השעיית הדיפלומטים: האם העונש לא מוגזם?

אין ספק שראוי להעניש את הדיפלומטים הישראליים שפרסמו בטוויטר ציוצים נגד ישראל. אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציה: מדובר במעשה מטופש, לא בחתירה נגד המדינה

אילאיל שחר | 5/2/2015 17:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שלושה דיפלומטים ישראלים, שצייצו בחשבונות הטוויטר שלהם הצהרות שמבקרות את ראש הממשלה ושר החוץ, הושעו מתפקידיהם וזומנו לשימוע לקראת פיטורין בירושלים. השלושה, יגאל כספי, השגריר בברן; אסף מורן, יועץ לעניינים פוליטים בשגרירות בניו דלהי; וירון גמבורג, לשעבר דובר השגרירות בפריז; לא כתבו ציוצים מקוריים, אלא ציטטו מחדש ציוצים של עיתונאים או גורמים אחרים שמתחו ביקורת על הממשלה או שריה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אין ספק שהשלושה עשו מעשה פסול. לפקיד שכפוף לממשלה אסור להביע דעה פוליטית, וודאי שלא למתוח ביקורת על החלטות הממשלה או העומד בראשה. כמובן שזה חמורעוד יותר כשמדובר בדיפלומט שצריך לייצג ולהסביר את מדיניות הממשלה בחו"ל. יחד עם זאת, צריך לשאול ביושר: האם מדובר בחתירה תחת הממשלה? אולי נכון יותר לשים את הדברים בפרופורציה: מעשה מטופש של בכירים בשירות החוץ.
 
הפרסום בטוויטר של אסף מורן
הפרסום בטוויטר של אסף מורן  

אסור לשכוח: השלושה כתבו את הדברים בחשבונות הטוויטר הפרטיים שלהם, לכל אחד מהם יש כמה מאות עוקבים בלבד, ונראה שהם התייחסו לאמירות כדברים שנאמרים ביום שישי בערב בסלון בקרב חוג חברים,
ולא כמסרים פומביים. מה גם שכאמור, האמירות הביקורתיות היו ברובן ציוצים מחדש של אחרים, ולא ציוצים מקוריים.

ייתכן שהבמות האינטרנטיות החדשות של פייסבוק וטוויטר נתפסו על ידי הדיפלומטים המעונבים כמעין חצר אחורית בה הם יכולים לתת דרור לדעותיהם האמיתיות בשם חופש הביטוי, ולהוציא החוצה תסכול שמצטבר בתוכם. מעין חוג חברים שבו הדיפלומט ששוהה בחו"ל יכול להתכתב עם מכריו האישים שנמצאים בארץ, בעוד שלבשאר שעות היום, במסגרת תפקידו כשגריר, או להבדיל בעמוד הפייסבוק הרשמי של השגרירות, הוא מחויב להגן בלהט על הממשלה ומדיניותה תוך היצמדות מלאה לדף המסרים שהועבר לו ממטה משרד החוץ בירושלים.
מצאו מפלט ברשתות החברתיות

צריך לזכור כי עבודת הדיפלומט הישראלי, בוודאי בתקופה שבה ישראל מותקפת בעולם בחריפות, היא קשה וסיזיפית, ומלווה לעתים גם בהתקפות פיזיות על הנציג הישראלי שנתקל בקללות ובצעקות מצד גורמים פרו פלסטינים בכל הופעה פומבית בקמפוס אוניברסיטאי.

ייתכן שלחלק מהדיפלומטים דרושה פלטפורמה שבה הם יכולים להיות יותר משוחררים, והם מצאו את המפלט ברשתות החברתיות. יש מי שיגדיר זאת תמימות, אחרים אולי יטענו שזו טיפשות. בכל מקרה, האם זה מצדיק הדחה לצמיתות?

בסופו של דבר מדובר באנשים, או לפחות בשניים מהם (היועץ הפוליטי בשגרירות בניו דלהי הצטרף לשירות החוץ רק לאחרונה),

שהקדישו עשרות שנים מחייהם לקריירה דיפלומטית, ולא רכשו כל מקצוע אחר. אנשים ששירתו את המדינה נאמנה במשך זמן לא מבוטל בתפקידים שונים, על חלקם ודאי זכו לשבחים.

אין ספק שראוי להעניש אותם על מעשיהם בחומרה, להשעותם מתפקידיהם הנוכחים, אולי להעביר אותם לתפקידי מנהלה או לכל לתפקיד אחר שבו לא יבואו במגע עם נציגי מדינות זרות. אבל לזרוק אדם לרחוב בגיל מתקדם בשל טעות טפשית אחת? יכול להיות שזה עונש אכזרי מדי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אילאיל שחר

הכתבת המדינית של גלי צה"ל

לכל הטורים של אילאיל שחר

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים