לשלב את החרדים בכל קואליציה עתידית
יסלחו לי תומכי היוזמה לגיוס המוני של החרדים לצה"ל. ייתכן ודווקא ההשתלבות בכלכלה הישראלית, יכולה להיות הצעד הראשון במסגרת השתלבותם הכוללת של החרדים בחברה הישראלית
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- מנהיגי העולם חלקו כבוד לאימפריית הדת והנפט
- על הכוונת של איראן: בנים של ראשי ממשלה בישראל
למרות מגמת העלייה המבורכת, כאמור, רק 56% מהגברים החרדים בגילאים 25-64 מועסקים, לעומת 90% מהגברים היהודים שאינם חרדים. מהנתונים עולה כי שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עלה גם הוא והוא עומד על כ-70%, לעומת שיעור תעסוקה של כ-80% בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות
המשק הכלכלי הביתי בחברה החרדית, שונה, מהותית ממשק הבית החילוני או הדתי לאומי. זוהי הנחת יסוד בסיסית, שעל המנהיגים בממשלה הבאה להבין, ולקבל כמעט כאקסיומה, בבואם לבצע שינויים אשר יסייעו להמשך המגמה של השתתפות החרדים בתל"ג הלאומי: ראשית כל לימוד התורה הוא ערך עליון. ערך זה לא ישתנה לעולם. גם התא המשפחתי החרדי הינו בגדר נתון שלא ניתן לשינוי: המשפחות נבנות מזוגות הנישאים בגיל צעיר יחסית, מביאות ילדים רבים לעולם וסובלות מעוני אמיתי. הגבר, העוסק בלימודי התורה, חסר הכשרה מתאימה לשוק העבודה והאישה מתפקדת, בתא המשפחתי, כאם עסוקה וכמפרנסת.
החברה החרדית סובלת מסוג של מעגל קסמים של עוני בין דורי, בין היתר, בשל הסיוע והתמיכה הכלכלית המופנה מההורים לילדיהם הנישאים בגיל מוקדם.
עם זאת החברה החרדית עוברת שינויים: הרצון לצאת מהעוני מתחיל להיות מוחשי, הצורך של הגברים בעיסוק ובהגשמה עצמית מתחיל לתת אותותיו. סל הצריכה הנדרש במשק הבית החרדי כבר איננו מינימלי כבעבר וההבנה כי נמצאה, בקרבם, הנוסחה לשלב פרנסה עם לימוד תורה – מעודדת אותם. אבל הדרך לשינוי לא ממש פנויה עבורם: התייחסות החברה החרדית כלפי אלו המשתלבים בשוק העבודה עדיין לא ליברלית, שכן נושא התעסוקה ממשיך להיות נחות, לפחות בסדר העדיפויות הרשמי, מלימודים תורניים.
בנוסף, אל לנו לשכוח כי הביקוש לעובדים חרדים בשוק, בעיקר בקרב מעסיקים חילוניים, איננו בשמיים, בלשון המעטה, וסביבת העבודה החילונית לא תמיד מותאמת לצורכיהם, ולפעמים אפילו מאיימת בכל הקשור לשינויים התרבותיים שהיא מציעה עבורם. עלינו לקבל את העובדות ולפיהם הגברים החרדים אשר מעוניינים לנסות ולהשתלב בשוק העבודה יסבלו, קרוב לוודאי מפערי השכלה, בדגש על מתמטיקה ואנגלית, היעדר הכשרה טכנית ומחסור בידע בסיסי בנוגע לאפשרויות התעסוקה שיש מחוץ לקהילתם.
לכן דווקא על מנת לחזק את החיבור של הציבור החרדי לכלכלת ישראל, אני מתומכיה הנלהבים של היוזמה כי כל ממשלה עתידית, תכיל נציגים אחראים מטעם המפלגות החרדיות, אולם רק תחת הנחה כי תימצא המפלגה החרדית שלא תתבייש לחרוט את ערך העבודה הזה על דגלה. בשבועות האחרונות חיפשתי מפלגה חרדית אשר מדברת על תכניות ללימודים גבוהים בעבור הציבור שלה. שתבטיח
אני ממשיך לחפש, אך טרם איתרתי, מפלגה חרדית אשר תבטיח, בשם ממשלת ישראל, לגשר על הפערים שבין מעסיקים חילוניים ועובדים חרדים, שתתמוך במתן עידודים ותמריצים למעסיקים אשר ייקחו חלק ביוזמה. תנועה פוליטית אשר תנסה לנתב את הכספים המגיעים מתורמיה הנדיבים לפתיחת תכניות לימוד ולטובת הקמת מפעלים אשר יעסיקו מאות עובדים מהקהילה. שתדבר באופן גלוי על חשיבות לימודי אנגלית ומתמטיקה, לצד לימודי התורה, כאפשרות אשר עשויה לשפר את איכות ורמת החיים של האוכלוסייה החשובה אשר מצפה מהם להוביל אותה ולהנהיג.
יסלחו לי תומכי היוזמה לגיוס המוני של החרדים לצה"ל. ייתכן ודווקא ההשתלבות בכלכלה הישראלית, יכולה להיות הצעד הראשון במסגרת השתלבותם הכוללת של החרדים בחברה הישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם