רק לא ממשלת אחדות
הדרישה הציבורית מכל הצדדים שצריכה להיות מופנית לליכוד ולמחנה הציוני יום אחרי הבחירות היא: קיימו לפחות את אחת מההבטחות שלכם – או שמאל או ימין, אל תשבו יחד
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- פשע שנאה ליד רמאללה: "ישלטו היהודים בשונאיהם"
- ביקורת על אבו מאזן: הפנייה לאו"ם הזיקה לרשות
חלום הבלהות שלי, אמרתי לח"כ בכיר מהליכוד בחוג בית ירושלמי, הוא לראות את ציפי לבני שוב כשותפה בכירה בממשלה. ענה מה שענה, מה שהוא יכול לענות. תשובה כנה ולא מתחמקת, כמי שאינו יכול לצפות את העתיד, והרשו לי לנחש, גם הוא חולק איתי את חלום הבלהות הזה.
ראיתי את ההבטחות של ראש הממשלה, שמעתי וקראתי על התהום העצומה הפעורה בינו לבין לבני והרצוג. אבל כמי שהמציאות טפחה על פניה לא פעם, הרשו לי להיות קצת קטנת אמונה.
הזיכרון שלנו מאוד טרי. אנחנו זוכרים את הניסיון להדיר את הבית היהודי, השותפה הכי טבעית של מפלגת הליכוד, אנחנו זוכרים את הפנייה למפלגת העבודה להיות שותפה בכירה בממשלה, ואנחנו זוכרים שהראשונה להיכנס לממשלה הייתה דווקא ציפי לבני, שקיבלה את אחת העמדות הכי חשובות בממשלה - שרת המשפטים. כל אלה היו סטירות לחי מצלצלות. לבני חסמה כמעט כל חקיקה ציונית כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, והמשקל שלה בממשלה היה רב לאין ערוך ממשקל המנדטים שהביאה עמה.
ההיסטוריה הלא-רחוקה, מה לעשות, מכרסמת באמינות ההצהרות וההכחשות. ממשלת אחדות של הליכוד והמחנה הציוני תכלול בתוכה את מירב מיכאלי ואת יוסי יונה, את זוהיר בהלול ואת ציפי לבני. לא לנער הזה פיללנו. הדרישה הציבורית, מכל הצדדים אגב, צריכה להיות: קיימו לפחות אחת מהבטחות הבחירות שלכם- או אנחנו או הם.
או שמאל או ימין. אין אמצע, האמצע רע לכולם. עדיפה ממשלת שמאל קיצונית, קטנה ושברירית על ממשלת אחדות יציבה שמסמאת את עיני הציבור ומקיימת מדיניות שמאל דה-פקטו.
הטלפון הראשון של ראש הממשלה הבא, בתקווה
ב-18 במרס צריך להיות מוכנים. צריך להיות מוכנים לגל תקשורתי משמיץ ועוין (אבל בואו נודה על האמת, מה ההבדל ממה שקורה עכשיו?), צריך להיות מוכנים לבליץ מצד מפלגות האופוזיציה, צריך להיות מוכנים ללחץ אמריקאי ובינלאומי עצום וחייבים להיות חזקים ולנשוך שפתיים. בשום פנים ואופן אסור להקים ממשלת אחדות עם השותפים הכי לא טבעיים, ציפי ובוז'י.