים בכלל, ובמגזר הדתי־לאומי בפרט, ימשיכו לשרת כלוחמים בצבא, אבל יש פה שאלות מורכבות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם