מיהו הישראלי המכוער ומי הישראלי היפה?

אלימות מילולית ופיזית היא ללא ספק התנהגות פסולה. אבל פסול לא פחות השימוש בביטוי "הישראלי המכוער" שטומן בחובו התנשאות ומביט על חלקים בחברה כנחותים

גלי עמרן | 5/3/2015 10:28

לאחרונה התחיל פה טרנד חדש שחולש על אתרי האינטרנט, וניתן לכנותו בשם "סרטוני הישראלי המכוער". כמובן שלא הייתי צריכה להשקיע מחשבה רבה בבחירת השם הזה. אתרי האינטרנט השונים הפיצו את הסרטונים הללו תחת כותרת זו, וכן, השימוש בביטוי הזה חזר על עצמו שוב ושוב ברשתות החברתיות.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- רק לא ממשלת אחדות
- פשע שנאה ליד רמאללה: "ישלטו היהודים בשונאיהם"

למי שפספס את ההתפתחויות שחלו מאז פרסום סרטון "טיסת השוקולד", השבוע פורסם סרטון חדש (וכשאני אומרת "סרטון חדש", אני מתכוונת ל"מכרה זהב חדש" של אתרי האינטרנט, שמתייחסים אליו כמוצאי שלל רב), ובו אנו נחשפים לתקרית אלימה בין אורחים במלון "יו סוויטס" באילת, לבין עובדי הקבלה, לאחר שחדרם ננעל על ידי הצוות בתגובה לחניית רכבם בחניית נכים בניגוד לחוק. בסרטון ניתן לשמוע את האורחים מקללים, מאיימים ואף מרימים יד על עובד המלון, אשר סירב לפתוח בעבורם את דלת הכניסה לחדרם.

ראשית, חשוב לציין שאין מקום להתנהגות אלימה שכזו. אך כל אדם שפוי בדעתו מבין שהתנהגות שכזו היא התנהגות פסולה. מה שאינו מובן מאליו הוא שהתנהגות פסולה לא פחות, היא השימוש בביטוי "הישראלי המכוער". שימוש זה טומן בחובו התנשאות, והתנשאות זוהי פרקטיקה אלימה ומכוערת בפני עצמה, שכן, היא מבטאת תפיסה של עליונות.

ומדוע השימוש בביטוי הזה מבטא התנשאות? מפני שעל מנת שמישהו יהיה ה"מכוער", מישהו אחר צריך להיות ה"יפה". הניגוד הזה מהדהד את דבריו של אדוארד סעיד. בספרו המפורסם "אוריינטליזם" (מושג שאותו הוא מגדיר כאוסף של הנחות כוזבות שעיצבו את הדימוי של אסיה והמזרח התיכון בתרבות המערב), כותב סעיד כי זהות מבוססת על יצירתו והגדרתו של "אחר", וכך המערב כונן את האוריינט כדימוי אשר אל מולו הגדיר את עצמו. האוריינט, לטענתו, סייע להגדיר את המערב כניגודו ברעיון, באישיות, בחוויה ובדימוי: האוריינט כנחות ומפגר והמערבי כעליון ונאור. לדבריו, ההבחנה שהחלה כהבחנה גיאוגרפית, משקפת כיום הבחנה רחבה יותר המבוססת על זהות אירופאית מול מזרחית, ואף גזע דומיננטי מול נחות.

ביטוי שמחלק את החברה למעמדות

באופן דומה, בביטוי "הישראלי המכוער" מצויה התפיסה

שישנו גם "הישראלי היפה", אשר דמותו היא תמונת נגטיב (תשליל) להתנהגותו הבזויה של זה הראשון. ובכן, מי זה בדיוק הישראלי היפה? האם זהו אותו ישראלי מארץ ישראל הישנה והטובה? (זו שהדירה את מי שהגיע אליה ללא צבע העור או התרבות הנכונים); אולי זהו אותו ישראלי ששירת ביחידה קרבית ולומד במוסד בכיר להשכלה גבוהה (זה שגם לרוב נולד לתוך רקע סוציו-אקונומי אשר סולל בעבורו את הדרך למוקדי הכוח בחברה); או שאולי בכלל אלו האנשים שעומדים מהצד ומצלמים את התרחישים האלימים, כדי להפיץ ברבים את התנהגותו של אותו "ישראלי מכוער" (ונדמה לי שניתן להתווכח על מידת המוסריות של מעשה זה והפיכת המרחב האינטרנטי לבית-דין שדה).

ניתן לבקר התנהגות אלימה. אך לשימוש בביטוי המכליל "הישראל המכוער" אין מקום בחברה מתוקנת. זהו ביטוי שמחלק את החברה הישראלית למעמדות שונים, משמר סטריאוטיפים ומאשרר פערים חברתיים. בביטוי הזה נמצאת התפיסה שרואה אחרים כנחותים, והרי לנחותים לא מגיע את מה שמגיע לנו ה"יפים", אלו שמפיצים, צוחקים, לועגים, וגורפים על חשבונם לייקים בפייסבוק.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו