"מימוש הבטחות הבחירות יובילו לקריסה כלכלית"
בשיחה עם nrg אומרים כלכלנים בכירים כי הבטחות הפוליטיקאים להפחתה במסים, דיור ציבורי והטיפול בבנקים לא יוכלו להתקיים ברובן. "אם מוזילים את הדיור, פוגעים ברווחה. הפוליטיקאים יודעים כי מדובר בסיסמאות בחירות בלבד". תחזית פסימית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ד"ר אביחי שניר, כלכלן ומרצה לכלכלה, מהמכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן, אמר ל-nrg כי מדובר בהבטחות שלא בהכרח ניתן יהיה לממש. "יש המון הבטחות 'לא להעלות מסים' אבל בפועל ניתן להעלות מסים באופן עקיף כך שהציבור ייפגע בכל זאת", הוא מציין. לדבריו "יעלו מסים למעסיקים וזה יגיע לציבור כשהם יפטרו אנשים ויקצצו במשכורות. מעבר לכך אם אתה לא מעלה מיסים אז אתה צריך לקחת את הכסף ממקום אחר. לכן מה יעשו? יקצצו ברווחה בצורה משמעותית או במערכת הביטחון".
ללא כיסוי? צפו בפוליטיקאים מבטיחים.
על האפשרות להגדיל את הגרעון כדי לממן את העלויות אומר ד"ר שניר כי "חריגה כזו אולי לא תורגש ישר אבל היא תוביל לעלייה דרמטית במסים עוד חמש שנים. בנוסף לכך פעילות כזו עלולה להוביל את ישראל לחדלות פירעון. במצב כזה אף מדינה בעולם לא תצא להושיע אותנו. אנחנו לא יוון שקשורה לגוש האירו ולכן הצילו אותה, לכן העלאה של הגרעון בתקציב המדינה היא בומרנג. אנחנו גם נשלם יותר מסים וגם המדינה תקרוס כלכלית".
בנוגע לטיפול במערכת הבנקאות אומר ד"ר אביחי שניר כי "כל פגיעה לא מידתית במערכת הבנקאות תפגע בצורה חריפה בכל המשק. אני מדבר על פגיעה ביצרנים, בכל העסקים במדינה. אפשר להגיד הרבה דברים אבל צריך לדעת שבפועל יש לכך מחיר מסוכן מאוד".
התחומים האפשריים לטיפול לדבריו של ד"ר שניר הם עמלות וריבית על הלוואות. "במערכת הבנקאות יש שני תחומים שניתן לפעול בהם קצת. התחום הראשון הוא העמלות לציבור אבל בזה אין כל כך הרבה סיוע אמיתי לציבור למרות שבזה הפוליטיקאים מתמקדים. מה שפוגע הרבה יותר זה הריבית על הלוואות. חוסך מקבל מהבנק על הפקדון שלו ריבית אפסית אבל אם הוא לווה מהבנק הוא ישלם למעלה משני אחוזים ריבית. זה הכסף הגדול של הבנקים וכאן יש מה לעשות ויש אפשרות להגדיל את התחרות בין הבנקים. אלא מה? בזה אף פוליטיקאי לא יתעסק כי זה הרבה יותר קשה".
ככלל אומר ד"ר שניר "הפוליטיקאים לא ייגעו באמת בבנקים כי הם מאוד מקושרים". באותו אופן ספקני מתייחס ד"ר שניר להבטחות בשוק המזון. לדבריו "בשוק המזון יש שני חלקים: היצרנים והמשווקים. עיקר הבעיה שלנו היא עם המשווקים ולא עם היצרנים. אלא שהמשווקים מאד מקושרים פוליטית ואני לא באמת רואה את הפוליטיקאים נאבקים בהם".
ד"ר אלון רביד מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן אמר ל-nrg כי "ביחס להבטחות על הבנקים צריך להבין שזה לא כמו בחברות הסלולר. אם בחברות הסלולר היה צריך נגר אז כאן צריך מנתח לב. פגיעה לא מידתית בבנקים או קריסה של בנק זה משהו שיפגע בכל המשק. לכן אני לא אומר שזה לא בלתי אפשרי אבל צריך מאד להיות זהיר".
ד"ר רביד הוסיף וציין כי השיטה הנכונה היא הכנסת מתחרים נוספים לשוק. "היום בנק שיש לו הפסדים כמו בנק לאומי אז הוא מגלגל את ההפסד לא על בעלי המניות אלא על משקי הבית שמשלמים עוד ריבית על המינוס. אבל אם היו עוד כמה בנקים והיתה תחרות זה לא היה כך. משום כך צריך להוריד חסמים שיאפשרו לעוד בנקים להיכנס אל ישראל. יתכן שגם חברת אינטרנט גדולה תוכל לפתוח כאן בארץ בנק אינטרנטי שיתחרה ויהיה זול יותר. ברור שזה לוקח זמן. לכן אם פוליטיקאי מבטיח כאן אז זה לא ביחס לבחירות".
ביחס להבטחות של מפלגת העבודה, יש עתיד ומפלגות חברתיות נוספות על ההוזלות בשוק הדיור הציבורי אומר ד"ר שניר כי "מדובר בסכום עצום של כסף. ביחס לכך צריך לדעת שאין כזה דבר ארוחות חינם. אם אתה מוזיל דירות ובונה
בנוגע להעלאת הקצבאות, תוספת משכורת לחיילים והבטחות בחירות נוספות ציין ד"ר רביד כי "כשמבזבזים המון כסף אז זה בעצם לגלגל את החובות שלנו על הדורות הבאים. אני לא מדבר גם על המצב הזה שבו ניכנס לחדלות פרעון".
לדבריו "אם נבזבז המון כסף אז העולם ידרוש מאיתנו יותר ריבית ובסוף ישראל לא תעמוד בחובות האלו. זה מצב מאד מסוכן. זה מצב שבו כולנו ניפגע. לכן ביחס לכל ההבטחות האלו רובן הן הבטחות בחירות. די ברור לי ששום פוליטיקאי בעל אחריות ולא משנה מאיזה מפלגה הוא, לא ייתן לזה יד. אז נכון שאפשר לבטל חסמים במשק ואפשר להוזיל מחירים ולהתייעל. אבל רוב ההבטחות לא יקוימו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם