הורה אקדמאי? רוב הסיכויים שגם אתה תהיה
מחקר חדש של אוניברסיטת ת"א, שמתפרסם לראשונה ב-nrg, בדק מה הסיכוי של ערבי ללמוד רפואה ומי יבחר כנראה ללמוד במכללה
עוד כותרות ב-nrg:
- "הנסיך" של חיזבאללה: מי אתה ג'יהאד מורנייה?
- בנט נגד גלנט: "דבריו עלולים לשמש כלי בידי אויבנו"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המחקר, העוסק בהבדלים בין סטודנטים שהם דור ראשון במשפחתם להשכלה גבוהה, לבין סטודנטים שהם דור ממשיך במשפחתם להשכלה גבוהה, נערך על ידי פרופ' אמריטוס חנה איילון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב והדוקטורנט עודד מקדוסי.
לשם קיום המחקר, התבססו החוקרים על נתונים שהוזמנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור מדגם רחב במיוחד שכלל 30,000 סטודנטים פוטנציאלים שנולדו בין השנים 1978 ל-1982 ואשר החלו ללמוד לפני שנת 2008 (במידה ואכן השתלבו באקדמיה).
מהממצאים עולה כי קיים פער משמעותי ביותר לגבי שיעור הפונים לאקדמיה בקרב הקבוצות השונות. כך, בעוד פחות משליש (27.1%) מהילדים להורים שאינם אקדמאיים (דור ראשון באקדמיה) פונים להשכלה הגבוהה, בקרב ילדים להורים אקדמאיים (דור שני באקדמיה) עומד שיעור הפונים להשכלה הגבוה על יותר ממחצית (כ- 59%)- נתון הגבוה פי שניים.
עוד נמצא כי קיים הבדל גם כשבוחנים את סוג המוסד שבוחרים הסטודנטים מהקבוצות השונות: בעוד 50% מהסטודנטים אשר הינם דור ראשון, מעדיפים להשתלב במכללות האקדמיות, ו-50 האחוזים הנותרים פונים לאוניברסיטאות, בקרב סטודנטים שהם דור שני, נרשמת העדפה ברורה ללימודים באוניברסיטאות (67%) על פני לימודים במכללות (33%).
"יתכן שאת תוצאות המחקר ניתן לתלות בכך שבני דור ראשון חשים פחות ביטחון להיכנס לאוניברסיטאות, ואולי חשים שלא יצליחו שם, לכן הם פונים יותר למכללות". מסבירה פרופ' איילון, "מה גם, שלמכללות נוצרה תדמית, ובצדק, של מקום לימוד שהוא יותר יישומי- פרקטי, וייתכן שהרצון להשתלב אחר כך בשוק התעסוקה- גורם לבני הדור הראשון לפנות למכללות".
לדבריה, על מנת לצמצם פער זה, "ייתכן שיש מקום ליצור תכנית מסודרת כבר בשלבי הלימודים בתיכון, שתגביר את הביטחון של התלמידים המגיעים מרקע חברתי כלכלי נמוך יותר, ובכך תתרום לשילובם הרב יותר באוניברסיטאות".
המחקר בחן גם את תחומי הלימוד המועדפים על הקבוצות האתניות השונות. לצורך כך חילקו החוקרים את תחומי הלימוד לתחומים יוקרתיים (אשר סף הקבלה הנדרש אליהם גבוה, והתגמול הכלכלי בתום הלימודים ועם ההשתלבות בשוק העבודה במקצועות אלו- גבוה אף הוא), ותחומים שאינם יוקרתיים.
בעוד רק כחמישית (כ-20.5%) מהסטודנטים היהודים פונים לתחומי לימוד מקצועיים לא יוקרתיים כגון: חינוך והוראה, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית, סיעוד ופיזיותרפיה, בקרב הסטודנטים המוסלמים והדרוזים הפנייה לתחומים אלו גבוהה פי שניים וחצי ועומדת על לא פחות מ-50%.
מנגד, תחומי לימוד מקצועיים ויוקרתיים כמו רפואה, עריכת דין, מנהל עסקים, כלכלה והנדסה- פופולאריים יותר בקרב היהודים (כ-40%) ובקרב המוסלמים והדרוזים עומד שיעור הלומדים במקצועות אלה על 16% בלבד.
המחקר הוצג במהלך כנס שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, אשר עסק בנושא הגירה ואי שוויון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם