דוח הביקורת על הפרקליטות: רק 3 פניות מוצדקות
הגוף הוקם רק השנה אך הוא כבר הספיק לטפל ב-178 פניות בנוגע לפרקליטים. רק תלונה אחת הסתיימה בהמלצה והיא מטופלת על ידי פרקליט המדינה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי דוח, הנציבות החדשה סיימה לטפל ב-151 פניות, שהן 72% מכלל הפניות. 38% מהתלונות נדחו על הסף בשל היות הנילון לא מבוקר, או משום שהתלונה מתייחסת להליך תלוי ועומד או לשיקול דעת משפטי של המבוקרים.
תלונה אחת ממתינה על שולחנו. שי ניצן
צילום: פלאש 90
שלוש תלונות בלבד, כאמור, נמצאו על ידי הנציבות כמוצדקות. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי כ-60 תלונות עדיין נמצאות בבירור והעבודה עליהן תימשך גם השנה. בתלונה החמורה מבין שתי התלונות שהסתיימו ללא המלצות, נמצא כי תובעת ממחלקה משפטית בעירייה שיקרה במהלך ההליך המשפטי. במהלך חקירה נגדית בתיק של עבירות תכנון ובנייה הטיחה הפרקליטה כי בני הזוג בתיק הועמדו לדין, למרות שהדבר אינו נכון.
במקרה נוסף התלונן אדם שהורשע בגרימת מוות ברשלנות כי הפרקליטות התעכבה בהגשת כתב האישום נגדו. מבירור הנציבות עלה כי אכן היה עיכוב לא מוצדק, אך הוא נבע מחילופי הפרקליטים בתיק ובאשמת המערכת ולא באשמת של הפרקליט שהגיש בסופו של דבר את כתב האישום.
במקרה נוסף מצאה הנציבות כי התנהלות רשלנית מצד פרקליטה ממחוז תל אביב שגרמה למחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות. המלצות אופרטיביות בנוגע לפרקליטה הועברו כבר לפני שלושה חודשים ופרקליט המדינה שי ניצן עודכן לגביהם, אך הוא ביקש לעכב את העברתן כדי כדי לאפשר את מיצוי ההליכים שננקטים בעניין הפרקליטה בתוך הפרקליטות.
עוד עולה מהדוח כי ב-23% מהתלונות שבוררו וניתנה בהן החלטה הופסק בירור התלונה, או בגלל שנושא התלונה תוקן, או שהפונה חזר בו מתלונתו או שלא התקבל אישור מהיועמ"ש לטפל בתלונה. שתי דוגמאות בולטות הן התלונה על הטיפול בנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת יצחק כהן, שפרש לאחר שנחקר בגין עבירות מין והתלונה על ייצוגה של ד"ר מאיה פורמן רזניק מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר.
במקרה של כהן, היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין לא אישר לנבת"ם לברר את הפנייה תוך כדי ההליך המתנהל נגדו בשל חשש שהדבר ישפיע על ההליך הפלילי ולכן הופסק הבירור. פורמן רזניק, ששימשה כעדת הגנה במשפטו של רומן זדורוב, תבעה את המדינה בבית הדין הארצי לעבודה, לאחר שפרקליט המדינה שי ניצן למנכ"ל משרד הבריאות, בבקשה למנוע את מינויה ד"ר פורמן-רזניק למנהלת היחידה המשפטית במכון לרפואה משפטית.
התלונה הייתה נגד העובדה שפרקליטה אחת ייצגה את המדינה בתיק תוך ניגוד אינטרסים בין המשיבים השונים, כמו משרד הבריאות והמכון לרפואה משפטית. גם במקרה זה דחה היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין את הבירור של הנציבות עד לאחר סיום התביעה בבית הדין הארצי לעבודה. מרבית התלונות, 77% מתוכן, התקבלו ביחס לפרקליטות, 10% כלפי מיופי הכוח ובעלי ההסמכה של היועץ המשפטי לממשלה ו – 13% לגבי גופים שאינם מבוקרים של נבת"ם.
הגוף החדש הוקם לאחר דרישה ארוכת שנים לגוף חיצוני שיבקר את פרקליטות המדינה. בראש הנציבות נבחרה לעמוד גרסטל,
השופטת גרסטל התייחסה לחששות מהביקורת בפתח הדוח "נבת"ם פועלת מתוך אמונה אמיתית שיש מקום
לביקורת בונה בכל מקום ובכל זמן. אין אדם חף מטעויות ואין גוף חף מכשלים. לא כל טעות - טעונה טיפול על ידי גוף ביקורת, ולא כל כשל - טעון סנקציה. אך כשל וטעות - הטעונים טיפול - לא יוזנחו. ביקורת צריכה להיעשות בצורה יסודית, מקצועית, לא פופוליסטית, אך גם ללא פשרות, וללא הטיות בלתי רלוונטיות".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "התלונה היחידה שנמצאה עד היום מוצדקת על ידי הנציבה עוסקת בפרקליטה שהפרקליטות בדקה זה מכבר את התנהגותה בכמה עניינים, והגיעה למסקנה כי היא התנהגה לכאורה התנהגות בלתי הולמת ועל כן יש מקום לשקול את פיטוריה משירות המדינה.
"הנהלת משרד המשפטים אימצה המלצה זו, ולפיכך ההנהלה שלחה לפרקליטה הודעה על כך, בה נמסר לה כי נשקלים פיטוריה, בכפוף לשימוע. הודעה זו נשלחה אליה לפני שהנציבה הביאה לידיעת פרקליט המדינה את מסקנתה לגבי פרקליטה זו. לאחרונה התקיים השימוע ובקרוב תתקבל החלטה סופית. מכיוון שהליכים אלה יכולים להוביל לפיטורי הפרקליטה, ומכיוון שאם כך יקרה, ייתר הדבר את הצורך בהכרעת הנציבה לגבי התלונה שהוגשה לגביה, הציע פרקליט המדינה לנציבה לעכב את הכרעתה והנציבה קיבלה הצעה זו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם